יצירת קשר
כל האודיו
אידוי הינה שיטת הבישול המועדפת
בישול באידוי בעיקר של ירקות ופירות הינה שיטת הבישול הטובה והמועדפת.האידוי מרכך את את דפנות הירק והפרי,אך שומר בצורה כמעט מושלמת על ההרכב התזונתי של הירקות,שיטת האידוי מונעת מגע ישיר של המוצר במים או בשמן וכך הויטמינים והמינרלים אינם מתמוססים במים או ניזוקים בשמן הרותך ונותרים בירק או הפרי עצמו.
FAQ
Could not load widget with the id 30.
שאלון הגיל
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||
שאלון
סמן/י בשאלון את השורות המתאימות למצבך.
סכם/י את הנקודות של התכונות המאפיינות את תחושתך
חדשות ועדכונים - לעריכה
מהו תהליך ההזדקנות?
"הזיקנה כמחלה, כפי שחווינו אותה במאה העשרים, צריכה להיעלם". רונלד קלאטץ. האם דמיינתם את עצמכם בגיל 80... 90… 100… אך חיוניים, בריאים ובעלי איכות חיים גבוהה? להמשך קריאה
ויטמין A (רטינול ובטא קרוטן)
ויטמין מסיס בשומן וידוע בשם רטינול. מצוי במוצרים מהחי. להמשך קריאה
רוסית
שדג
Arabic
הספרים שלי
הריפוי בצמחי מרפא(פיטותרפיה)
ד"ר גדעון עירון רופא כללי וחוקר המשלב בטיפוליו הומאופתיה וצמחי מרפא, מסביר בספר זה בצורה ברורה ומעניינת את התועלת הרבה שאנו עשויים להפיק מעולם הצמחים : גם לצורך "תחזוקה שוטפת", כמו שיפור יעילותה של המערכת החיסונית וגם במקרים (לא עלינו...) של מחלות ומיני תחלואים שומים.
הומיאופתיה הלכה ומעשה
בספר זה נידונים הנושאים הבאים: יסודות ההמיאופתיה שיטות אבחנה וטיפול בהומיאופתיה תורת התרופות ההומיאופתיות כיצד מכינים תרופה הומיאופתית אבחון וטיפול בצמחי באך אבחון וטיפול במלחי שוסלר.
המדריך לעיכוב תהליכי הזדקנות
האם דמיינתם את עצמכם בגיל 80...90...110... חיוניים,בריאים ובעלי איכות חיים גבוהה? ואולי דמיינתם את עצמכם כאנשים כפופים חולים שבריריים ללא יכולת חשיבה צלולה ישנים הרבה, מסתתרים בחדר מתחת לשמיכה ומחכים למוות? המדריך פותח צוהר להבנה ולדרבון הפרט כבר מגיל צעיר, להתייחסות לנושא-הדורש להשקיע מאמצים במניעת המחלות ולא בטיפול במחלות. במדריך זה נותן ד"ר גידעון עירון מספר תשובות לשאלות המעסיקות כל אחד מאתנו באשר לאורח החיים והפעולות שאותן אנו צריכים לבצע כדי לעכב את תהליך ההזדקנות.
רפואה טבעית וסרטן
ספר זה מביא בפני הקורא מידע רב ומושגים בסיסיים בכל הקשור במחלות הסרטן. הספר עוסק בגורמי המחלה, אמצעי מניעה והטיפול בה, ומציג גישות טיפוליות שונות,קונונציונליות ומשלימות. הספר מפרט את עקרונות הרפואה הטבעית המלמדת אותנו להפיק תועלת מן הטבע, לשיפור איכות חייו של החולה תוך שימת דגש על ההיבטים הפיזיולוגיים הגופניים והנפשיים.
לאחר שנים רבות של סבל,
לאחר שנים רבות של סבל,
לאחר שנים רבות של סבל, השתחררתי מדלקות הגרון הכרוניות
מקור התרופות ההומאופתיות
מקור התרופות ההומיאופתיות
מקורות התרופות ההומיאופתיות הם שונים ומגוונים וניתן לסווגם לשש קבוצות עיקריות:
א. מעולם הצומח: תמציות המוכנות ממקורות בוטניים, כגון: צמחים שלמים, עלים, עשבים, פרחים, גבעולים, שורשים, זרעים, גרגרים ועוד.
לדוגמא: צמחי הבלדונה (Belladonna), הפסיפלורה (Passiflora) והאקוניטון (Aconitum).
ב. מעולם המלחים והמתכות: תרופות המוכנות ממלחים או ממתכות הנמצאות בטבע.
לדוגמא: זרחן (Phosphor), כספית (Mercurius vivus), פלטינה (Platinum).
ג. מבעלי חיים (למעט אדם): מדובר בתרופות שמקורן איברים, רקמות או הפרשות של בעלי חיים.
לדוגמא: מארס הנחש (Lanceolutus Lachesis), ממיצוי (Extract), מדג מסוג Sepia, ממיצוי מדבורת הדבש (Mellifera Apis).
ד. מאיברים שמקורם בגוף האדם: תחום זה נקרא בשם אורגנותרפיה (Organotherapy).
לדוגמא: מיצוי מבלוטת יותרת הכליה (האדרנל) ומיצוי מבלוטת התריס.
ה. מאיברים פתולוגיים הנגועים בגורמי מחלות שונות: אלה קרויים בשם Nosodes.
לדוגמא: מיצוי מרקמה הנגועה בשחפת (Tuberculinum) מיצוי נוזל משלפוחיות הנגרמות מ-Scabies לפני טיפול (Plorinum).
ו. תרופות סינתטיות שעברו תהליך ייצור הומיאופתי.
הומאופתיה וספורט
הומיאופתיה וספורט
כל ספורטאי חובב או מקצועי שואף להגיע לתוצאות המרביות בתחומו. בנוסף לכך, חשוב לספורטאי להימנע מפציעות ומחבלות, ולשם כך הוא נעזר באמצעים כגון: התעמלות מתיחות, עיסוי, אקופונקטורה, מנוחה, וכמובן גם בהומיאופתיה.
אם חלילה, נפצע הספורטאי, עליו לטפל בפציעה בצורה היעילה ביותר, ובזמן הקצר ביותר בכדי שיוכל לשוב לפעילות מלאה. גם כאן תבוא ההומיאופתיה לעזרה כחלק מטיפול כוללני-שיקומי לאתלט.
הטיפול המקובל ביותר לאחר פציעה כלשהי בתחום הספורט נקראת בראשי תיבות RICE
מנוחה = REST
קרח = ICE
לחץ = COMPRESSION
הרמה = ELEVETION
בנוסף, מקובל לתת תרופות נגד התכווצויות, נוגדי כאבים, מרגיעים ותרופות אנטי דלקתיות.
ספורטאים רבים ובתוכם ספורטאים אולימפיים, רוכבי אופניים, שחקני כדורסל, כדורגל וגולפאים מטפלים בעצמם באמצעות הומיאופתיה.
התרופה ההומיאופתית לספורטאים הוא ARNICA. יעילה מאד כאשר היא נלקחת מיד עם הטראומה והחבלה הראשונית. חשובה בטיפול בכאבי שרירים. רצוי לקחת ARNICA לפני תחילת מאמץ ספורטיבי וגם מיד לאחריו. הדבר יפחית את כאבי השרירים וימנע התכווצויות. הארניקה מכונה ה"אספירין ההומיאופתי".
הארניקה ניתנת להשגה כשמן למריחה, כמשחה וכמובן לשימוש פנימי.
לאתלטים שנקעו קרסול, פרק כף יד או איבר אחר, ונגרם להם שטף דם פנימי – רצוי להשתמש מיד ב- BELLIS PERENIS בנוסף ל- LEDUM.
מרימי משקולות ומתאמני מכוני הכושר החשים כאבי שרירים, מלווים בתחושות חום וצריבה צריכים לקחתARNICA+APIS RHUS TOX+RUTA לטיפול בבעיות גידים ורצועות בגפיים העליונות (ותחתונות) ובעיקר לסובלים מ"מרפק טניס" או "מרפק גולף".
לדלקת בגיד אכילס רצוי להשתמש בקומבינציה ARNICA + ANACARDIUM + RHUS TOX . לספורטאים, אשר הנקע או החבלה שלהם נרפאים לאט מאד, רצוי לקחת ZINC (אבץ).
למתיחת שרירי הירך מומלץ AMONNIUM MUR. לאשפי הג'וגינג והמתעמלים האירוביים הסובלים מ- CHONDROMALACIA, מה שנקרא "ברך הרצים" – מומלץ שילוב בין ARNICA, RUTA, RHUS TOX ו- RHODODENDRON.
שנים-עשר המלחים של שוסלר
בשנת 1932 התפרסם באחד מהעיתונים הרפואיים בגרמניה מאמר, שבו נכתב בין השאר: "כל היסודות המרכיבים את גוף האדם הם תרופות טובות ביותר ..."
ד"ר ויליהם שוסלר (H. SCHUSSLER) מאלדנבורג חקר ופיתח את נושא מלחי הגוף. הוא האמין, כי מקור המחלות הוא גורמי מחלה ומחסור באחד או יותר מהיסודות האנאורגניים, שאותם כינה "מלחי הרקמות" (ISSUE-SALTS). שוסלר טען, שקיימים שנים-עשר מלחים, המשתתפים בתהליכי הגוף, ומחסור בהם גורם למחלות.
1. CALCKUM FLUORIDE – CALCAREA FLUOR (CaF2).
2. CALCIUM PHOSPHATE – CALCAREA PHOSPHORICA (CA,(PO4)2).
3. CALCIUM SOLPHATE – CALCAREA SULPHORICA (CaSO4).
4. FERRIC (IRON) PHOSPHATE – FERRUM PHOSPHORICA [Fe3(PO4)2].
5. POTASSIUM CHLORIDE – DALI MURLATICUM (DACL).
6. POTASSIUM PHOSPHATE – KALI PHOSPHORICUM (K2HPO1).
7. POTASSIUM SULPHATE – KALI SULPHURICUM (K2SO1).
8. MAGNESIUM PHOSPHATE – MAGNESIUM PHOSPHORICUM (MgHPO47H2O).
9. SODIUM CHLORIDE – NATRIUM MURIATICUM (NACL).
10. SODIUM PHOSPHATE – NATRIUM PHOSPHORICUM (NA2HPO412H2O).
11. SODIUM SULPHATE – NATRIUM SULPHURICUM (NaSO410H2O2).
12. SILICON – SILICEA (SiO2).
CALCAREA FLUOR
הוא אחד המרכיבים של העצמות והשיניים, חשיבותו רבה עבור הרקמות, המפרקים, הרצועות האלסטיות והגידים, וכמו כן עבור גמישות הוורידים.
משתמשים בחומר זה בעיקר במקרים של בעיות במערכת השלד, מחלות העצם והגידים, במקרים של ULCUS CRURIS: האורולוגיות של עצב הטריגמנוס ולומבגו – כאב בגב התחתון.
CALCAREA PHOSPHORICA – CAHPO42H2H2O
חומר הנמצא בכל התאים ובעל תכונות חשובות ליצירתם של תאים חדשים. השפעתו נרחבת במיוחד ליצירת העצם ומוח העצם, ליצירת בלוטות הלימפה, ורקמת הציפוי של מערכת העיכול. נוטלים אותו בעיקר במקרי אנמיה, כאבי ראש מיגנוטיים, בעיות בגדילה, בעיות בדרכי העיכול, כאבי שרירים וכאבי עצמות.
IRON PHOSPHATE
FERRUM PHOSPHORICUM – FEPO4H2O
מלח המשתתף בתהליכי בנייה שונים בגוף, בעיקר בדם ובשרירים. מחסור בו גורם לדימומים, לבחילות, לשלשולים, לפגיעות בכלי דם, לכאבי בטן וכו'.
משמש בעיקר במקרי אנמיה, בכאבי ראש מיגרנוטיים, בראומטיזם שרירי ומפרקי, בדלקות דרכי העיכול, דלקת ריאות, בדלקות אוזניים וגרון.
KALIUM MURIATICUM – KCL POTASSIUM CHLORIDE
מהווה אבן בניין לתאי גוף מסוימים, הנו אחד ממלחי שוסלר שנמצאים בשימוש מועט. פעילותו העיקרית היא בבניית הקרנית והאוזן הפנימית והתיכונה. כמו כן, הוא משתתף בתהליכי בניית רקמות הציפוי השונות בגוף, במערכת הלימפטית, בקרום הצדר (פלאורה), הצפק (פריטנאום) וברקמת הציפוי של המפרקים השונים.
משמש בעיקר במקרים של שיעול חזק מלווה בליחה-לבנה אפורה, דלקת גרון חריפה מלווה בנקודות מוגלתיות של השקדים (FOLLICULAR TONSILITIS) דלקות האוזן הפנימית התיכונה, דלקות קיבה ומעי מלוות בשלשולים ובהקאות, דלקות כבד, וכמו כן בדלקות פרקים מסוגים שונים.
הערה: יש לציין, שמלח זה יעיל במיוחד בכל אותם מקרים שבהם המצב מחמיר בתנועה, בעקבות קור ועקב תזונה של מזון שמן, ומשתפר כתוצאה מחימום.
KALIUM PHOSPHORICUM
POTASSIUM BIPHOSPHATE – POTASSIUM ACIDO PHOSPHATE
נמצא בעיקר בנוזל המוח ובתאי מערכת העצבים. פעילותה של כל מערכת העצבים תלויה בנוכחות מלח זה, והעברתו גורמת לנזק בתפקוד הפיסיולוגי התקין של מערכת זו. ידועה פעילותו הנרחבת במערכת העצבים המרכזית C.N.S, בבניית תאי השריר וסיבי השריר הרצוניים והבלתי רצוניים כולל שריר הלב. חסרונו של מלח זה גורם לתופעות כמו: עייפות, אי שקט, חרדה, דיכאון, כאבי ראש, ירידה ביכולת החשיבה, חולשה שרירית, כאבי גב ושרירים ודפיקות לב.
הערה: הסימפטומים מתגברים בבוקר, אחרי פעולה חשיבתית מאומצת, התרגשות ובמקרים של קור.
KALIUM SULPHURICUM – K2SO4
POTASSIUM SULPHATE
נמצא בעיקר בתאי הציפוי (אפיטל) של העור והמוקוזה ובכל אותם מקומות שבהם ברזל נמצא בתאים. עוזר בקשירת החמצן למבנה התא ומשפיע על חילוף החומרים התאי. משפיע בעיקר במערכת הנשימה העליונה, הסמפונות, הקיבה והרחם וכמו כן ברמת העור. משמש בעיקר בדלקות דרכי הנשימה העליונות, סינוסיטיס (דלקת הסינוסים) דלקות אוזניים ועיניים, דלקות ברחם ובנרתיק המלוות בהפרשות צהובות ירוקות.
הערה: הסימנים מחמירים מחום, ומשתפרים בעקבות אוויר קר ורענן.
MAGNESOA PHOSPHORICA MgHPO4 7H2O
DIMAGNESIUM ORTOPHOSHATE
חומר זה ידוע כמשכך כאבים, ונוגד התכווצויות. הוא נמצא בשרירים, במערכת העצבים, במוח העצמות ובתאי הדם, ומשמש בעיקר באותם מקרים שבהם ישנם כאבים, התכווצויות שרירים וכאבי עצבים (NEURALGIA) ממקור לא ידוע: כמו כן, הוא מסייע במקרים של כאבים קוליקיים במערכת העיכול, והתכווצויות סוגרי הקיבה, התקפי שיעול הדומים לאסטמה, ברונכיט ספסטית והטלת שתן כתוצאה משלפוחית מכווצת.
הערה: הסימנים מתגברים בעקבות לחץ וחימום.
מלח בישול NATRIUM MURIATICUM NaCL
SODIUM DHLORIDE
מלח הבישול נמצא בצורות שונות בכל התאים, הרקמות ונוזלי הגוף התאיים ובין-תאיים. תפקידו העיקרי הוא באיזון נוזלי הגוף ותהליכי חילוף החומרים. מסייע במיוחד בתפקוד מערכות העצבים, הלב, בלוטת המגן, הכבד, מערכת העיכול, מערכת הנשימה, העור ואיברי המין.
משמש במקרים של עייפות מתמשכת וירידה במשקל, כאבי ראש ומיגרנות, גירויים על פני העור ממקור לא ידוע, דלקות גרון, נזלת כרונית, מחלות כבד, פעילות יתר של בלוטת התריס, דלקות כרוניות של המעי, דלקות עיניים, דלקות חניכיים, מורסות חוזרות ונשנות ממקור לא ידוע (לאחר בירור מקיף) ובמקרים של הרגשת חולשה ודיכאון קל.
NATRIUM PHOSPHORICUM Na2HPO412H2O
SUDIUM PHOSPHATE
אחד ממרכיבי תאי הדם, השרירים ומערכת העצבים והמוח, כמו כן, נמצא בנוזל התאי והבין תאי. מחסור במלח זה גורם לחומציות יתר בקיבה בעיקר אצל ילדים, אי יכולת לעכל מעכלי חלב, והרגשה של פליטת מוצרי חלב מהפה בטעם חמוץ.
כמו כן, שלשולים ירוקים צהובים בעלי ריח חריף וחמוץ. ידוע כי חוסר במלח זה עלול לגרום לדלקת פרקים ובעיקר ל- DOUT – שיגרון.
משתמשים בו לטיפול בדלקות בדרכי השתן ובשלפוחיות השתן, הרטבת לילה (ENURESIS NOCTURNAL) וכמו כן, בדלקות מעיים כרוניות.
NATRIUM SULPHURICUM Na2SO4
SODIUM SULPHATE GLAUERS SALT
מלח זה משתתף בחילוף החומרים במשק הנוזלים בגוף, חוסר בחומר זה יכול לגרום לנטייה למחלות כבד ומערכת העיכול, ופעולתו העיקרית היא לגרום להפרשת נוזלים מהגוף ולהפעיל את מערכת השתן והמעי, וכמו כן אחראי לפעילותו התקינה של המעי הגס והלבלב.
חומר זה משמש בכל אותם מקרים של הצטברות נוזלים ברקמות, בדלקת קיבה ותריסריון, במחלות כבד ומחלות כיס המרה, דלקת לבלב חריפה ובצקות מסוגים שונים על פני העור ובמערכות אחרות.
SILICEA – H2SIO3
אחד מאותם חומרים המשתתפים בבניין הרקמות, ובעיקר בתאים של רקמות החיבור, עור, ציפורניים ושער. ומכאן, שחוסר בחומר זה יגרום להידרדרות במצב רקמת החיבור ומה שנקרא בשפה הרפואית "ATROPHY OF THE CONNECTIVE TISSUE" והרס של פעילות התא. חוסר בחומר זה גורם לרכיטיזים (RACHITIS), דלקות מסוגים שונים, דלקת אוזניים אוזן פנימית ותיכונה, אקזמות בתעלות השמיעה, ליפומות, שחפת, בעיות בגדילה, בעיות בגדילת שער וציפורניים, עור מבוקע וקושי רב בריפויו.
CALCAREA SULPHURICA – CaSO4 – 2H2O
CALCIUM SULPHATE
"מטהר דם", משתתף בתהליכים שונים של מניעת דלקות מסוגים שונים. חוסר בו יכול לגרום לדלקות עור, למורסות, לדלקות בשורש השערה ולדלקות בדרכי עיכול ובדרכי נשימה. משמש בכל אותם מקרים של דלקות בעור ובעצמות, מורסות, כיבים מוגלתיים (ANAL FISTULAS) וכמו כן בדלקות גרון ודלקות בסמפונות ובסינוסים.
מספר מקרים – והשימוש במלחי שוסלר כטיפול בהם
הערה: אין זו המלצה לטיפול, וכל מקרה צריך להיבדק לגופו ע"י רופא M.D לפני קבלת טיפול הומיאופתי.
כאבי ראש
מלווים בהקאה: NATRIUM MURIATICUM, NAT PHOS
בעקבות עבודה קשה: KAL.PHOS
מיגרנות: MAG.PHOS, NAT.SULPHURICUM
אוזניים
דלקות: KALI.SULPHURICUM
קושי בשמיעה: DALI PHOSPHORICUM
דלקות אצל ילדים המלוות בכאב ובחום: PERRIUM.PHOSPHORICUM.
פנים
פצעים בפנים: CALC.SULPHURICUM (ACNE)
שפתיים בקועות: CALC.FLUORICA
כאבים בפנים (נברלוגיה): NAT.MUR.
חיוורון בפנים: CALC.PHOSPHORICUM, NATRIUM.MURIATICUM
אף
דימום מהאף: FERRUM.PHOSPHORICUM
התעטשות: NATRIUM.MURIATICUM
קדחת השחת: BAGENSIUM PHOSPHORICUM, NATRIUM MURIATICUM
בעיות עיכול
הרגשות מלוות שיהוק: NATRIUM.PHOSPHORIUM
צרבת: SILICEA, NATRIUM. SULPHURICUM
בחילות: NAT. PHOSPHORICUM
בטן
גזים: DALIPHOS
עצירות: NAT.MURIATICUM
שלשולים: NAT.PHOSPHORICUM
דרכי שתן
הרטבת לילה: NAT. PHOS. FERRUM. PHOS
דלקת שלפוחית: NATRIM.MURIATICUM. MAG.PHOS
דרכי נשימה
שיעול: FERRUM PHOS. KALI PHOS
קדחת השחת: SILICEA, NAT MURIATICUM
אסטמה: NAT.PHOS. KALI. PHOS
התרופות של ד"ר באך
בשנות השלושים המוקדמות של המאה הנוכחית, מצא ד"ר באך, רופא ומדען בריטי, כי מחלות רבית ניתנות לקישור, לפחות באופן חלקי, למצב נפשי ולחשיבה שלילית. לדוגמא, ד"ר באך שם לב לכך שחרדה, חששות, מחשבות של פחד ואפילו חוסר ביטחון עצמי, מבטלים את העצמה ואת הוויטאליות של האדם עד כי הגוף מאבד את כושר ההתנגדות הטבעי ונעשה חשוף למחלות שונות.
מחקרים מדעיים מודרניים תומכים בממצאים אלה ומוכיחים, שרגשות הפועלים דרך המוח עלולים להשפיע על פעילות מערכת העצבים, על כמות ההורמונליות ועל תגובות חיסוניות-אימונולגיות ובכך להשפיע על רגישותו של הפרט למספר מחלות אורגניות.
"כדי להשיב לאדם את ההרמוניה ואת האיזון דרושה התפתחות ומודעות של טבע ואופי אוהב וחיובי", כדברי באך. הוא הגיע למסקנה שהפתרון למצבו הנפשי והבריאותי של האדם נמצא בטבע בין העצים, הפרחים והעשבים. לאחר מחקר אינטנסיבי מצא ד"ר באך שיטה שבאמצעותה ניתן לשפר את איכויות הריפוי של מספר צמחי בר, בתנאי שהם נקטפים בזמן מדויק במעגלי פריחתם, ומעובדים באופן מסוים.
אופן הכנת תרופות באך
אין אלו הצמחים עצמם שמהווים את גורם הריפוי, אלא "האנרגיה" שבצמח. אנרגיה זו ניתן למצות בשיטה קפדנית ביותר: שמים בכלי פרחים בכמות המספקת שיצופו וימלאו את פני שטח הקערה. כל זה חייב להיעשות ביום בהיר ושטוף שמש, כאשר אין אף עננה ברקיע והפרחים נמצאים בשיא פריחתם. את הקערה יש להניח באור השמש לשלוש עד ארבע שעות. אם התפרחת מראה סימני נבילה, על פי תפיסתו של ד"ר באך קיים תהליך של אלכימיה טבעית, שדרכו עוברת האנרגיה המרפאה של הצמחים אל המים. בזמן זה מוציאים את הפרחים, ואת הנוזל שופכים לבקבוקים עם כמות זהה של אלכוהול, אשר פועל כחומר משמר.
במספר תרופות, כמו WILLOW, שיטת "מיצוי האנרגיה" שונה ומבוססת על הרתחה. בדרך זו מרתיחים את החלקים הנבחרים של הצמח למשך חצי שעה, מסננים את הנושל. משמרים עם אלכוהול כמו בשיטה הקודמת. מיץ זה של הצמח מהווה את ה"תמצית" (ESSENCE). די בשתי טיפות של תמצית זו כדי לספק כוח ריפוי (פוטנציה) סמ"ק של תרופה- זהו המלאי של התרופה.
אופן השימוש בפרחי הבאך
כאשר מטפלים בחולה לוקחים שתי טיפול מהמלאי בתוך סמ"ק של מים ומוסיפים כפית אלכוהול – מתקבלת תרופה מוכנה לשימוש. ברוב המקרים התרכובת מורכבת מתרכובת של עד חמישה סוגי תמיסות, שעורבבו יחדיו, שתי טיפות מכל בקבוק מלאי. המטופל מקבל ארבע טיפות מתמיסת התערובת, ארבע פעמים ביום כדלקמן:
1. עם ההשכמה
2. בין ארוחת הבוקר לארוחת הצהריים
3. בין ארוחת צהריים לארוחת ערב
4. לפני השינה.
יש לקחת תרופות במהלך תקופה של בין שבוע לשישה שבועות, או עד שמורגש שינוי ביחסו של אדם אל עצמו ואל הסביבה.
"שנים-עשר המרפאים" ותרופות באך נוספות
ד"ר באך קרא לשנים עשר פרחי המרפא הראשונים שגילה בשם "שנים עשר המרפאים". לאחר מכן התווספו עשרים ושישה צמחים אחרים. כל שלושים ושמונה "התרופות" מסווגות לפי שבעה משתנים.
1. פחד
2. אי ודאות
3. חוסר עניין בהווה
4. בדידות
5. רגישות יתר לדעות ולהשפעות
6. דכדוך וייאוש
7. דאגה מוגזמת לאחרים.
.
1. פחד
שושנת הסלע (ROCK ROSE) – מיועד לאנשים שסובלים מבהלה, מהיסטריה ומחלומות ביעותים.
פרח הקוף (MIMULUS) – לסובלים מפחדים מדברים מסוימים כגון: מים, חושך, להיות לבד, אנשים וכו'.
דובדבן (CHERRY PLUM) – לאנשים הסובלים מפחד מאבדן שליטה נפשית ופיזית, מפחד אובססיבי וממחשבות על התאבדות.
צפצפה (ASPEN) – לבעלי חרדות ופחדים מן הבלתי נודע.
ערמון אדום (RED CHESTNUT) – לבעלי חרדת יתר לזולת, החוששים מאסונות לאנשים קרובים.
2. אי ודאות
נורנית או חד עשנן (CERATO) – לחסרי כושר החלטה, אובדי עצות וחסרי כוח שיפוט.
סקלרנטוס (SCLERANTHUS) – לאלו שאינם יכולים להחליט בין שתי אפשרויות ופוסחים על שני הסעיפים, ולבעלי מצבי רוח קיצוניים.
ערבז (GENTIAN) לחסרי אמונה, המוותרים בקלות בשל כל מכשול קטן, לאנשים ספקנים ומאוכזבים.
אלגומין (GORSE) – לסובלים מתחושה מתמדת של חוסר תקווה וחוסר טעם.
אלה לבנה (HORNBEAM) – לאנשים הקמים בבוקר עם תחושה של חוסר יכולת להתמודד עם היום, אנשים הסובלים מעייפות מתמדת וזקוקים לחיזוק.
שיבולת שועל בר (WILD OAT) – לאנשים החשים חוסר ודאות באשר לעתידם המקצועי, לחסרי שאיפות הישגיות ולחסרי התמדה בעבודה.
3. חוסר עניין בהווה
זלזלת קלמטיס (CLEMATIS) – לאנשים החיים בזמן העתיד, חסרי כושר ריכוז ונוטים להזיות בהקיץ.
יערה עיזנית (HONEYSUCKLE) – לאנשים שללא כל סיבה מגלים אדישות לסביבתם, אינם מתאמצים להשתפר או ליהנות מהחיים.
ערמון לבן (WHITE CHESTNUT) – מחשבות מטרידות באופן תמידי, קונפליקטים פנימיים, בעיות ריכוז, חוסר שקט נפשי.
חרדל (CHESTINUT) – לאנשים שאינם לומדים מן הניסיון וחוזרים על אותן שגיאות.
4. בדידות
סיגלית המים (WATER VIOLET) – לאנשים האוהבים להיות לבדם, עצמאים, שאינם מתערבים בענייני הזולת ולא רוצים שיתערבו בענייניהם. בעת צרה ומכאוב סובלים לבדם.
פרח אל תיגע בי (IMPATIENS) – לבעלי החלטה מהירה, קצב עבודה מהיר ואימפולסיביות. אנשים אלה חסרי סובלנות כלפי אנשים איטיים ומעדיפים לעבוד לבדם.
ערער (HEATHER) – לאלו המחפשים את חברתו של כל מי שמוכן להקשיב לצרותיהם. לא מסוגלים להיות לבדם ואינם מסוגלים להקשיב לזולת.
5. רגישות יתר לדעות ולהשפעות של אחרים
אבנר (ARGIMONY) – לאנשים שאינם רוצים להטריד את הסביבה בצרותיהם ושומרים על הופעה מכובדת וחיוכים למרות הסבל. לאלה שאינם מודים בבעיה קיימת ויגיבו בבדיחה על שאלות קשות.
דרדר (CENTAURY) – לאנשים שעל אף יכולתם הרבה הם חסרי ביטחון עצמי ובעלי רגש נחיתות. תמיד צופים כישלון ואינם משתדלים להצליח.
אגוז (WALNUT) – לאלו הזקוקים להגנה ולתמיכה רבה בעת שינויים בחיים כגון: בזמן התבגרות, תחילת קריירה, גיל המעבר וכד'.
6. דכדוך וייאוש
אורן (PINE) – למאבדים מידי פעם את הביטחון העצמי, דבר שגורם להם תחושת אי נוחות רגעית.
ערמון מתוק (SWEET CHESTNUT) – כאשר קיימת התחושה שהגעת לקצה גבול היכולת לסבול, בזמן של חוסר תקווה שבו אין רואים אהבה או אור בקצה המנהרה.
כוכב בית לחם (STAR OF BETHLEHEM) – לאנשים השרויים ביגון כבד או בטראומה. גם לסובלות מהלם לידה.
ערבה (WILLOW) – לאלו שסבלו מחוסר מזל, החשים שגורלם אינו צודק ומלאים במרירות.
אלון (OAK) – לאלו הנאבקים חרף הקשיים ולעולם אינם מוותרים.
תפוח חמוץ (CRAB APPLE) – לאנשים הרוצים "להתנקות" או מרגישים "מלוכלכים", למצבים של תחושת אשם או חוסר ביטחון עצמי. זהו מטהר מצוין בעת צום, הפסקת עישון ובמקווה.
7. דאגה מוגזמת לזולת
צ'יקורי (DHICORY) – לדואגים יתר על המידה לאחרים ורוצים לשלוט ולנהל את חיי הקרובים להם. אלו אנשים שתלטנים ורכושנים שתמיד מוצאים משהו שצריך לתקן או לשפר. מומלץ ל"אמא הפולנייה".
ורבנה (VERVAIN) – לבעלי הדעה המגובשת, בעלי המילה האחרונה, המטיפים ומתרגזים על אי צדק, לטיפוסים פנאטיים, הרוצים לתקן את העולם על פי דרכם.
גפן קיסוס (ROCK WATER) – לאלו המקשים על עצמם בשאיפתם לשלמות, שואפים להיות דוגמה לאחרים, ומנהלים אורח חיים קפדני וסגפני. מתאים לאדוקים בדיאטות, בדת או בגישה ספירטואלית.
צירופים של תמציות פרחי באך
במצבי לחץ ובעת בחינות - ערבז, בוקציה, זלזלת, ערמון לבן ולגש.
הערבז מועיל בעת ספקות ופקפוקים. הבוקיצה לחוסר ביטחון רגעי, הזלזלת מועילה כשהמחשבות "מרחפות", לגש ניתן לאלו המרגישים חוסר יכולת להתמודד והערמון הלבן עוזר לכושר הריכוז.
תרופת ההצלה (RESCUE REMEDY)
אזהרה: תרופה זו אינה ניתנת כתחליף לטיפול רפואי בשעת חירום.
חסידי שיטת באך טוענים, שתמיסה זו, העשויה מחמישה צמחים, עשויה להועיל לאיזון ולהרגעה בטווח רחב של מצבי לחץ ולאחר טראומות גופניות.
התמיסה מורכבת מ:- דובדבן (בגלל אבדן שליטה), זלזלת (בגלל אבדן הכרה), אל תיגע בי (עקב אבדן הכרה), שושנת הסלע (בגלל הפחד העמוק) וכוכב בית לחם (בשל ההלם).
צריך לקחת את התרופה האנרגטית הזו מיד לאחר הטראומה.
אופן השימוש: יש להזליף 4 טיפות ל- 1/4 כוס מים. אפשר לשתות כל חמש דקות.
לנפגעים שאינם מסוגלים לשתות ניתן למרוח על השפתיים, מאחורי האוזן ועל פרקי כף היד.
לאלמנות ולאלמנים – יערה עיזנית (HONEYSUCKLE) – לאלו המרגישים כי קשה ללא נשוא להמשיך לבדם, לאחר שאהובי לבם הלכו לעולמם.
דיכאון
כאשר מקורו של הדיכאון ידוע – GENTIAN– הערבז הוא הצמח המתאים.
לדיכאון מסיבה בלתי ידועה מתאים חרדל – CHESTNUT BUD.
הידע באבחון ובטיפול
הומיאופתים, רופאים, מרפאים טבעוניים ומומחים לצמחי באך משתמשים בשיטת ריפוי זו בכל רחבי העולם ובעיקר במערב אירופה ובארה"ב.
מובן שמייחסים חשיבות רבה לשילוב בין שיטות שונות ברפואה המודרנית והטבעית, כולל טיפול פסיכולוגי, מלבד נתינת הצמחים.
ד"ר באך קרא לספרו "רפא עצמך" והוא התכוון לתת לאנשים כלי נוסף לעזור לעצמם.
בספרו על צמחי באך, נותן המחבר, ג'וליאן ברנרד, מספר דוגמאות מאגדות הילדים ומהספרות בכדי לעזור לנו להבין כיצד ניתן לבחור צמח מתאים.
"סינדרלה" למשל הייתה טיפוס של דרדר: היא נשארה בבית ונשלטה בידי כול, ולמרות סבלה לא כעסה ולא שנאה. על כן אינה זקוקה לערבה.
המלט של שייקספיר נזקק לסקלרנטוס, כי הוא לא מסוגל להחליט אם להיות או לא להיות. לאחר מכן הוא היה יכול להיעזר בחרדל בכדי לצאת מן המלנכוליה, ובדובדבן לטפל בשיגעון ובמחשבות ההתאבדות. צפצפה הייתה מסייעת לו להתמודד עם רוח אביו.
תגובות על טיפול הומאופתי
תגובות על הטיפול ההומיאופתי
בעת פנייה לטיפול הומיאופתי על החולה לגלות סבלנות ואורך רוח. התרופה ההומיאופתית ממריצה את מערכות ההגנה העצמית. לאחר הטיפול הראשון קיימת אפשרות של תגובה חולפת של הגוף, המתבטאת בהופעת סימפטומים חדשים כביטוי להתעוררות מנגנון ההגנה העצמית של הגוף. התגובה מוגבלת בזמן וצפוי שתופיע עם תחילת הטיפול או מספר ימים לאחר מכן. לאחר התגובה חלה הטבה משמעותית במצב החולה.
תגובות טיפוליות
בבואנו לבחון את יעילות הטיפול ניתן לצפות לתגובות הבאות:
1) אין שינוי במצב – פירושו:
א. בחירה מוטעית של התרופה.
ב. טעות בריכוז.
ג. חולה לא מגיב לטיפול.
ד. תרופה בעלת השפעה איטית.
2) שינוי מהיר יציב וללא החמרה – פירושו:
א. התרופה מתאימה למחלה בדיוק.
ב. מחלה לא קשה לטיפול.
3) החרפה מהירה במצב ולאחריה שיפור:
א. תרופה מתאימה.
ב. תגובת יתר לתרופה.
ג. פרוגנוזה טובה.
4) החרפה בסימפטומים לאורך זמן:
א. מצב שלא ניתן לטיפול.
5) החמרה שבהמשכה מופיעים סימני מחלה ישנים של המטופל בסדר חוזר לאופן הופעתם. סימנים אלה בדרך כלל נעלמים בפרקי זמן קצרים.
תרופות הומאופתיות ודרכים לשימורן
התרופות ההומיאופתיות ועצות לשימורן
· התרופות ההומיאופתיות בצורתן הסופית יכולות להיות באחת מהצורות הבאות: אבקה, כדוריות, טבליות, גבישים, נוזל, משחות ונרות.
· התרופות נשמרות בבקבוקונים כהים הסגורים היטב, במקום קריר נטול ריחות חריפים (כדוגמת: בשמים, תבלינים, נפתלין, קפה ועוד). חדירתם של אלה לבקבוק התרופה יגרום לקלקולה.
· התרופות יכולות להישמר שנים ארוכות, בתנאי שההוראות הנ"ל ימולאו בקפדנות. מכל מקום, שימוש בתרופה שאוחסנה תקופה ארוכה מומלץ שייעשה לאחר התייעצות עם הרופא ההומיאופת.
לסיכום: יש לזכור שבהתאם לעקרונות ההומיאופתיה כל תרופה הניתנת לחולה צריכה להתאים לסה"כ הסימפטומים המופיעים בחולה ולא רק למחלה הספציפית. היא גם צריכה להינתן בהתאם לחוק הזהות (SIMILIMUM). אם התרופה לא הוכנה או לא נבחרה בצורה זו – אין לצפות לתוצאות טובות של החלמה.
אופן הכנת התרופות ההומאופתיות
אופן הכנת תרופות הומאופתיות
את התרופות ההומיאופתיות מכינים בשתי שיטות:
1. דילול (DIILUTION)
2. כתישה (TRITURATIONS)
שיטת הדילול
מנקודת ראות פרמקולוגית: יש תרופות מסיסות ויש בלתי מסיסות. משתמשים בד"כ בחומרים מסיסים במים או באלכוהול. החומרים באים מעולם הצומח, נכתשים לחתיכות קטנות מאוד ומושרים באלכוהול. את התמיסה שמים במקום חשוך וקריר למספר ימים כדי שמרבית החומר המסיס יימס באלכוהול. בתום הזמן הנדרש מרחיקים את המשקע והתמיסה המתקבלת נקראת "תמיסת אם" (M.T.) ומסומנת בסימן Ø. בתמיסה זאת משתמשים לאחר מכן ליצירת תרופות במינונים ובריכוזים שונים.
שיטת הכתישה
משתמשים בדרך כלל בחומרים מתכתיים. חומרים אלה אינם נמסים באלכוהול או במים. כותשים את החומר באמצעות מכתש ועלי עד להיווצרות אבקה עדינה ואחידה ולה מוסיפים סוכר חלב (לקטוזה).
חומרים אלה נהפכים בדרך כלל למסיסים במים ובאלכוהול לאחר שנטחנו ביסודיות, כלומר לאחר המאית השלישית, ואז משתמשים בהם להכנת תמיסות בריכוזים שונים.
מחוללי המחלה
מחוללי המחלה (NOSODE)
קיימות תרופות המיוצרות מתוצרי מחלה, כגול: מוגלה, רוק, פצע, רקמה פגועה ואיברים פגועים. לוואי פסטר היה הראשון שיצר את הבסיס לתרופה ממחלה כדי לרפא אותה מחלה. הוא נטל רוק של כלב שוטה, בודד את ה- HYDROPHOBIC VIRUS, שינה את עוצמתו, כלומר את רמת הווירולנטיות שלו, ויצר חיסון (VACCIN). השיטה נפוצה להכנת תרופות רבות שהוכנו בצורה דומה, כמו החיסון כנגד מחלת הסיפטריה, הטוברקולין לטיפול בשחפת והטטנין לטיפול במחלת הטטנוס. גם ברפואה ההומיאופתית משתמשים בחומרים הבאים במסוססים על עיקרון דומה.
לדוגמה:
1. ה- HYDROPHOVIC VIRUS (כלבת) LYSSIN – HYDROPHOBIN.
2. הווירוס של השחפת – VACILLINUM; TUVERCULINUM.
3. לטיפול במחלות טורדניות סרטניות – CARCINOSINUM; SAB-COMATIN.
4. שיעול טורדני – COQUELUCHIN.
כל המוצרים המופקים ממחלות ווירוסים נקראים ברפואה ההומיאופתית "נוסודה" (NOSODE), שמקורה מהמילה היוונית "נוסו" שפירושה מחלה.
מקרים שבהם ההומאופתיה יכולה לטפל
מקרים שבהם ההומיאופתיה יכולה לסייע
ההומיאופתיה מסוגלת לטפל הן במחלות חריפות והן במחלות כרוניות. בשיטת ההומיאופתיה אפשר לטפל בדרך כלל בבעיות דוגמת: אלרגיות, מחלות עור, כאבי ראש (מיגרנות), ראומטיזם ודלקות פרקים, אסטמה (ברונכיט ספסטית), כמו כן ניתן לטפל ב:
· בעיות חריפות במערכת הנשימה, בדלקות גרון, בנזלת, בשפעת, בברונכיט, באסטמה.
· מערכת העיכול: בחילות, הקאות, שלשולים, עצירות, "כאבי בטן", רחל רע מהפה, מחלות מעיים.
· מחלות ראומטיות מסוימות ודלקות פרקים.
· כאבי ראש.
· במחלות עור כאקזמה, דרמטיטיס, פסוריאזיס.
· איש שקט נפשי וחרדה.
· דלקות בדרכי שתן.
· דלקות בנרתיק, כאבים במחזור, תופעות גיל מעבר, אי סדירות במחזור.
· יתר לחץ דם, "דפיקות לב" ועוד.
· חשוב להזכיר את אפשרות הטיפול תוך שימוש בשילוב תרופות טבעיות והומיאופתיות.
· תסמונת הכשל החיסוני – A.I.D.A.
· עידוד וחיזוק מערכת החיסון של הגוף.
ועוד רשימת מחלות גדולה שבה נעסוק בפרקים הנבחרים.
בחירת התרופה ההומאופתית
בחירת התרופה ההומיאופתית
בהתאם לעקרונות ההומיאופתיה יש לזכור שכל תרופה הניתנת לחולה צריכה להיות מבוססת על "חוק הזהות", כלומר להתייחס לכלל הסימפטומים המופיעים בחולה ולא רק למחלה המסוימת. אם התרופה לא נבחרה בצורה זו, אין לצפות לתוצאות טובות.
יש להתייחס לסימפטומים האובייקטיביים והסובייקטיביים כאחד. סימפטומים אובייקטיביים הם אלה שבהם מבחינים הרופא וקרובי החולה, ללא כל קשר להשכלה או לידע מקצועי. מדובר בצבע, במרקם העור וחומו, בהבעת העיניים והפנים, בתנועה וביציבה של הגוף, בצורה ובצבע של ההפרשות וכו'. הסימפטומים הסובייקטיביים הם אלה שהחולה בעצמו מדווח עליהם, והם כוללים את הרגשות השונים, כאבים ותחושות לא טבעיות, ומגוון מחשבות, חלומות וחזיונות המשנים את ישותו של החולה. יש להוסיף לכך גם סוג שלישי של סימפטומים המשפיעים על התמונה הכללית, וכאן נכללים הסימפטומים שהופיעו בעבר, והם עדות לליקוי גופני או מיאסמה.
כמו כן רצוי להתייחס למבנה הגופני, "קונסטיטוציה" של החולה. מלבד כל אלה, יש להתייחס למשתנים כמו "החמרה בלילה ושיפור ביום" וכו'. לכל אלה חשיבות בבחירת התרופה המתאימה, כמתואר ב- ""MATERIA MEDICA.
מספר הוראות חשובות:
1. כדי להיות מאבחן מוצלח יש לזכור תחילה את התכונות העיקריות של התרופות לפי הספר "תורת חומרי הרפואה". יש לזכור את הסימפטומים על פיהם ניתנת כל תרופה ולדעת להבדיל ביניהם.
2. יש לזכור תמיד, שאין מטפלים במחלה בלבד אלא בחולה כמכלול, לפי "חוק הזהות". על כן, לפני בחירת התרופה יש לאפשר לחולה לספר על כל מיחושיו מבלי להפסיקו ולרשום הכל בקפדנות בהתאם "לצורת רישום המקרה". לאחר מכן אפשר להפנות שאלות נוספות ישירות לחולה או למי שנלווה אליו כדי לקבל את המידע הדרוש.
3. אם מצב החולה אינו משתפר לאחר נטילת התרופה תוך פרק זמן סביר, יש לבדוק אותו שוב, אם למרות הכל הסימפטומים של החולה זהים לגמרי לסימפטומים של התרופה, יש לתת מנה אחת של Sulphur D30 ולחזור על מתן התרופה המומלצת. אם לא נראה עדיין כל שיפור, יש למצוא תרופה מקבילה שיכולה במקרים רבים למלא תפקיד משלים לתרופה הקודמת, או יכולה להיות בדיוק התרופה הנגדית ולמרות זאת להועיל. אם לא מוצאים את התרופה המקבילה יש לתת את אחת התרופות הנגדיות (Antidotes), אם אין בנמצא כזה, יש לתת לחולה מספר לגימות של קפה שחור חזק והוא יסתור ברוב המקרים את התרופה, לאחר מכן יהיה אפשר לתת את התרופה המתאימה ללא כל חשש.
4. כשמבחינים בהשפעה מזיקה של תרופה מסוימת, אין לחכות, אלא לתת לחולה מיד תרופה נגדית או מספר לגימות של קפה חזק, לאחר מכן יש לחפש תרופה מקבילה ולתת לחולה.
5. לפני מתן זרחן וגפרית יש לוודא, שהחולה אינו סובל ממוקדים שחפתיים בריאות. כמו כן קיים חשש לפתוח מחדש מורסה בריאות, במידה שניתן מינון גבוה, ולכן יש להשתמש בתרופות אלה בזהירות רבה.
6. חשוב ביותר להצלחת האבחון להתייחס לחולה בעדינות ובידידות, כדי שלא יחשוש לגלות בפני הרופא גם את הפרטים האינטימיים הקשורים במצבו.
7. יש לבקש מהחולה שלא יעשן ולא יאכל לפחות חצי שעה לפני ואחרי נטילת התרופה, ולשטוף היטב את הפה בכל פעם שהוא נוטל תרופה.
8. תרופות משלימות וכרוניות ניתנות בדרך כלל למנוע את הופעתה המחודשת של המחלה, כדי להביא את החולה למצב של בריאות יציבה.
9. יש להקפיד, שהתרופות ההומיאופתיות יוכנו בידי רוקחים מוסמכים. הבקבוקונים המכילים את התרופות חייבים להישמר סגורים הרמטית, אחרת תשננה התרופות את תכונותיהן.
עצות "אל תעשה"
1. אין לתת כל תרופה לחולה אלא אם כן נמצאה זהות מוחלטת בין הסימפטומים של החולה לבין הסימפטומים שהתרופה יוצרת באדם בריא.
2. אל תנסה לטפל בחולים כרוניים לפני שרכשת ידע מרבי בפילוסופיה ההומיאופתית וב"תורת חומרי הרפואה".
3. אין להשתמש בתרופות נוגדות בזו אחרי זו.
4. אין לתת יותר מתרופה אחת בו זמנית. (הומיאופתיה קלאסית).
5. אין לתת אותה התרופה בפרקי זמן קצרים מדי, חוץ מאשר במקרים יוצאי דופן.
6. אין לאחסן קמפור בחדר אחד אם שאר התרופות, כיוון שהיא גורמת לקלקולן בזמן קצר מאד.
7. בזמן הטיפול ההומיאופתי יש למנוע מהחולה: אכילת בצל ושום טריים, שתיית קוקה- קולה, שתיית קפה, בירה ואלכוהול ונטילת כל תרופה אחרת.
8. אין לתת Arsenicum Album לחולה בשלב שבו הוא סובל מחום או מכאב ראש, פן יחמיר מצבו.
9. אין לתת לחולה Spongia בזמן שהוא סובל מהתקפה קדחתית – חום גבוה.
10. אין לתת Sulphur לפני Lycopodium ואחרי Calcarea carbonica.
11. אין לתת Lachesis בהפרשי זמן קצרים מדי או באופן ממושך, שכן זה עלול להוביל את החולה לבלבול דעת.
12. אין להחליף תרופות בתדירות גבוהה, ברוב המקרים יש לתת לתרופה לפעול לפחות למשך לילה.
13. אסור לרופא מתחיל או לאדם שאינו מומחה בתחום ההומיאופתיה לנסות ולטפל במצבים הבאים:
א) כאב ראש מתמשך.
ב) התקפות מקריות או כרוניות של סחרחורת.
ג) מחלות עיניים.
ד) סתימה כרונית של האף.
ה) מצבים כרוניים של הגרון.
ו) נפיחות כלשהי של הבלוטות בחלק החיצוני של הצוואר.
ז) שיעול כרוני.
ח) מחלות כרוניות של הלב ודרכי השתן.
ט) הפרעות מסובכות של מערכת המין והשתן.
י) גידול גושי או בלוטה נפוחה במקום כלשהו בגוף.
יא) אבדן משקל תמידי.
יב) כאב גב חזק או מתמשך.
מתן תרופות
התרופות ההומיאופתיות ניתנות לחולים בשלוש דרכים: דרך האף (הרחה), דרך הפה ובטיפול מקומי או חיצוני.
הרחה – כאשר לסתות החולה סגורות בחוזקה והוא מחוסר הכרה, אפשר לתת לו את התרופה דרך האף. אוחזים בצלוחית התרופה בסמוך לאחד הנחיריים, כך שהחולה יוכל לשאוף פנימה את אדי התרופה. שאיפה כזאת מגרה את קצות העצבים והחולה יחוש טוב יותר, במקרים רבים. לבד ממקרים אלה, תרופות ניתנות באותה הדרך כאשר החולה רגיש מאד והמטפל רוצה לתת לו את המנה המינימאלית של התרופה, כדי שמצבו לא יוחמר.
דרך הפה – התרופות ההומיאופתיות נלקחות ברובן דרך הפה, בנוזל, באבקות או בכדוריות. את הנוזלים מערבבים לפי השיטה של טיפה או שתיים בכפית מים, ובמקרה השני 4 עד 8 גרגרים של אבקה, או 3 עד 6 כדוריות מספיקים למנה אחת של תרופה.
טיפול מקומי או חיצוני – תרופות הומיאופתיות רבות ניתנות למריחה חיצונית, והן מופיעות בצורת תמיסה מימית, כוהל או משחה. כך למשל ב"תמיסת האם" של ציפורני החתול- משתמשים במקרי חתכים ופצעים, בתמיסת האם של תויה - משתמשים למריחה על יבלות, בקנטריס - משתמשים לטיפול מקומי בכוויות.
בחירת הפוטנטיזציה
לצורך בחירת הפוטנציה (הריכוז) המתאימה, דרושה הכרה של הפוטנציות הנמוכות והגבוהות, שבהן משתמשים הלכה למעשה.
בסולם העשרוני הפוטנטיזציות הנמוכות שבהן משתמשים הכי הרבה הן 3X-D3 ו- 6X-D6 והגבוהות הן 12X, 30X ו- 200X.
בסולם המאי – הפוטנציות הנמוכות הן - C3, C6, C12, ו- C30, והגבוהות הן - CM50/10M/1M/200C וכו'.
בבחירת הפוטנטיזציה, רצוי תמיד להעדיף את הנמוכות, כלומר X3 ו- X6 ולחזור עליהן בהפרשי זמן קצרים. כך אפשר לתת מיד תרופה נגדית במקרה שהחולה מראה סימנים מדאיגים או תגובה שלילית לתרופה. לטיפול שגרתי הפוטנטיזציות המומלצות הן X3, X6
ו-X30, מחוץ לNosodes- שיש להשתמש בהם תמיד כתרופות ביניים בפוטנטיזציה ה- 200 ובמנות יחידות, ואין לחזור עליהם אלא בהפרש של שבוע או עשרה ימים, אם בכלל.
תדירות מתן התרופות
יש לזכור שתדירות מתן התרופות ההומיאופתיות תלויה ומשתנה בהתאם לסוג המחלה. ככלל, כאשר הסימפטומים חריפים, חמורים ומדאיגים, מותר לקחת את התרופה בהפרש של חצי שעה או שעה. ברגע שמבחינים בשיפור כלשהו, יש להגדיל את הפרשי הזמן בין מנה למנה לשעתיים שלוש וכו'. במחלות כרוניות ניתן ליטול תרופה פעמיים, שלוש או ארבע פעמים ביום, למשל מומלץ על לוח זמנים כלהלן: 08:00 בבקר, 12:00 בצהרים, 16:00 אחה"צ ו- 20:00 בערב, חוץ ממקרים יוצאי דופן. במקרים כרוניים, יש להקטין את המנות ולתתן בהפרשי זמן גדולים יותר, כאשר נראה שהמטופל מרגיש טוב. אם לא ניכר כל שיפור תוך פרק זמן סביר יש להיוועץ ברופא מומחה.
חוק הרינג
חוק הרינג
המחלה היא תהליך דינמי, העלול לעבור ממצב חריף למצב כרוני.
הסימנים עוברים מפני השטח של הגוף לרבדים עמוקים יותר, מהחלק התחתון של הגוף – לעליון, ומהאיברים הפחות חשובים אל האיברים היותר חשובים.
תהליך הריפוי הנו בסדר הפוך להופעת הסימנים: מהאיברים החשובים ביותר (MORE VITAL ORGANS) כמו לב, כליות וכו', אל האיברים הפחות חשובים: מהחלק העליון של הגוף, הראש, אל החלק התחתון, והמפנים אל החוץ לכיוון העור.
תאורית המיאסמות הכרוניות
מהי תאוריית המיאסמות הכרוניות
לאחר שנים רבות של מחקר ומחשבה הגיע ד"ר האנמן למסקנה, שהגורמים הבסיסיים למחלות הן מיאסמות הנשארות סמויות בגוף ולא מאפשרות לו להגיע למצב של בריאות. האנמן הגיע למסקנה זו, לאחר שבמשך שנות עבודתו כרופא נתקל במקרים רבים של חולים, שלכאורה נרפאו וחשו בטוב למשך זמה מה, אך המחלה שבה ותקפה אותם ללא כל סיבה הנראית לעין.
לדעת ד"ר האנמן קיימים שלושה סוגי מיאסמות: ספחת, דבללת-זיבה ועגבת – והן שורש כל המחלות הכרוניות. אמצעי הזהירות הרגילה כמו תזונה נכונה ופעילות גופנית אינם משפיעים עליהן. להלן תיאור קצר של שלוש המיאסמות:
ספחת (PSORA)
ידועה בדרך כלל כמיאסמת הגרד, תוצר של דיכוי תחושת הגירוי או הגירוד או של תפרחת על העור שבגוף. הספחת מופיעה בכל אדם, ומהווה גורם בסיסי לכל המחלות הכרוניות. אילו הספחת לא הופיעה כמיאסמה בגזע האנושי, לא היו מופיעות גם שתי המחלות האחרות ובני האדם לא היו רגישים למחלות, שכן כל המחלות המופיעות באדם מקורן בספחת. כל עוד זו לא תנוצח, לא נוכל לצפות לריפוי מהיר וסופי של החולים.
במסגרת הידע הבסיסי על הספחת יש להכיר חלק מתופעותיה, כגון: תולעים וגירוי בפי הטבעת אצל ילדים, רגזנות ועיניים דומעות, חוסר תיאבון או תיאבון מוגזם, אי שקט נפשי תחושת חסר בכוח ובאנרגיה, פחדים, דימום מהאף, חיוורון בפנים, הזעה לא טבעית מופרזת ובעלת ריח רע, הצטננות נזלת ואף סתום, חולשה ועייפות רבה בלי שום יחס למאמץ, כאבים ממושכים, כאב ראש חד צדדי וכאבים ותחושות משונות בראש, כאב שיניים ודימום מן החניכיים, נשירת שער והופעת שער אפור בגיל צעיר, נטייה לשושנה (ורדת), נמק, תחושה כאילו כל הדם זורם אל הראש, מחזור לא סדיר, שינה לא טבעית, חלומות זעם, הצעה, הרטבה במיטה, זיהומים, חריקת שיניים, בכי, נחירה, חוסר מנוחה ועייפות מוגזמת, לשון מחופה בשכבה של חומרים מסוגים שונים, ריח רע נודף מן הפה, הפרשה מוזרה של ריר, חניכיים שחורים או כחולים, בחילה והקאה בבקרים, צרבת, יובש בלשון, טעם לא נעים, דחיות ותשוקות מוזרות, עצירות או עצירות ושלשול לסירוגין, סוגים שונים של כאבים בקיבה ובמעי הישר, הפרשות ריריות או דמיות בצואה, טחורים, כיבים בסוליה ובכף הרגל, בעונות מסוימות בין האצבעות, מזג רגזני וקשה, צורך בחיבה ונטייה להציק לזולת, תאווה מינית מופרזת, התרופות המקובלות לא משפיעות על האדם, גירוי חזק של העור, המחמיר מחום המיטה, מאויר קר, מישיבה, מעמידה ומתנועה.
דבללת-זיבה (SYCOSIS)
הוא מצב של מחלה הנוצר בעקבות דיכוי זיבה (גונוריאה). זוהי תכונה הטבועה בגוף, שאינה מאפשרת את חזרתו למצב תקין. הדבללת מתקיפה בדרך כלל את הדם ואת הממברנות הריריות. כל מצבי הקצרת, חוסר דם (אנמיה) והפרשות מהשפכה נגרמים על ידי הדבללת , וכל שינוי ברקמות או בגוף שמובל לגידול יתר כמו יבלות למיניהן, נשלט על ידי הדבללת.
לצורך הריפוי חשוב מאד לאבחן את הסימנים העיקריים של החולה בדבללת. חולי הדבללת מוצאים הנאה רבה במעשים "חצופים" ו"לא הגונים", ואינם חשים צורך בהישגים רוחניים ונעלים יותר, ברצונם להישאר בחברה בינונית, לחשוב על דברים פשוטים, לקרוא רומנים וכד'. מחשבותיהם ושאיפותיהם מעידים על מצב בריאותם הלקוי.
כשמופיעות הספחת והדבללת יחדיו, הן עלולות לגרום לשינויים בהתנהגות. החולה מלא חרדות, חשדן ולא מרוצה ואינו סומך על איש. הוא בלתי החלטי, אינו מסוגל להתרכז לעומק ולחשוב על מחלתו, על איבריו ועל גופו. הוא תמיד מלא חרטה אך זהיר שלא לבצע זאת, כדי שאנשים לא ידעו שהוא מתחרט. מבחינה גופנית מופיעים בו גידולים בגדלים ובצבעים שונים. לעתים קרובות אלה יבלות דמויות כרובית, ולפעמים מופיעים גידולים מסוגים שונים, חלקים שפירים וחלקם סרטניים-ממאירים.
עגבת-סיפליס (SYPHILIS)
העגבת היא מחלה המאופיינת בדרך כלל בכיב קשה. מבחינת הרפואה ההומיאופתית, העגבת היא מצב שנוצר כתוצאה מהטיפול המדכא את הכיב. העגבת פוגעת בדם ועלולה לגרום להרס עצמות. הכיבים הם תוצאה של מורסות העגבת. מקובל לחשוב, שאם כיב חודר לעומק אל מתחת לעור, כי אז מקורו בעגבת, ואם הוא שטחי, הרי שנגרם מדבללת. בעגבת אין תהליך של התרבות של תאים אלא רק הרס, זאת בניגוד לדבללת, שבה התאים מתרבים וגורמים לגידול יתר, אך אינם גורמים להרס לעומק.
הסימנים העיקריים המופיעים בחולה עגבת הם אלה: מבחינה שכלית, הופך החולה לקשה הבנה וחלש, יכולת האבחנה שלו מתערערת וחושיו הופכים קהים. תגובותיו הרגשיות תמוהות – הוא צוחק במצבים רציניים ובוכה במשמחים. המצב מחמיר בעת שהייה בסביבה חמה, במיוחד מחום המיטה, ובזמן שבין שקיעת השמש לזריחתה. זיעתו שופעת, חריפה, דביקה ומעוררת בחילה, גם נשימתו, הליחה שבפיו והשתן שהוא מפריש הם בעלי ריח רע ודוחה. התנפחות הבלוטות והנטייה לכיבים הן תופעות תדירות בעגבת. היווצרות מוגלה, רכות, היווצרות שכבה לבנה דקה דמוית שומן. הוא מביט בכל דבר בחשד רב כאילו היה מלוכלך ונוטה לרחצה כפייתית.
אם שנגועה בעגבת מהווה מטרד לילדיה, שכן היא רוחצת אותם ללא הרף בחשבה כי הם מלוכלכים. היא עצמה מתרחצת ומכבסת כל היום ולעולם אינה מרוצה מן התוצאות. שטיפה תדירה של הידיים אצל חולי עגבת היא תופעה מוכרת. החולה נוטה להזעה מרובה כשיש לו חום, אך אין זה מקל עליו. ההרס היא התוצאה העיקרים של עגבת, זה האויב מן הסוג הגרוע ביותר השוכן בגוף. חולה הנגוע במיאסמת העגבת חש דחייה לבשר ומשיכה למשקאות קרים, אך זה נכון רק עד השלב ההרסני של המחלה.
לאחר בחינה מדוקדקת של המיאסמות מתברר, שהספחת נגרמת כתוצאה ממחשבה חולנית בעוד שהדבללת והעגבת הן תוצאה של עשייה חולנית. הספחת אינה יוצרת שינויים גופניים והיא מתבטאת במישור התפקודי בלבד, בעוד שהדבללת חודרת עמוק לתוך הגוף וגורמת לגידול יתר, חדירה ומשקע בתאים, ברקמות ובאיברים.
העגבת מעמיקה אף יותר וגורמת להתנוונות ולמוות.
הספחת היא מחלה כרונית לא מינית, תוצאה מטיפול שלא כהלכה ואף מדיכוי הזיקה. העגבת היא מחלת מין הנגרמת ממגע עם אדם נגוע או מטיפול לא מתאים.
על פי הגישה ההומיאופתית יש לבדוק את המכלול של התנהגותו ואישיותו של האדם כדי לטפל בשורש הבעיה, ולכן רק כשבודקים את הסימפטומים ומאבחנים את אישיותו ואת התנהגותו של החולה אפשר להחליט על התרופה המתאימה לסוג המיאסמה שזוהתה.
מילון מונחים בסיסיים בהומאופתיה
מילון מונחים מקצועיים בהומיאופתיה
החמרה – הרעה זמנית בסימני המחלה, לעיתים בעקבות לקיחת תרופה כלשהי, אחריה קיימים בדרך כלל שיפור ניכר במצבו של החולה.
תרופה מבנית קונסטיטוציה – תרופה הנרשמת בהתאם למזגו, לאופיו ולתגובותיו הכלליות של החולה (סוג מבנה גופו) וכן בהתאם לסימני המחלה כפי שהם מופיעים ומתבטאים אצלו.
תמונת התרופה – שיטת הריפוי שפותחה על ידי סמואל האנמן, תוך שימוש בעיקרון שטיפול יעיל ולא רעיל יכול להינתן על ידי השימוש בחומרים, אשר אצל אדם בריא יכולים לגרום לאותם הסימנים שמהם סובל החולה. ניתן לסכם זאת באמירה "SIMILLIA SIMILIBUS FURENTUR", כלומר "טפל בזהים על ידי זהים להם"
(יוונית: HOMOIOS = דומה, PATHOS = סבל).
MATERIA MEDICA מטריה מדיקה – הפרמקופיה ההומיאופתית, רשימה של תרופות בליווי סימני המחלה שלהן ואופן השימוש בהן.
MIASM מיאסמות – מצבים הבאים בתורשה או שלא בתורשה, ואשר נחשבים כסיבה העיקרית והבסיסית למחלות חוזרות ונשנות ולמחלות כרוניות. המחלות הן, לפי גישה זו, ביטוין של שלוש מיאסמות: עגבת (Syphillis), דבללת (Sycosis) וספחת (Psora) הפועלות יחדיו או כל אחת לחוד ושניתן לטפל בהן באמצעות התרופות המתאימות.
MODALITIES – אותם גורמים המגדירים סימן מחלה מסוים, לדוגמא: כאב המחמיר בתנועה, אך מוקל בעזרת חום מקומי. גורמים המביאים להחמרה מבוטאים לפעמים על ידי הסימן < בדוגמא שלעיל: כאב<תנועה>חום.
NOSODES – תרופות המופקות מתוצרי המחלה (רוק, מוגלה וכד'), רקמה נגועה או גופים חיים פתגוניים. ה- NOSODES של המעיים מופקים מתרבית של חיידקי המעיים.
POLYCRESTS – תרופות מסוימות המוכרות היטב, בעלות שימוש קליני נרחב, הניתנות לחולה לרוב על פי המבנה הגופני שלו.
POTENCY פוטנציה – רוב התרופות ההומאופתיות נמצאות במצב של פוטנציה, במילים אחרות, חומרים שעברו תהליך של סדרת דילולים וניעור ( או כתישה – כאשר מדובר בחומרים שאינם נמסים) בכל אחד משלבי הדילול. תהליך זה נקרא פוטנטיזציה, וניתן לבצעו אחד בעשר – כלומר בסולם העשרוני, או אחד במאה – כלומר בסולם מאי. פוטנציה של שישה דילולים בסולם העשרוני תירשם כ- X6 (או DH6 באירופה), בעוד שפוטנציה של שישה דילולים בסולם המאי תירשם כ- C6 או רק 6 (CH6 באירופה).
פוטנציה נמוכה: X1 עד X12 (C6).
פוטנציה גבוהה: C30, C200, M1, M10.
PROVING מבחן – בדיקת חומר מסוים על מתנדבים בריאים, הלוקחים מנות חוזרות מהחומר, ורושמים בדיוק רב כל סימן המופיע. גרמנית: PRUFEN – לבחון, מלטינית – PROBARE.
REPERTORY – רשימת סימני מחלה הנגרמים על ידי תרופות שונות, כאשר תחת כל כותרת או מדור רשומים אותם החומרים שידועים כגורמי סימפטום מסוים. לעיתים קרובות מופיעים סימני המחלה בסוגי דפוס שונים כדי לציין את דרגת חשיבותם, כפי שנמצא במבחנים ולפי הניסיון הקליני, סימפטום המתבטא בצורה בולטת מסומן בדפוס שחור מובלט, אחריו – בדפוס משופע ולבסוף – דפוס רגיל.
SINILIMUM – התרופה הבודדת המתאימה ביותר לתמונה הכללית של סימני המחלה.
איתור ומתן מרשם מיוחד – זוהי שיטה למתן מרשם, אשר על אף שהיא מבוססת על עקרות הדמיון, היא מתייחסת יותר לסימני המחלה המקומיים והייחודיים, ופחות על תגובתו של החולה. לדוגמא: ארניקה (ARNICA), היא כמעט בלעדית לפצעים שנגרמו על ידי מכה. לתרופות מסוימות יש גם סגוליות לאיברים מסוימים, והן ניתנות על בסיס פתולוגי.
ניעור – ניעור חזק ונמרץ המתבצע לאחר כל אחד משלבי הדילול בתהליך הכנת פוטנציה. לפי המסורת, מכים בכלי באופן קצבי כנגד משטח עור או כנגד בסיס היד, אך כיום מבוצע הניעור לרוב בצורה מכנית.
תמיסה – תרופות בצורת נוזלים, בדרך כלל עם תערובת של כוהל ומים כממיס. התרופה בצורתה המרוכזת ביותר נקראת "תמיסת האם" וסימנה M.T. O מתמיסה זו מכינים את הפוטנציה על ידי דילול הדרגתי וניעור.
כתישה – טחינה ממושכת עם חומר לא פעיל כלשהו בבסיס, בדרך כלל סוכר חלב, כחלק מתהליך הכנת הפוטנציה מחומר שאינו נמס.
כוח החיים או כוח דינמי – האנמן השתמש במושג זה כדי לתאר את הכוח המבריא הנמצא בתוך גוף האדם מרגע היוולדו. כוח זה ניתן לעורר לפעולה על ידי פוטנציה הומיאופתית. בעת מחלה, כוח החיים משובש והתרופה מסייעת בתיקון המצב.
תבלינים ברפואה
טרגון Tarragon
Artemisia Dracunculus
צמח ממשפחת המורכבים המשמש כתבלין.
ברפואה העממית שימש כמעורר תאבון ויש האומרים כמוריד לחץ דם.
בהרכב הכימי ישנם חומרים ממשפחת הפלאבנואידים המשמשים כנוגדי חימצון, והלימונן, שיש הטוענים כי תורם להפחתת הסיכון לחלות במחלות סרטן מסוגים מסויימים.
שומר פשוט Foeniculum Vulgare Fennel
צמח ממשפחת הסוככיים הגדל בדרום אירופה ואגן הים התיכון.
הצמח בגובה של עד 2 מ' בעל עלים בצבע ירוק בהיר ופרחים צהובים.
העלים והגבעולים משמשים כתוספת לסלטים והשמן האתרי המופק מהם משמש בתעשיית הבשמים, החמוצים, סבונים וכו'.
ערביי ארץ ישראל משתמשים בשומר לחיטוי הפה ולטיפול בדלקות עיניים, במישרה לריפוי נזלת, צרידות, הפרעות עיכול ולניקוי הפה.
בעדות שונות משמש השומר כנגד כאבי בטן וגזים ובמצבים של חוסר תיאבון.
אזוב מצוי – זעתר
אנגלית: Sweet Marjoram
לטינית: Marjorana Hortensis Moench
צמח ממשפחת השפתניים הגדל בר בארץ, בבתי גידול מוארים ובאדמת טרשים וסלעים.
השימוש העיקרי של הזעתר הינו כתבלין לסלטים, דברי מאפה, מאכלי בשר וכתוספת לשמן זית.
בהיסטוריה שימש הזעתר לריפוי מחלות ונגעים מסוגים שונים כגון: כאבי גרון, הצטננויות, כאבי בטן ונפיחות של המעיים, כמו-כן נגד גמגום, חולשת הדעת, הקלת צירי לידה ועוד.
בכפרים ערביים שמים את עלי הזעתר בנעליים לחימום הרגליים בחורף ולחיטוי.
יש המשפשפים את הרקות בעלי אזוב לשיפור הזיכרון.
רוב השימושים הרפואיים בזעתר הינם עממיים ולא הוכחה פעילות רפואית בצורה מדעית.
אורגנו
אנגלית: Margoram Oregano
לטינית: Origanum Vulgaris L.
צמח ממשפחת השפתניים הגדל בארץ.
השימוש העיקרי היה טיפול ברטיות בכאבי שרירים ופצעים.
ברפואה הסינית משמש הצמח להקלה במצבי חום וגרד בעור. באירופה משמש לשיפור והקלה בבעיות מערכת העיכול ושיעול כרוני.
במחקרים מדעיים שנערכו הוכחה פעילות האנטי דלקתית בהיות החומר הפעיל ה- thymol – פנול משמש כקוטל חיידקים, כמו-כן נמצאו בו כמויות פלבנואידים והינו בעל פעילות נוגדת חימצון חזקה.
האורגנו יכול להינתן כתה בחליטה או בתמציות.
אזוביון רפואי
אנגלית Lavender
לטינית: Lavendula Officinalis
צמח ממשפחת השפתניים בעל פרחים בצבע תכלת סגלגל.
הצמח גדל באגן הים התיכון באזורים מוארים מאד וממוזגים בעיקר באירופה.
עיקר השימוש בצמח הינו לתעשיית הקוסמטיקה, למתן ריחות טובים ולחיטוי.
שמן וחומץ שבתוכם הושרו פרחי אזוביון מהווים בסיס לתוספת טעם למאכלים כמו סלטים וכו'.
שמן האזוביון משמש להרגעה וחיטוי וכתמצית טעם לתרופות בעלות טעם לא נעים.
בתרבויות במזרח הרחוק וברומא השתמשו בצמחים כתוספת למי אמבט למתן ריח טוב.
שמן האזוביון משמש להרחקת כינים וביציהם מראשי ילדים.
שימש ברפואה הפולקלוריסטית לריפוי פצעים ונשיכת בעלי חיים ארסיים.
בארצנו גדלים מספר סוגי אזוביון בעלי ריח חריף ומבושם.
ג'ינג'ר (זנגוויל)Ginger Zingibar officinale
צמח עשבוני רב שנתי, בעל שורש (ענפים תת קרקעיים), המשמשים לתיבול ולרפואה. ברפואה העממית הסינית משתמשים בזנגוויל הטרי או היבש למניעת בחילה והקאות, להחשת תהליך העיכול ונגד הצטננות ונזלת. ברפואה העממית במערב משתמשים בצמח כסופח גזים, ומגביר תיאבון.
לזנגוויל השפעה על תנועתיות(פריסטלטיקה) המעי, הוא מסייע להפרשת מיץ המרה .ובעל תכונות אנטי דלקתיות, אולם התכונה הרפואית המעניינת שלו היא פעולתו נוגדת הקאות ובחילות עקב מחלת ים. עובדה זו הוכחה בכמה ניסויים רפואיים בבני אדם, שנערכו בשיטות מדעיות מבוקרות..
ועדת המומחים הגרמנית (Commission E) פרסמה מונוגרף, שבו היא ממליצה להשתמש בזנגוויל נגד בחילה במינון של 2-4 גרם ליום. הקומפנדיום הבריטי (ספר התרופות הצמחיות האנגלי) ממליץ על מינון של 1-2 גרם אבקת ג'ינג'ר יבשה למניעת בחילות. ניתן להשתמש גם בקני שורש טריים למטרה זו. לא נמצאו תופעות לוואי עקב השימוש בג'ינג'ר. החומרים הפעילים של הג'ינג'ר הם השמן הנדיף והחומרים המקנים לו את חריפותו.
כרפס ריחני (סלרי) Celery Apium graveolens
משפחה: סוככיים
אחד ממיני הירקות הנפוצים, המוכר גם כצמח מרפא. הפרי (דו זרעון) מכיל 3%-2% שמן נדיף, שרכיבו העיקרי הוא לימונן (70%-60%).
הסגולות העיקריות של פירות הכרפס הן: פעילות נוגדת שיגרון, בפרט במקרים של דלקת מיפרקים המלווה בדיכאון נפשי, ריפוי דלקות במערכת השתן והגברת הפרשת השתן.
הצמח מסייע לניטרולם של רעלים בגוף, וזאת הסיבה ליעילותו בריפוי מחלת השיגרון (צינית, פודגרה).
למחלה זו אופיינית הצטברות גבישי חומצת שתן (חומצה אורית) במיפרקים, בעיקר באצבעות הרגליים. הפירות פועלים כמזרזים קלים של מערכת העיכול. אצל אמהות מיניקות אכילת גבעול הכרפס עשויה להגביר את הפרשת החלב. מיצוי של הפירות משמש ברפואה ההומיאופטית כתרופה מקובלת לזירוז הטלת שתן.
מיץ כרפס מומלץ לטיפול בהפרעות מחזור, בעודף חומציות וכן בפצעים ובכוויות. ניתן לשתות מיץ שנסחט מחלקי הצמח השונים במקרים של דלקות במערכת השתן, כגון דלקת שלפוחית השתן, דלקת השופכה, בדלקות מיפרקים וכן במקרים של חולשה ועייפות. מטפלים בפצעים ברטיות טבולות במיץ כרפס מעורב עם שמן כרפס מכבישה קרה. פצעים בחלל הפה ניתן לרפא באמצעות גרגור של מיץ כרפס.
בכרפס מצויים חומרים (פורנוקומרינים) המגבירים את רגישות העור בחשיפתו לאור. אנשים רגישים מוזהרים משימוש בצמח.
חידושים בצמחי מרפא
דבקון לבן Viscum album
צמח טפיל למחצה ממשפחת ההרנוגיים הגדל על עצים שונים, כמו: עצי תפוח, לימון, אגס, צפצפה ועל עצים מחטניים. בארץ גדל דבקון הזית הנטפל לעצי זית, שקד או עוזרר. ברפואה משתמשים בעלים ובזמורות של הצמח.
הטיפול בעזרת הדבקון הוצג לראשונה ב- 1920 בשווייץ ע"י רודולף שטיינר שייסד את תורת הטיפול האנתרופוסופי שבבסיסה עומד עקרון הטיפול בגוף ובנפש גם יחד.
פעולותיו של הדבקון הלבן מאופיינות בהגברת פעילות התאים הלבנים הלימפוציטים מונוציטים שהם חלק מהגורמים המהווים את כוח ההתנגדות של הגוף. החומר גורם לעלייה בתאי ההרג Killers – Lynphocytes.
פעילות נוספת שנמצאה משפיעה ישירות על תאי גידול שונים, ובתנאי מעבדה הוכח עיכוב פעילות תאי הסרטן.
השפעתו העיקרית הוכחה בגידולים בשד, בריאה ובמערכת העיכול, ולאחרונה נצפתה השפעתו גם על גידולי מוח שונים. קיימים כמה מוצרים מוכרים המופקים מדבקון, כמו ה- Iscusin, Iscador ו- Helixor. בעלי השפעה טובה במחלות אלו.
פעילותו של הדבקון הוכחה גם במחלות קדם-סרטניות, כמו דלקת כרונית של המעי הדק מסוג קרוהן, פוליפים בשלפוחית השתן, דלקות וכיבים בקיבה ודלקת כרונית של המעי הגס – Ulcerative Colitis.
הדבקון ניתן בתמציות, בטיפות, בכדורים ובזריקות ויש להשתמש בו רק בעצת רופא או מרפא שהוכשר לטפל במוצרים אלו, בעיקר מפני שעלולות להתפתח תופעות לוואי כאלרגיה עד מצב של שוק אנפילקטי. זהירות!
צמחי מרפא כנגד תופאות לוואי של טיפולים כימיים
צמחים המשמשים כנגד תופעות לוואי וצמחים מסייעים
משככי כאבים – (אנלגטיקה)
פרג
הצמח העיקרי המשמש כמשכך כאבים הוא הפרג, וממנו מפיקים את המורפין, הקודאין והפפאברין.
מחלקי הצמח הירוקים מפיקים תמצית המכילה את החומרים הפעילים. למעשה תמצית זו היא חומר חלבי הנקרא אופיום ומוכר כסם. אין להשתמש בצמח זה ללא הוראה ממטפל/רופא, משום שהוא סם ממכר. יש תרופות רבות המופקות מהפרג בצורה מסודרת והן ניתנות בפיקוח.
הרפגו – ציפורני השטן
צמח הידוע כמשכך כאבים במקרים של מחלות ראומטיות ודלקות שונות. החומר הפעיל בצמח הוא פנילברטזון. פעילותו יעילה ביותר במצבי כאבים שונים והוא ניתן בכדורים, בקפסולות ובזריקות.
מונעי בחילות והקאות
אחת התופעות הבולטות ביותר בחולים המקבלים טיפולים כימיים היא הבחילה וההקאה. למניעת תופעה זו ניתנות תרופות שונות בעלות השפעה חלקים ולעתים מלאה.
הצמחים הניתנים במקרים אלו:
זנגביל רפואי (ג'ינג'ר)
צמח ממשפחת הזנגבילים ששימש במקור כתבלין. לג'ינג'ר השפעה על פעילות הקיבה והוא מונע בחילה והקאה. לחולים אונקולוגיים ניתנים טיפות או תה ג'ינג'ר במינון של 2-4 גרמים ליום, או 1-2 גרמים אבקת ג'ינג'ר יבשה.
לג'ינג'ר אין תופעות לוואי.
בבונג דו גוני
צמח ממשפחת המורכבים בעל השפעה על מערכות שונות.
צמח זה ניתן במקרים של כיווצי שרירים, להרגעה, לתחושת אי נוחות במערכת העיכול וכמרגיע אצל ילדים קטנים.
הצמח ניתן גם בטיפולים כימיים בשילוב עם ג'ינג'ר ותרופות אחרות. אז השפעתו מרגיעה והוא מונע את הבחילות וההקאות. ניתן בתה 2-4 גרמים 2-3 פעמים ביום, או בתמציות.
קינמון כסיה
צמח ממשפחת העריים המשמש כתבלין. מרתח את הקינמון או מתן אבקה 1 גר' במעט מים משפרים את התחושה ומונעים בחילה.
כמו כן שימוש במיץ לימון כתוספת או במעט מיץ תפוח אדמה סחוט, יכול לשפר את תחושת אי הנוחות והבחילה.
חולשה ועייפות
סימן נוסף השולט בחולים הסובלים ממחלות אונקולוגיות הוא העייפות והחולשה, הנובעים מעצם המחלה מחד, ומהטיפולים ומההשפעות של החומרים הכימיים וטיפולי הקרינה מאידך.
הצמחים היכולים לשפר השפעה זו הם:
גינקו דו אונתי
עץ ממשפחת הגינקואיים והנקרא המאובן החי בשל הישרדותו במשך מיליוני שנים.
בסין משתמשים בעלים הדו אונתיים במחלות שונות, כמו בעיות בזרימת דם, קצרת (אסתמה) ולמחלות לב ודרכי הנשימה. כמו כן נראתה השפעה ניכרת בטיפולים נגד תהליכים הקשורים לזקנה ותהליכים של הזדקנות המוח (anti aging).
עקב שיפור זרימת הדם ושיפור הספקת החמצן והסוכרים (גלוקוזה) למוח, נראה שיפור בעייפות אצל אנשים בריאים, וכמו כן שיפור בחיוניות ובערנות אצל אנשים חולים.
השיפור ניכר מאד בשימוש עם הג'ינסנג הקוראני והג'ינסנג הסיבירי.
ג'ינסנג קוריאני "מרפא הכל"
צמח ממשפחת הקיסוסיים שמשמש לריפוי במזרח הרחוק זה למעלה מ- 5000 שנה.
הוא מחזק את הגוף מפני השפעות מזיקות פנימיות וחיצוניות.צורת שורשיו כגוף האדם ומהם מפיקים את החומרים הפעילים השייכים לקבוצת הגליקוזידים, חלק פעיל בעל מבנה דומה לסטרואיד וסוכרים; חומרים אלו נקראים גם ג'ינסנוזידים.
סגולותיו של הג'ינסנג:
1. מונע מצבי עייפות ותחושת חולי.
2. פעילות נוגדת נגיפים וגידולים סרטניים עקב עידוד האינטרפרון וייצורו.
3. פעילות נוגדת חמצון וכך מבטלת השפעתם המזיקה של הפריאוקסידים.
4. הגנה מפני קרינה ע"י שיפור ועידוד ייצור כדוריות דם.
5. שיפור פעילות חילוף החומרים בעיקר של הסוכרים והשומנים.
6. השפעה על המערכת ההורמונלית, בעיקר של ההורמונים הסטרואידים.
7. הגברת ניצולת החמצן ע"י הלב.
קיימים סוגים נוספים של ג'ינסנג מאותה משפחה: הג'ינסנג היפני, הג'ינסנג האמריקני והג'ינסנג הרוסי-סיבירי, וכולם בעלי פעילות מחזקת.
קיימים מוצרים שונים של ג'ינסנג שהם בעלי פעילות, אך לא בכל המוצרים הנמצאים על המדף יש חומר פעיל. לכן יש להיוועץ ולהשתמש רק בחומרים מוכרים ומוכחים. אין ספק שהשפעתו על ערנות, הרגעה וחיוניות היא מרכזית ויעילה.
צמח הבוזואיליה נגד כאבים כרוניים
צמח הבוזואיליאה Boswellia serrata עץ הגדל בהודו ומשמש ברפואה ההודית המסורתית היורוואדה במשך מאות בשנים,נמצא יעיל כנגד כאבים כרוניים. החומר הפעיל הינו החומצההבוזאולית Boswellic acid המשמשת כנוגד דלקת,משפרת את זרימת הדם לאזורי הדלקת בהם נהרסו כלי דם,ומהווה גורם אנלגטי, נוגד כאב חזק. נמצא גם שבשילוב עם חומרים וצמחים אחרים משמש בטיפול במחלות אוטו-אימוניות.
צמח האונקריה טומנטוזה
צמח האונקריה תומנטוסה
Uncaria Tomentosa – Cat's Claw – Una-de Gato
צמח בר הגדל ביערות הגשם העתיקים שבאזור האמזונס הפרואני.
כבר בתחילת המאה ה- 16 הוזכר הצמח בשימוש האינדיאנים באימפריית האינקה המפוארת ושימש אותם לטיפול במחלות זיהומיות ולחיזוק מערכת החסון וטיפול במחלות מערכת העיכול.
המחקר המודרני אימץ את הצמח ואת הגילויים הקדמונים של בני האינקה והפך את הצמח לתכשיר מרפא המוגש כתוסף מזון וכתרופה.
קבוצות מחקר רבות בגרמניה, אוסטריה, אנגליה וארה"ב גילו את תכונותיו של הצמח בטיפול במחלות סרטן, דלקות פרקים, מחלות שלבקת/ הרפס ואלרגיות.
כבר בשנת 1989 נרשם פטנט בארה"ב כאשר בודד מהצמח (השורש) – אלקלוהיד, חומר
ה- isopteropodine – חומר אשר מעלה את מספר הפאגוציטים, אותם תאים לבנים בעלי יכולת "הריגה" – "אכילה" של תאים זרים, וגירוי אחר של כל מערכת החיסון.
מרכיב אחר, Rynchophyline נמצא המונע את היצמדות טסיות הדם ומניעת תרומבוזיס – פקקת בדם.
במחקרים על אנשים In Vivo , אחרי טיפולים בימותרפיים והקרנות, אחרי שימוש בצמח, נצפה שיפור ניכר במצבם, פחות עייפות, ועלייה במספר הכדוריות הלבנות.
חומרים נוספים שבודדו, כמו ה- Polyphenois ו- Triterpines וסטרואידים צמחיים
כ- Beta-Sitosterol ו- Campesterol, הינם בעלי פעילות נוגדת הרדיקלים החופשיים ופעילות אנטי גידולית, אנטי נגיפית ואנטי דלקתית.
מניסיוני, בשימוש נכון בצמח נראה שיפור במצב החולים בזמן ואחרי טיפולים כימותרפיים והקרנות תוך כדי שמירה על מספר הכדוריות הלבנות ועליה במספר הלימפוציטים-
T-Killers.
שיפור ניכר נצפה בחולים עם תסמונת העייפות הכרונית C.F.S.
אין ספק כי ה"אונה-דה גאטו" הינו צמח בעל תכונות מבטיחות לטיפול במחלות סרטן ואחרות.
לחך סגלגל כנגד עצירות
לחך סגלגל כנגד עצירות
Plantago Psyllium-Ovata
צמח עשבוני ממשפחת הלחכיים המשמש לטיפול בעצירות כרונית,מצבי טחורים ותיסמונת המעי הרגיז,הצמח מכיל פוליסכרידים התופחים במעי בסביבת מים מעלים את נפח הצואה ובכך משפרים את תנועת המעי פריסטלטיקה,ובכך משפרים את יכולת ההיתרוקנות שלו.כמו כן מאיט הצמח את ספיגת השומנים והסוכרים בדופן המעי, ובכך מונע את עליית רמת הכולסטרול והטריגליצרידים בדם כמו גם את רמת הסוכר,חשוב לציין כי השימוש בצמח בטוח גם בהריון.
טאבבויה לטיפול בחולי סרטן
Tabebuia – Lapacho – Pau D'arco
עץ גדול הפורח בצבעים ורוד כהה, סגול או צהוב וגדל בברזיל ובארגנטינה.
החומר הפעיל מופק מהקליפה הפנימית של זנים שונים של הצמח. החומר הפעיל הוא Lapachol, ובמחקרים נראו השפעותיו החיוביות על חולי סרטן.
השמות Tabebuia Heptaphylla ו- Ipe-Roxo-Lapacho הם שמות נרדפים לאותו הצמח.
השורש והקליפה הפנימית של העץ מכילים חומרים הנקראים Quinonoes ו- Lapachol.
חומרים ציטוטוקסים חזקים, שהוכח כי הם יעילים בטיפול בחולי סרטן (על פי מספר מחקרים).
יעילותו הוכחה בעיקר בלאוקמיה ובלימפומה על שם הודג'קין.
במחקרים בארה"ב National Institute of Health באילינוי הוכחה גם כן פעילותו האנטי סרטנית של צמח זה.
השפעתו הייתה חזקה במיוחד במניעת כאבים ובהגדלת מספר הכדוריות האדומות והלבנות.
התרופה מופיעה באבקה, בכדורים ובצמחים שניתנים בצורת תה.
כמויות גדולות של הצמח יכולות לגרום בחילה והקאה.
Home
Home
קישורים לאתרים נוספים
· אלכימיסט - אתר שנותן מידע רב על צימחי מרפה.
· חוסן - חולי סרטן נלחמים.
· אחת מ-9 - עמותה התומכת ונותנת מידע בתחום סרטן השד לנשים.
· יד שרה - אגודת מתנדבים למען קהילת החולים למיניהם בהשאלת ציוד רפואי ושיקומי.
· משאלת לב - גוף הדואג להגשמת משאלות הלב של ילדים עם מחלות קשות,הגוף הינו בינלאומי ופועל בארץ ובעולם.
· עמותת עזר למרפא - אגודה מיסודו של הרב אלימלך פירר,הדואגת ליעוץ הכוונה בהקלת סיבלם ומצוקתם של חולים ובני משפחותיהם.
· עמותת עזר מציון - עמותה הדואגת בתמיכה וסיוע לחולים ומשפחותיהם ביעוץ,שינוע,השאלת ציוד וסיוע שוטף בבית ובבית החולים.
· צימחי הנגב - צימחי הנגב ושימושיהם.
· כולסטרום - כולסטרום "כולוסטרום" מחזק את מערכת החיסון
· כולסטרום הינו תוצר חלב המופרש בימים הראשונים שלאחר הלידה והוא מאופיין בריכוז גבוה של חלבונים ומרכיבים של מערכת החיסון
· וולדה ישראל - חברה למוצרים טבעיים אנטרופוסופים
· syro technologies - Biolight Phototherapy Ltd. is a leading provider of phototherapeutic medical devices
· Gigi Academy - קוסמטיקה - לימודי קוסמטיקה - איפור מקצוע
· Tevalife - פורטל בריאות לרפואה כללית ורפואה אלטרנטיבית
· dietclub.co.il - מועדון הדיאטה הבריאה
· Feldencrais Center - .המרכז לשיטת פלדנקרייז
· drug.co.il - אתר התרופות של אירגון הרוקחות בישראל
· Cancer.org.il - האגודה למלחמה בסרטן
· אתר הרפואה הישראלי - אתר הנותן מידע על תרופות בארץ.
· אסף - אגודת חולי ס'.אפ.אס. ופיברומואלגיה.
· www.sartan.info - כל מה שחשוב וצריך לדעת על סרטן
אודות ד"ר גדעון עירון
ד"ר גדעון עירון יליד ת"א, הוא רופא M.D. ונטורופט N.D. והומאופת שכבר מתחילת דרכו כרופא קונבנציונלי שילב ויישם בעבודתו גישות ושיטות מן הרפואה הטבעית, הומאופטיה, צמחי מרפא ותזונה.
ד"ר עירון מרצה ומורה בתחומים הללו במסגרות שונות - מדעיות, מקצועיות ועממיות, בארץ ובעולם.
חבר ארגון ההומאופטיה האירופאי Homeopatia Universalis וחבר בארגון הנאטורופטים האמריקאי American Naturopathic Medical Association – חבר הארגון האמריקאי לעיכוב תהליכי זיקנה American Academy of Anti Aging Medicine – A4M חבר האיגוד האירופאי לרפואה מעכבת תהליכי זיקנה EAQUALL.חבר האגודה הישראלית לרפואה משולבת של ה.ר.י .וחבר האירגון האמריקאי לרפואה אונקולוגית אינטגרטיבית. SIO - Society of Integrative Oncology.
פרסם מחקרים שונים בתחום צמחי המרפא ויישומם הקליני על חולים, והוא מן המובילים בארץ בתחום שילוב שיטות הרפואה הקונבנציונלית והמשלימה.
כתב את הספרים: "הומאופטיה הלכה ומעשה",( אור עם 1990) ו"רפואה טבעית וסרטן", (ידיעות אחרונות, ספרי חמד 1997), "הריפוי בצמחי מרפא" (פרולוג 1999), "המדריך לעיכוב תהליכי ההזדקנות" (הד ארצי – מעריב 2002).
עובד בשיתוף פעולה עם רופאים, מעבדות ובתי חולים מכל מגוון הקשת הרפואית, הציבורית והפרטית.
יועץ מדעי של חברת וולדה ישראל.
המעבדה לחקר צמחי מרפא וסרטן - בית חולים איכילוב.
יצירת קשר
{mosmap}
{rsform 3}
מרפאה:
רח' עובדיה מברטנורה 21, ת"א 62282
טלפון: 03-5445044
פקס: 03-6049814
מייל: This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
ימים ושעות קבלה
ב'-ה' 9:00-12:00 15:00-19:00
ג'-ד' 9:00-14:00 רצוף