האורטיקריה הינה תופעת עור אלרגית שכיחה,כ-20% מהאוכלוסייה חוותה ארוע כזה לפחות פעם אחת בחייהם כאשר נשים סובלות יותר מגברים.התופעה מחולקת לחריפה וכרונית הסיבות:אלרגיה לתרופות,למזון,עקיצות דבורים,או לחומרים שונים במגע. או לעיתים לאחר זהומים נגיפים פרזיטים,ולעיתים גם מחיידקים ופטריות כאשר בדרך כלל המנגנון לא ידוע,האורטיקריה הכרונית קשורה לגורמים סביבתיים ופיזיקליים:קור,לחץ,שמש,וכו.
התופעה מתבטאת בתופעות אריתמטותיות,המורמות בעור אדומות ומגרדות,בעלות שוליים לא סדירים ,משנות את מיקומן,ולעיתים חולפות אחרי48-72 שעות, אך יכולות גם להמשך ימים עד חודשים.למעשה זו בצקת של העור המלווה בהתרחבות כלי דם תת עוריים.התופעה יכולה לערב שכבות עמוקות יותר של העור והתת-עור וכן מוערבות של רקמות עמוקות וריריות ונקראת אנגיואדמה.

תשובה: הטיפול הרפואי הניתן בביה"ח ובמרפאות קופ"ח הינו טיפול ניתוחי, כימי, קרינתי, הורמונלי וביולוגי. טיפולים אלו ניתנים לאחר אישור של התרופות ע"י ה- FDA הרשות האמריקאית לתרופות ומזון ומשרד הבריאות, ורובם הוכחו מדעית.

הטיפולים הטבעיים על סוגיהם השונים ניתנים ע"י רופאים מרפאים, תזונאים, פסיכולוגים ובנוסף מטפלים שונים שאינם מוכשרים לטפל במחלה זו ומבטיחים טיפולים "שונים ומשונים".

הטיפול הטבעי בסרטן הוכח בחלקו מדעית ומבוסס על ידע שנצבר במשך שנים וחלקו הוכר ואושר ע"י ועדת הבריאות של הקונגרס האמריקאי.

האם הטיפול המשלים מטפל רק במחלקה?
הטיפול הקונבנציונלי מטפל במחלה, הטיפול המשלים מתייחס למחלה, לחולה ולמשפחתו בהיבטים של טיפול בגוף ובנפש וטיפול באדם התומך בחולה.
איזה טיפולים מוכרים ומוכחים ברפואה "הטבעית"משלימה"?
הטיפולים הינם שיטות שנותנות כלים נוספים להתמודד עם המחלה ובריפויה ומשפרות את איכות החיים של החולה.

חלוקת סוגי הטיפולים

הטיפול הלא קונבנציונלי טיפול בחולה (ובמשפחתו) בחלקו מוכח מדעית.
הטיפול הקונבנציונלי טיפול במחלה מוכח מדעית.

פסיכולוגי התנהגותי BEHAVIORAL -PSYCHOLOGICAL כירורגיה SURGERY
תזונתי NUTRITTIONAL-DIETARY הקרנות RADIATION THERAPY
צמחי מרפא HERBAL-PHYTOTHERAPY טיפולים כימיים CHEMOTHERAPY
תרופתי וביולוגי PHARMACOLOGIC & BIOLOGIC טיפול הורמונלי HORMONAL THERAPY
חיזוק מערכת החיסון IMMUNE THERAPY גירוי מערכת החיסון IMMUNE THERAPY

ברצוננו לחלק את שיטות הטיפול במחלות הסרטן. אנו רוצים להבדיל בין השיטות והדרכים ברפואה הקונבנציונלית וברפואה המשלימה, ולהדגיש ששתי הדרכים צריכות להתוות דרך לטיפול, כשהאחת משלימה את האחרת.

האם הטיפולים הטבעיים באים להחליף את הטיפול הקונבנציונלי?
הטיפולים המשלימים אינם מחליפים את הטיפולים הקונבנציונלים.
הטיפולים המשלימים מותאמים לאדם לסייע לו בהתמודדות עם המחלה ותופעות הלואי של הטיפולים.
מהן השלכות הטיפול הקונבנציונלי?
בטיפול הקונבנציונלי אנו כוללים את השיטות המקובלות, כטיפול כירורגי (ניתוח), טיפול כימי (כימותרפיה), טיפול קרינתי וטיפולים תרופתיים למיניהם. הטיפולים מלווים לעיתים קרובות בסבל מתופעות הלוואי הגופניות והנפשיות המובאות להלן.

נפשיות: חרדה, דכאון, מצוקה פסיכולוגית, השלכות אישיות, משפחתיות וחברתיות.
גופניות: קושי בתנועה, חולשה, בחילות, הקאות, יובש ופצעים בפה, חוסר תיאבון, עצירות, שלשולים, כאבים, חוסר תחושה, עקצוץ ונמלת באיברים היקפיים, אובדן שיער.

ירידה ברמת ההמוגלובין, ברמת כדוריות הדם הלבנות ובמרכיבי דם נוספים.

לטיפול הקונבנציונלי יש תופעות לואי הגורמות לירידה באיכות החיים (בזמן הטיפול).
התופעות הינן נפשיות וגופניות.

ומה ברפואה הטבעית
לפני שנסקור את הגישות הטיפוליות למיניהן ברפואה המשלימה, רצוי להדגיש את מסקנותיהם של החוקרים המרכזיים בתחומי הרפואה הטבעית, הנוגעות להיבטים כלליים ועקרוניים:

1. אף שיטה מן השיטות אינה הערובה הבלעדית להצלחה. בכל שיטה ניתן למצוא עדויות להצלחת הטיפול, אך גם לכישלונו.
יש עדויות ברורות ומוצקות, כי מספר ניכר של מטופלים (אשר נעזרו בשיטות השונות של הרפואה המשלימה) שיפרו את איכות חייהם שיפור מהותי והאריכו את חייהם במידה ניכרת: במקרים רבים, הביא הטיפול לידי נסיגה חלקית עד מוחלטת של המחלה (עם טיפול אונקולוגי או בלעדיו). עם זאת חשוב לציין, כי המטופלים עלולים להינזק מן הטיפול, בייחוד כאשר מניעיו של המטפל כלכליים בלבד, כאשר הטיפול מבוצע על ידי אדם שאינו מיומן, אן במקרים של הזנחה.

2. יש מחקרים מעטים יחסית, שנערכו בשיטתיות, לבדיקת יעילותן של השיטות השונות במספר גדול של מטופלים. מחקרים לא מעטים מצביעים על יעילותן של שיטות טיפול שונות, אולם בשלב זה אין בידינו הערכה מדעית מפורטת, שלמה ומדוקדקת באשר לאופן התרומה ואין אנו יודעים מהו מנגנון התרומה של כל שיטה ושיטה.

3. ברפואה המודרנית יש נטייה גוברת והולכת לשלב בטיפול האונקולוגי חלק ניכר משיטות הרפואה המשלימה. ההיבטים העיקריים של שיטות אלה, הבאים כיום לידי ביטוי בעולם "הקונבנציונלי", הם היבטים פסיכולוגיים, סוציולוגיים, תזונתיים וחיסוניים. בטיפול המונע הדגש הוא על היבטים תזונתיים, ועל היבטים הקשורים באורח חיים בריא (עישון, אלכוהול, שומן בתזונה וכדומה).

4. המטופלים הבוחרים להיעזר ברפואה המשלימה, עושים זאת בדרך כלל במקביל לטיפול הקונבנציונלי, ולא כתחליף לו. רובם מאופיינים בהבנה, בהתעניינות ובאינטליגנציה גבוהה יחסית, והם בעלי אישיות חיובית ואופטימית.

5. רוב שיטות הרפואה הטבעית ההוליסטית מדגישות את הקשר בין הגוף לנפש, את חשיבות ההתייחסות לאדם כאל מכלול, את הצורך בהתמקדות בהיבטים פיזיולוגיים (דרך תזונה נכונה, תמציות צמחים וכו') ובהיבטים פסיכו-סוציולוגיים (קבוצות תמיכה, המסייעות בהקניית שקט נפשי, מעורבות ואופטימיות) ואת הפוטנציאל הגלום בטיפול משולב.

כל שיטות הריפוי חוזרות ומדגישות את הצורך בחיזוק מערכת החיסון שלנו, זאת כדי להמריץ את כוחות הריפוי הטמונים בתוכנו.

את גישות הטיפול השונות ניתן לסווג על פי היבטיהן:
1. ההיבט הפסיכולוגי – סוציולוגי – התנהגותי.
2. ההיבט התזונתי.
3. צמחי מרפא.
4. חיזוק המערכת החיסונית – טיפול תרופתי וביולוגי.
5. הנחיות והדרכה לאורח חיים בריא.

שיטות ההכנה של צמחי מרפא ברפואה העממית וברפואה המודרנית

ההבדלים העיקריים בין הרפואה העממית לרפואה המודרנית בתחום צמחי המרפא הם דרך מתן התרופה וכן שברפואה המודרנית השאיפה היא לתת חומרים מבודדים ונקיים – כלומר להפיק חומרים פעילים ולתת אותם במרוכז ובצורה טהורה, שהיא בעלת עוצמת ריפוי הפועלת במהירות. לעומת הרפואה הפולקלוריסטית-עממית שבה משתמשים בדרכים פשוטות של הכנת תה, לעיסת הצמח, הכנת משרה, חוקן ועוד.
בפרק זה אפרט פירוט ממצה את כל אחת מצורות ההכנה של התרופות הצמחיות.

תמצית מימית
דרך ההכנה והמתן הנפוצה ביותר היא תה צמחים בחליטה או במרתח.
בשימוש בעלים ובפרחים מכינים בחליטה, כלומר השריית הצמח במים רותחים לכ- 10-15 דקות ולאחר מכן שתייתו. מוהלים כ- 3-4 כפיות בליטר מים.
מרתח הוא הרתחת הצמחים במים בעיקר כשמשתמשים בשורשים, בקליפות עצים ובזרעים.

קפסולות
שימוש בצמח כתוש המוכנס לקפסולה העשויה בדרך כלל מג'לטין או בשיטה המודרנית – הכנסת אבקה יבשה. בשיטה זאת יש אפשרות ליצור סטנדרד של חומר ויש אפשרות של מדידת הריכוז של החומר הפעיל ואת מינונו. בקפסולות אפשר להכניס גם שמנים, כמו שמן נר הלילה, ואז נזקקים לקפסולות ג'לטין רכות.
מגיעים למיצוי יבש – המאפשר הכנסתו לקפסולות או דחיסתו לכדור ונטילה בבליעה.

תערובות
צמחים אחדים הנטחנים יחד לפי נוסחה קבועה מראש ונדחסים לתוך קפסולה.
החיסרון: אם יש תופעות לוואי אין אפשרות לדעת לאיזה צמח התפתחה הרגישות.

מיץ טבעי
מיץ הנסחט מצמחים, ירקות ופירות
שימוש מקסימלי במרכיבים הפעילים הנמצאים בצמח.

שמן אתרי
שימוש בחומרים נדיפים המהווים תערובת המשתייכת לקבוצת הטרפנים. החומרים הם שונים ומופקים מצמחים שונים. שיטת הריפוי הנעזרת בשמנים היא הארומתרפיה, שבה השמנים האתריים ניתנים דרך הפה, בשאיפה ודרך העור.
בארופתיה משתמשים בחומרים אלו גם להרגעת העור ולטיפולים קוסמטיים.

כדורים
שימוש בתמציות יבשות של צמחים וגיבושם לכדור הקל לבליעה.
יתרונו ביכולת המדידה של החומר הפעיל וריכוזו.
בשיטת השימוש המודרנית בצמחי מרפא משתמשים בכדורים.

סירופ
תמציות של צמחים המוכנסות לבסיס מתוק: סוכר, דבש, לקוריציה.
יש לשמור את הסירופ בקירור כדי למנוע קלקולו.
ידועים בעיקר סירופ נגד שיעול המורכב מקיפודנית ובת קורנית פשוטה – לכיוח.

משחה
מיצוי שומני כשמן צמחי, וזלין וכו', שלתוכו ממיסים תמצית צמחי מרפא, פרחי ציפורני חתול תרבותיים, משחת פלפלת חריפה, את המשחה מורחים על פצעים או על אזור כאבים.

קרם
שימוש בתמצית צמחי מרפא בתערובת המוכנת משמן, מים וחומר בסיס, לקרם המאפשר יצירת מרקם אחיד.
קרם קלנדולה ציפורני חתול תרבותיים וארניקה הניתן לריפוי פצעים.

שמנים
תמציות שמנים שמופקות מהצמח ישירות כמו: שמן שקדים, שמן שומשום, שמן אקליפטוס, שמן פשתה, שמן ההיפריקום, הקלנדולה וכו'.
השמנים משמשים בשימוש חיצוני לעיסוי ולשאיפה.
לעתים אפשר להוסיף לבסיס חומרי ריח נדיפים כלבנדר ומליסה.

טינקטורה
השיטה הנפוצה ביותר בשימוש בצמחי מרפא.
תמיסה מרוכזת המופקת ע"י השריית הצמח בתמיסה כוהלית ובתוספת מים.
לטיפול בילדים אפשר להמתיקה בגליצרין.
אפשר להכין טינקטורות מרוכזות ע"י אידוי המרכיב הכהלי, פעולה הנקראת Fluid extract. אם גורמים לנדיפות כל האלכוהול יוצרים את התמצית היבשה.

צמח שלם
שימוש במרכיב שלם של הצמח כמו ראש שום, ראש בצל לאחר בישולם או השרייתם בדבש או בשמן.
ידוע השימוש בבצל המושרה בדבש נגד שיעול בנטילת כפית מהמרכיב כל יום. ידוע גם השימוש בכל העלים, השורשים והגרעינים ושימורם להפקת תרופה.

אין ספק שע"י צורות הכנה ומתן שונות, מאפשרים לאוכלוסיות שונות להשתמש בצמחים נגישים ובעלי תכונות ריפוי שימוש יום יומי.

יתר לחץ דם

אחת הסיבות העיקריות להזדקנות, כולל סיכון להתקפי לב ולשבץ מוחי, היא יתר לחץ דם. לחץ דם הינו הכוח שמפעיל הדם כנגד דופנות העורקים. הלחץ בזמן התכווצות הלב ודחיסת הדם לכלי הדם נקרא לחץ דם סיסטולי, ובזמן מנוחת הלב והרפייתו כאשר דפנות כלי הדם רפויים, לחץ הדם נקרא דיאסטולי.

ערכי לחץ הדם התקינים הם: ססיסטולי 140-100 מ"מ כספית ודיאסטולי 90-60 מ"מ כספית.

יתר לחץ דם הינה תופעה של עלייה כרונית בערכי הסיסטולי והדיאסטולי של יותר
מ- 140/90 מ"מ כספית.

אצל כ- 90-85% מהסובלים מיתר לחץ דם הסיבה למחלה אינה ידועה, וברובם לא קיימים סימנים מקדימים או מתריעים על יתר לחץ דם. לחץ דם זה נקרא יתר לחץ דם ראשוני (Essential).

אצל כ- 15-10% סיבת יתר לחץ דם ידועה, והיא נובעת מתפקוד לקוי של מערכות הגוף השונות (לב, כליות, יותרת הכליה, רעלת הריון ושימוש בתרופות).

בחלק מהמקרים חשים סימנים של כאבי ראש, סחרחורת, עייפות וחוסר ריכוז.

אף על פי שהסיבות ליתר לחץ דם אינן ידועות, יש כמה מאפיינים וגורמי סיכון היכולים לגרום לכך:

גיל מבוגר וירידה בגמישות כלי הדם, היסטוריה משפחתית, שייכות למין זכר, עישון, שימוש יתר באלכוהול, מצבי לחץ (stress), חוסר פעילות גופנית, השמנת יתר, שימוש בתרופות, דיאטה עשירה במלח נתרן ודלה באשלגן, דיאטה דלת מגנזיום, דיאטה עשירה בחלבונים וצריכה נמוכה של סידן.

אין האדם מסוגל לשנות את המועדות הגנטית, אך גורמים אחרים כמו דיאטה, פעילות גופנית, הרגלי עישון ושתייה והתמודדות עם מצבי לחץ ניתנים לשליטה ולשינוי, ומאפשרים להוריד את הסיכויים למחלה.

אמצעים לא תרופתיים לשמירה על לחץ דם תקין:

· הפחתת כמות המלח במזון – בעיקר נתרן, מומלץ לא להוסיף מלח למזון.
· צמצום שתיית אלכוהול (אפשר לשתות 1 כוס יין אדום ביום).
· פעילות גופנית סדירה, 40-30 דקות לפחות, 4-3 פעמים בשבוע.
· הפחתת משקל עודף.
· שימוש בסיבים תזונתיים מסיסים ולא מסיסים בדיאטה היומית., שמקורם בירקות ובפירות.
· הפחתת מצבי לחץ.
· החלפת השומנים בתזונה היומית משומנים מן החי – שומנים רוויים, לשומנים מן הצומח – שומנים לא רוויים.
· אכילת שום או כדורי שום עד 600 מ"ג ביום.
· הגברת רמת האשלגן בתזונה דרך פירות וירקות, אגוזים ופולי סויה.
· צריכת סידן 1000-800 מ"ג ביום.
· צריכת מגנזיום 350-250 מ"ג ביום.
· הורדת לחץ דם בשיטות מדיטציה וביופידבק, רייקי, הרפיה, יוגה ודמיון מודרך.
· שימוש בחומצות שומן אומגה 3, המופקות מדגי מים קרים עמוקים, ואומגה 6 (GLA), המופקת משמן זיפן (Borage).

האביב מגיע ואיתו האלרגיות

כבר לא חם ולא קר. אחרי הקיץ המעיק כבר נעים, אבל לא לסובלים מאלרגיה, ומספרם עולה, המנוזלים, הדומעים, המתעטשים, המתגרדים והסובלים מקוצר נשימה.

בין 15%-20% מכלל האוכלוסייה בארצנו סובלים מנזלת אלרגית ו/או גנחת – אסטמה, תופעה השכיחה יותר בעונות המעבר סתיו ואביב.

תופעת האלרגיה באה לידי ביטוי כאשר גורם האלרגיה – אלרגן בא במגע עם הנוגדן הנמצא ברירית האף או דרכי הנשימה או על פני העור. כתוצאה מ"החיבור" ביניהם מופרשים חומרים בגוף שהמרכזי ביניהם הוא ההסיטמין הגורם ליצירת תגובה המתבטאת ביתר ריר מימי / נוזלי, או היצרות של דרכי הנשימה, או בצקת הגורמת לגודש באף/ אף סתום, או פריחה על פני העור (סרפדת urticaria), או דרמטיטיס אטופית "אסטמה של העור".

התופעה הנפוצה ביותר הינה הנזלת האלרגית או קדחת השחת Hay Fever:

§ נזלת מימית ניגרת
§ אף סתום וגדוש
§ התעטשויות
§ גרד באף ובחיך
§ גרד, צריבה ודמעות בעיניים
§

הערה: יש גם נזלת אלרגית רב שנתית שמתבטאת בסימנים זהים, אך מקורה הוא עקב רגישות לקרדית אבק הבית, נוצות פוך ושערות בעלי חיים.

לעיתים יש אלרגיה עונתית הנובעת מרגישות לפריחה בסתיו, עשבי בר שונים ובאביב פריחת ברוש זית, פקאן ודומיהם.

ברפואה הרגילה:

§ אפשר לקבל חומרים נוגדי היסטמין
§ תרופות נוגדות תהליך דלקתי בתרסיס, טיפות וכדורים
§ חיסון אלרגי, טיפול ממושך הדורש הזרקת גורם האלרגיה, דבר הדורש זמן רב אך יעילותו גבוהה כ- 70-80% הצלחה.

ברפואה המשלימה ישנם טיפולים שונים המבוססים על תכשירים הומאופתיים וצמחי מרפא יעילים כמו:

חלבלוב Euphorhium
דרוסרה Drosera
ואחרים.

הטיפולים ניתנים בתמציות, כדורים וזריקות ומקלים על תופעות האלרגיה.

ההיבט הפסיכולוגי – גוף ונפש

"כי הנפש היא העושה את הגוף" – הרמב"ם

אין אדם שאינו חווה מצבי לחץ במהלך חייו, ואין אדם שלא שואל איך מתמודדים עם מצבים אלה ותוצאותיהם השליליות. אישיות, מצבי מתח ולחץ, אירועי חיים, רגשות והבעתם, תחושות כעס, תסכול ודיכאון מהווים מדדים של ירידה ביכולת החיסון הגופנית ובסיס למחלות.

השפעתם של מצבי לחץ ודחק על התפתחויותיהן של הפרעות גופניות או נפשיות הינה אחד ממוקדי ההתעניינות של הרפואה המודרנית. הקשר האפשרי בין גורמים פסיכולוגיים למחלות לב, מחלות הסרטן ואסתמה כמעט ודאי.

הוגדרו טיפוסים שונים היכולים ללקות במחלות לב. מחקרים שונים הראו את הקשר בין גורמים פסיכולוגיים ומחלת הסרטן, ואחרים הצביעו על קשר עם מחלות מערכת העיכול והנשימה.

נכון כי יש השפעות של תורשה, אך הסביבה והימצאותנו בתוך מערכת זו היא שגורמת לשוני.

המתח – מושג שכל כך נפוץ בחברה המודרנית, הוא בסיס להחלשת מערכת החיסון ופגיעה במערכות גוף שונות. מתח הינו מצב "שמתאים" לקצב החיים המודרני, ומורכב מהדרישות שלנו מעצמנו ומדרישות הסביבה מאיתנו – לחצים בעבודה, ויכוחים משפחתיים, לחצים כלכליים ועוד ועוד.

אך גם חשיפה לגורמים סביבתיים כמו קרינה, חום, קור, רעלנים וחבלות יכולה להיות בסיס למתח. נוסיף לזה רגשות ככעס, אכזבה, פגיעה, והרינו במצב שהוא כמו מלחציים המשפיעים על הגוף והנפש.

מתח קבוע מעורר אוסף של תגובות גופניות כימיות וביוכימיות, כולל השפעה על בלוטות, שהמרכזית שבהן הינה יותרת הכליה, המפרישה את הורמון האדרנלין והנוראדרנלין הגורמים לגירוי מנגנונים גופניים רבים: הם מגבירים את קצב הלב, ומשפיעים על מערכת הנשימה והעיכול.

מחלק אחר של הבלוטה יופרשו קורטיקוסטרואידים שמתחלקים ל:
1. מינרלקורטיקואידים – שפעילותם היא איזון המלחים בגוף.
2. גלוקוקורטיקואידים – קורטיזול וקורטיזון, שמשפיעים על חילוף החומרים של הסוכרים בגוף ובמצבי לחץ עלולים ליצור מצב דמוי סוכרת.
3. קטוסטרואידים – הורמוני מין שהמרכזי הינו אנדרוגן – הורמון זכרי, וה- DHEA דהידרואפיאנדרוסטרון שכל כך חשוב בתהליך ההזדקנות.

מתח קבוע גורם בתחילה לגוף להידרך ולהתכונן " למלחמה", בשלב זה יש תופעות כטאכיקארדיה (דופק מהיר), עלייה בקצב הנשימה, זיעה מוגברת ועלייה ברמות הסוכר.

בדרך כלל הגוף בונה מערכת התנגדות למצב הלחץ תוך כדי הפעלת כל המערכות להתמודדות עם מצבי המתח הרגשי והגופני. תגובות התנגדות ממושכות או גורמי מתח ארוכי טווח מגבירים את הסכנה ללקות במחלות משמעותיות ולהגביר ולהחיש את תהליך ההזדקנות.

השלב האחרון של מצבי לחץ הינו תשישות הגוף והנפש, וזאת עקב העומס העצום שהחליש את המערכות עד ליצירת מצבי מחלה, כמחלות קרוהן, דלקת מעי גס כיבית (קוליטיס). מתח מדכא את מערכת החיסון ויכול לגרום למחלות שונות ולהזדקנות מהירה.

בחברה המודרנית חייבים בני האדם להישמר מפני מצב המתח, והם זקוקים לשליטה עצמית כדי להפחית את כמות המתח.

שיטות שונות הוגדרו ברפואה לנטרול מצבי לחץ והשפעותיו, ואין ספק כי שיטות אלו תעזורנה בהתמודדות עם המצב והתעכבנה את תהליכי ההזדקנות והתפתחות מחלות:
טיפול פסיכולוגי אישי או קבוצתי, מתוך רצון ללמוד לשלוט על מצבי המתח והלחץ היום יומי ולפתור בעיות של יכולת שליטה במתח.

יוגה: שיטה עתיקת יומין בה עסקו חכמי הודו הקדומים. מטרתה להגיע לשלב הרוחני הגבוה ביותר ולשלוט ברוגע של הגוף.
היוגה בונה על איחוד האנרגיות החיוביות והשליליות בגוף להרמוניה.

היוגה מתייחסת ל:
1. נשימה נכונה כטיפול ב"ניקוי הגוף".
2. טכניקת הרפיה והורדת מתחים.
3. חשיבה חיובית תוך סובלנות לתהליכי גוף ונפש.
4. אכילה נכונה.
5. תנוחה של הגוף.
היוגה בדרכה מאפשרת התמודדות עם מצבי מתח וחוסר איזון ומובילה להתפתחות חיובית ויצירתית.

רייקי: שיטת ריפוי ומניעה ידידותית ועממית בת אלפי שנים שמקורה בטיבט.
ריי – חוכמה רוחנית, קי – כוח החיים.

ברייקי מיושמת שיטה של הנחת הידיים על אזורים שונים בגוף באופן אקראי ונוח. מטרת הפעולה הינה השראת רוגע והבאת הגוף לנינוחות תוך כדי הורדת מצבי לחץ וחרדה. הפחתת כאב ושיפור החיוניות ויכולת החשיבה החיובית.

מדיטציה: שיטת הרגעה המורכבת מאוסף של תהליכים אשר מביאים את הגוף לנינוחות נפשית ואושר פנימי עמוק, ואת המודט להגברת המודעות לשליטה טובה יותר בתהליכים המנטליים.

המדיטציה הינה שיטה של תרגול פסיכו-רוחני, אך היא יכולה להיות גם חלק מגישת חיים ואורח חיים תוך כדי שליטה בנשימה על ידי מילת המנטרה, אותה קובע האדם, ועל ידי זה גורם להשקטת המחשבה ומעקב ניטרלי אחרי מחשבות, רגשות ותחושות.

דמיון מונחה או דמיון מודרך: טכניקה פסיכולוגית אשר עושה שימוש ב"תמונות מנטליות", גירוי הדמיות ויצירת השפעה על רגשותיו ועל התנהגותו של האדם המטופל. בשיטה זו מדמה האדם עולם שלם של דימויים וסמלים ומשתמש בתהליך הדמיון המונחה כאמצעי לקשר אל התת-מודע ובכך משפיע על המערכות הפנימיות.

הדמיון המודרך משפר את הקשר גוף-נפש ומאפשר הרפיה ורגיעה, והחלפת מחשבות של חרדה ופסימיות במחשבות ואמונות חיוביות.

משוב ביולוגי – ביופידבק: שיטה שמטרתה לסייע לאדם להשיג שליטה בתגובות פיזיולוגיות לא רצוניות בגופו, היכולות לגרום או להחריף בעיות בריאותיות בגופו.

הביופידבק יטפל במחלות הקשורות למתח לוחץ, כמו כאבי ראש, יתר לחץ דם, אסתמה וכאבי בטן.

הטיפול נעשה בעזרת מכשיר המראה גרף של המצב הפסיכופיזיולוגי של המטופל והסברים של המטפל לתרגול דרכי שיפור. אימון של המטופל מביאו לשליטה במשתנים הגופניים והוא יכול לשנותם.
השיטה הומצאה כדי למנוע השפעתם השלילית של גורמי לחץ על הבריאות והיא חשובה ככלי טיפולי לרבים מאיתנו.

פעילות גופנית: פעילות גופנית סדירה היא בסיס להורדת רמות המתח.
שיטות ההרפיה השונות הן בסיס לנטרול המתח ותוצאותיו, ומהוות בסיס נוסף לשמירה מפני מחלות, שמירה על מערכת חיסון תקינה ומניעת תהליכי ההזדקנות.

כמה עצות נוספות להורדת רמות המתח:
עבדו בשעות קבועות ואל תיקחו עבודה הביתה.
השתמשו בהומור במהלך חייכם.
צחקו הרבה.
במצבי משבר שתפו בן משפחה, חבר או מטפל לסיוע.
צאו לחופשות המפיגות מתח.
שלטו בחייכם ובסובב אתכם.
שאפו למימוש עצמי.
אמצו עיסוקים ותחביבים הנותנים משמעות לחיים.
דאגו לחברה חיובית ומפרגנת.
הימנעו מדאגות מיותרות ותנו חשיבות וסדרי עדיפויות בחיים.

חיו חיים "שקטים" ללא מתח, חרדה, לחץ ומועקות

 הידעת?

מהם סוגי המזון שכדאי לאכול לפני השינה?

ראשית! – רצוי לא לאכול הרבה לפני השינה, גם אם הנכם רעבים. אך במחקרים הוכח שישנם סוגי מזון המועדפים לפני השינה, בהיותם מכילים חומרים מרגיעים, משחררי שרירים ומגבירים את הפרשת הסרוטונין והמלטונין החשובים לשינה.

1. פרוסת לחם מלא בתוספת מעט דבש - תגביר את הפרשת האינסולין, שתשפר את פעילות הטריפטופן להיספג במח, היכן שהופך לסרוטונין החשוב להרדמות.

2. תה קמומיל ופסיפלורה – להרגעה של הגוף והנפש לפני השינה.

3. בננה – הבננה מכילה מגנזיום שהינו חומר מרגיע ומגביר את פעילות המלטונין והסרוטונין.

4. שקדים לא קלויים – עוזרים להוריד את רמת החומציות בקיבה, כמו גם מגנזיום הגורם להרגעה לפני השינה.

5. חלב רזה פושר – מכיל טריפטופן להרגעה וחומצות אמינו בעלות אפקט מרגיע.

אפשר גם לאכול מעט תפוח אדמה, גרגרי פשתן ודבש – לכולם אפקט העוזר לשינה טובה.

אך זיכרו! איכלו בכמות קטנה ולפחות שעה לפני השינה.

1. חוק הזהות או הדומה

SIMILA SIMILIBUS CURENTUR – מחלות זהות יש לרפא בתרופות זהות – כלומר יש להשתמש לצורך ריפוי מחלות בתרופות, היוצרות את סימני אותה המחלה אצל אדם בריא.
לדוגמה: הבצל האדום (ALIUM CEPA) – כשחותכים אותו מופיעים: צריבה בעיניים, דמעות ונזלת - אנו משתמשים בתרופה זאת במינונים הומיאופתיים לטיפול בצריבה בעיניים ובתופעות אלרגיה של קדחת השחת, שמאופיינת בסימפטומים דומים. דוגמה נוספת לדרך פעילותו של עקרון הומאופתי - ברפואה המקובלת משתמשים בקרני רנטגן וברדיום לטיפול במחלות סרטניות, בשעה שטיפולים אלה עצמם עלולים לגרום להיווצרות מחלה סרטנית.

2. עקרון התרופה הבדוקה

חוק האומר, כי יש להשתמש בתרופות אשר נוסו בהצלחה על אנשים בריאים, היות שרק תרופה המסוגלת לגרום להופעת סימני מחלה מסוימת היא אשר תהיה מסוגלת לרפא אדם חולה, אשר לו אותם סימנים. דרך פעולת תרופות אלה ידועה היטב לרופא וניתנת לבדיקה.

3. עקרון התרופה היחידה

פירושו של עיקרון זה הוא שיש להשתמש בתרופה אחת בלבד בכל שלב, כדי שלא יווצר בלבול בקשר לפעילות התרופה. במקרה שתרופה זו אינה משפיעה או שהיא גורמת לתופעות לא רצויות יש אפשרות לסתור אותה באמצעות תרופת נגד (ANTIDOTES) כמו ה- THUJA, המשמשת לצורך זה במקרים רבים. רק לאחר ביטול פעולותה של התרופה הראשונה יש לעבור לתרופה אחרת.

הערה: יש לציין שרופאים ומרפאים רבים אינם מקבלים עיקרון זה, והם נוקטים בשיטת ריפוי המבוססת על שילוב של מספר חומרים – COMPLEX – הניתנים בו זמנית לטיפול במחלה. בספרו "אורגנון", סעיף 234-236, כותב האנמן: "אין מקרה שאותו אנו רוצים לרפא, שנדרש ליותר מאשר תרופה אחת ויחידה". המרפא ההגיוני מסוגל למצוא את כל הסימנים שהוא מחפש בתרופה פשוטה אחת, שכוחה ההומיאופתי מסוגל לרפא מחלה.

הד מודרני לתורתו של האנמן נמסר בעיתון הרפואה רב היוקרה "LANCET", בחוברת שיצאה בינואר 1954: "הרופאים-ההיסטוריונים שיכתבו על השינויים ברפואה במאה העשרים יבקרו ללא ספק את ההרכבים האין סופיים של תרופות הניתנות ומיוצרות... אבל אין זאת אומרת שהן משפרות את תוצאות הריפוי. להפך, תרופה בודדת ופשוטה היא האחראית לספיגה..."

4. עקרון המנה המינימלית

על פי חוק זה יש לתת כמות מינימלית מתרופה הומיאופתית כדי להביא להשפעה מרבית מבלי לגרום לתופעות לוואי. האנמן גילה במחקריו, כי מנה מופרזת גורמת לתופעות מזיקות, בעוד שמנות מינימליות נתנו תוצאות טובות מבלי לגרום לנזק: לכן יש לזכור, כי ככל שהמנה קטנה יותר התוצאה טובה יותר – ב"אורגנון" סעיף 244 כותב האנמן: "הניסיון הוכיח, כי כמות קטנה מאוד של חומר, המתאים למחלה, היא אשר תבריא את החולה. אם לא חל שיפור בעקבות מתן התרופה, יש לשער, כי התרופה אינה חזקה יותר מהמחלה הטבעית".

האנמן הכיר בעובדה, כי קיימות מחלות בעלות סימפטומים ותוצאות בלתי הפיכות בשל נזקים פתולוגיים בלתי הפיכים לרקמות.

5. עקרון הפוטנציה

על פי עקרון זה הופכת התרופה ההומיאופתית לפעילה בעזרת דילול (DILUTION) וכתישה (TRITURATION).

לדוגמה: מדללים חומר מסוים ב- 99 חלקים של אלכוהול או מים מזוקקים. לאחר הניעור מתקבלת תערובת מדרגה ראשונה בסולם המאי והיא נשמרת בבקבוק ומסומנת כ- 10. במידה שלוקחים חלק 1 מהתרופה שהוכנה ומוהלים אותו שוב באותה שיטה, מגיעים ל- 20 וכו'.

קיימת גם שיטת הסולם העשרוני ושיטת סולם 50 האלפיות, אשר בהם נדון בפרקנו על מהילת תרופות הומיאופתיות. למרבה הפלא, ככל שהדילול גבוה יותר גדלה השפעה התרופתית ונעלמות תופעות הלוואי.

6. עקרון "כוח החיוניות" – VITAL FORCE

"כוח החיוניות" או "כוח החיים" הנו גורם השומר על תפקודו התקין של הגוף ועל פעילותו התקינה והבריאה. כאשר נפגע כוח החיים מסיבה כלשהי, נפגע האדם והוא חשוף למחלות שונות המתבטאות בסימפטומים שונים.

כדי להשיב לגוף את חיוניותו, כלומר להבריא אותו מהמחלה, יש להשתמש בתרופה הגורמת לסימפטומים דומים לאלה שקיימים אצל החולה. תרופה שמכילה את הכוח המלאכותי של המחלה תוקפת את גורמי המחלה הטבעיים ומשמידה אותם. יתרה מזאת, האנרגיה של תרופה זאת תוקפת את אנרגיית המחלה ומשחררת את הכוח הוויטלי והאדם מבריא.