מהן שיטות ההכנה של צמחי מרפא?
שיטות ההכנה של צמחי מרפא ברפואה העממית וברפואה המודרנית
ההבדלים העיקריים בין הרפואה העממית לרפואה המודרנית בתחום צמחי המרפא הם דרך מתן התרופה וכן שברפואה המודרנית השאיפה היא לתת חומרים מבודדים ונקיים – כלומר להפיק חומרים פעילים ולתת אותם במרוכז ובצורה טהורה, שהיא בעלת עוצמת ריפוי הפועלת במהירות. לעומת הרפואה הפולקלוריסטית-עממית שבה משתמשים בדרכים פשוטות של הכנת תה, לעיסת הצמח, הכנת משרה, חוקן ועוד.
בפרק זה אפרט פירוט ממצה את כל אחת מצורות ההכנה של התרופות הצמחיות.
תמצית מימית
דרך ההכנה והמתן הנפוצה ביותר היא תה צמחים בחליטה או במרתח.
בשימוש בעלים ובפרחים מכינים בחליטה, כלומר השריית הצמח במים רותחים לכ- 10-15 דקות ולאחר מכן שתייתו. מוהלים כ- 3-4 כפיות בליטר מים.
מרתח הוא הרתחת הצמחים במים בעיקר כשמשתמשים בשורשים, בקליפות עצים ובזרעים.
קפסולות
שימוש בצמח כתוש המוכנס לקפסולה העשויה בדרך כלל מג'לטין או בשיטה המודרנית – הכנסת אבקה יבשה. בשיטה זאת יש אפשרות ליצור סטנדרד של חומר ויש אפשרות של מדידת הריכוז של החומר הפעיל ואת מינונו. בקפסולות אפשר להכניס גם שמנים, כמו שמן נר הלילה, ואז נזקקים לקפסולות ג'לטין רכות.
מגיעים למיצוי יבש – המאפשר הכנסתו לקפסולות או דחיסתו לכדור ונטילה בבליעה.
תערובות
צמחים אחדים הנטחנים יחד לפי נוסחה קבועה מראש ונדחסים לתוך קפסולה.
החיסרון: אם יש תופעות לוואי אין אפשרות לדעת לאיזה צמח התפתחה הרגישות.
מיץ טבעי
מיץ הנסחט מצמחים, ירקות ופירות
שימוש מקסימלי במרכיבים הפעילים הנמצאים בצמח.
שמן אתרי
שימוש בחומרים נדיפים המהווים תערובת המשתייכת לקבוצת הטרפנים. החומרים הם שונים ומופקים מצמחים שונים. שיטת הריפוי הנעזרת בשמנים היא הארומתרפיה, שבה השמנים האתריים ניתנים דרך הפה, בשאיפה ודרך העור.
בארופתיה משתמשים בחומרים אלו גם להרגעת העור ולטיפולים קוסמטיים.
כדורים
שימוש בתמציות יבשות של צמחים וגיבושם לכדור הקל לבליעה.
יתרונו ביכולת המדידה של החומר הפעיל וריכוזו.
בשיטת השימוש המודרנית בצמחי מרפא משתמשים בכדורים.
סירופ
תמציות של צמחים המוכנסות לבסיס מתוק: סוכר, דבש, לקוריציה.
יש לשמור את הסירופ בקירור כדי למנוע קלקולו.
ידועים בעיקר סירופ נגד שיעול המורכב מקיפודנית ובת קורנית פשוטה – לכיוח.
משחה
מיצוי שומני כשמן צמחי, וזלין וכו', שלתוכו ממיסים תמצית צמחי מרפא, פרחי ציפורני חתול תרבותיים, משחת פלפלת חריפה, את המשחה מורחים על פצעים או על אזור כאבים.
קרם
שימוש בתמצית צמחי מרפא בתערובת המוכנת משמן, מים וחומר בסיס, לקרם המאפשר יצירת מרקם אחיד.
קרם קלנדולה ציפורני חתול תרבותיים וארניקה הניתן לריפוי פצעים.
שמנים
תמציות שמנים שמופקות מהצמח ישירות כמו: שמן שקדים, שמן שומשום, שמן אקליפטוס, שמן פשתה, שמן ההיפריקום, הקלנדולה וכו'.
השמנים משמשים בשימוש חיצוני לעיסוי ולשאיפה.
לעתים אפשר להוסיף לבסיס חומרי ריח נדיפים כלבנדר ומליסה.
טינקטורה
השיטה הנפוצה ביותר בשימוש בצמחי מרפא.
תמיסה מרוכזת המופקת ע"י השריית הצמח בתמיסה כוהלית ובתוספת מים.
לטיפול בילדים אפשר להמתיקה בגליצרין.
אפשר להכין טינקטורות מרוכזות ע"י אידוי המרכיב הכהלי, פעולה הנקראת Fluid extract. אם גורמים לנדיפות כל האלכוהול יוצרים את התמצית היבשה.
צמח שלם
שימוש במרכיב שלם של הצמח כמו ראש שום, ראש בצל לאחר בישולם או השרייתם בדבש או בשמן.
ידוע השימוש בבצל המושרה בדבש נגד שיעול בנטילת כפית מהמרכיב כל יום. ידוע גם השימוש בכל העלים, השורשים והגרעינים ושימורם להפקת תרופה.
אין ספק שע"י צורות הכנה ומתן שונות, מאפשרים לאוכלוסיות שונות להשתמש בצמחים נגישים ובעלי תכונות ריפוי שימוש יום יומי.