לד"ר גדעון עירון שלומות

אני מנסה לכתוב כמה מילות תודה והערכה ולא מצליח לי! הכל נשמע פתאום כ"כ בנאלי, הרי כבר כתבו לך מאות ואלפי פעמים ומה אחדש?

האמת – לא צריך לחדש מאומה! אתה הוא אתה, אל תשתנה!

ישנם מעטים הפוגשים בחייהם אנשים מיוחדים במיוחד, התמזל מזלנו וזכינו לפגוש אדם כזה ועוד בעת צרה צרורה שנפלה עלינו ללא התראה (אם תשאל אותי- ללא הצדקה! אבל מי בכלל שואל אותי?)

מה אגיד ומה אומר, היית השמש המאירה היחידה בעולם החושך שחיינו בו. חיכינו וספרנו את השעות לפגישת העירוי שהחזירה לאתי את הכוחות, התקווה והשפיות ולו לימים ספורים בכל פעם.

איזו הערצה הייתה לה אליך – כאדם, כרופא ולקראת הסוף כידיד אמת.

ואני הקטן רק אוסיף הצדעה בעמידת דום מתוחה עם מבט גאה ומודה על הכל!

בהוקרה ובתודה אמיתית
א. (ז"ל) ונ.

לאתי היקרה,

אני מודע לכך שאת לא הרופאה, אבל קל לי לקבוע שללא עזרתך התמידית והכנה, ללא החיוך והדאגה בעיניים, לא היינו מגיעים לאותן פגישות בזמן, ובתנאים שתמיד הכתבנו בפתאומיות וללא התראה.

אני אישית מאד מודה לך ומחבק אותך בחום

נ.