מחלת האסטמה - ברונכיט ספסטית

    אסטמה הינה מחלה דלקתית כרונית של מערכת הנשימה המאופיינת בהתקפים הנובעים מהפרעה בזרימת האוויר בסימפונות המובילות את האוויר מהקנה לריאות, הגורם לקוצר נשימה בדרגות חומרה שונות.

    ההתקף נגרם עקב:

    1. כיווץ דרכי הנשימה המובילים את האוויר לנאדיות הריאה.
    2. היצרות של הברונכיולים (צינורות האוויר הקטנים והדקים).
    3. היווצרות בצקת בדפנות דרכי הנשימה.
    4. היווצרות ריר וליחה מרובים.

    כיווץ דרכי הנשימה, הבצקת והפרשת הריר יוצרים יחד הפרעה קשה באוורור הריאות, דבר המתבטא אצל הילד והמבוגר במצוקה נשימתית, תוך כדי קושי בנשימה, צפצופים אקספורטוריים (בזמן הוצאת האוויר), שעול, פליטת כיח, ליחה, פעילות חזקה של שרירי בית החזה, בית החזה מתרחב והאוויר נעצר בתוכו.

    הסיבות למחלה הינן:

    1. גנטיות – משפחות הסובלות מאלרגיה ואסטמה.
    2. גורם אלרגי.
    3. גורם פסיכולוגי.
    4. בעקבות מאמץ Exercise induced Asthma.
    5. זהום.
    6. גורמים תעשייתיים.

    סימנים ותלונות:

    1. קוצר נשימה
    2. צפצופים
    3. התקפי שיעול
    4. הוצאת ליחה מרובה/או לעיתים חוסר יכולת להוציא ליחה.
    5. פחד וחרדה
    6. פעילות חזקה של שרירי הנשימה
    7. לעיתים דופק מואץ
    8. במקרים חריפים כחלון שפתיים וקצות אצבעות.
    9. התקפי לילה או לפנות בוקר או בתום מאמץ ואחריו.

    ילדים וחולים צעירים יכולים לפתח:

    1. בעיות עור ואקזמה.
    2. מחלה אטופית.
    3. קדחת השחת.
    4. נזלת אלרגית.

    ברוב המקרים נחשבת מחלת האסטמה כמחלה ברת ריפוי ויכולה לסגת מעצמה או בעזרת טיפולים נלווים ובצורה מבוקרת. אצל ילדים רוב ההתקפים עוברים וחולפים, אם כי אי אפשר לצפות איזה ילדים יבריאו ואיזה ימשיכו לסבול מהמחלה.

    הערה: מחלת האסטמה עלולה להיות מסוכנת אם אינה מטופלת ואם החולה אינו נמצא במעקב ובמידה ואינה מאוזנת תרופתית.
    חולים יכולים להגיע לטיפול נשימתי נמרץ ולעיתים גם מדווחים מקרי מוות.
    מקרים קשים מאופיינים באי יכולת לדבר, כחלון, אי שקט, מצוקה נשימתית ניכרת ואובדן הכרה.

    הטיפולים ברפואה הקונבנציונלית

    ראשית יש לאבחן את המחלה תוך כדי:

    1. בדיקת רופא
    2. בדיקת תפקודי ריאות
    3. בדיקת אלרגיה
    4. צילומי רנטגן של הריאות.

    טיפול תרופתי

    מטרותיו:
    הפחתת תכיפות ההתקפים וחומרתם, שיפור איכות הטיפול המונע ומניעת נזק עתידי.
    1. הרחבת סימפונות ע"י מרחיבי סימפונות ומרפי שרירים היקפיים של הסימפונות כמו – ונטולין, בריקלין וכו', ניתנים במשאף, אינהלציה או סירופ, ותאופולין בטבליות, סירופ ונרות.
    2. מניעת התקפים ע"י מניעת דלקת קבועה של דפנות הסימפונות.
    סטרואידים במשאף כמו הבקוטייד, בקלופורטה, בודיקורט, ותכשירים כלומודל וויאקרום.
    3. תרופות מסייעות מקבוצת ה- Anti Histamin.
    4. תרופות מכייחות כסולבק
    5. חיסונים אנטי אלרגיים.

    תופעות לוואי אפשריות
    1. מרחיבי הסימפונות: אי שקט פלפיטציות (דפיקות לב מהירות) הפרעות בשינה.
    קבוצת התיאופולין גורמת לכאבי ראש, כאבי בטן, בחילות, הקאות, שלשולים, אי שקט והפרעות בשינה.
    2. הסטרואידים יכולים לגרום לצרידות, שיעול יבש, תיאבון מוגבר, השמנה, פצעונים בעור, יתר לחץ דם וסכרת (בשימוש ארוך טווח).

    השימוש בטיפול באסטמה נעזר במשאף רגיל, משאפי טורבו, משאפי דיסק, מרווח Spacer ומכשירי אינאלציה. כמו כן מכלול של תרופות בסירופים, כדורים, נרות וזריקות (בעיקר Streroides בשעת חרום).

    הטיפולים ברפואה המשלימה

    בעצם ראיית החולה ולא רק את המחלה וסימניה, הטיפול יהיה טיפול משולב של תזונה, צמחי מרפא, הומאופתיה ותרגילים.
    רצוי להיעזר בטיפול ע"י רופא המכיר את שיטות הריפוי הקונבנציונליות "והטבעיות" כאחת, מתוך מטרה של איזון.
    אין להוריד תרופות רגילות ללא פיקוח רפואי צמוד.

    תזונה:

    יש להימנע: מפחמימות ורצוי להימנע מסוכר וקמח לבן, חומרים משמרים וצבעי מאכל..

    רצוי שהתזונה תהיה אורגנית ותכיל חיטה מלאה, רצוי שהמים יהיו נטולי פלואוריד וכלור.

    והימנעות ממאכלי חלב.

    הומאופתיה
    התייחסות לחולה ולא רק למחלה תוך כדי בחירת תרופה המתאימה לאופיו של החולה ולאופי מחלתו. הטיפול אינו אוניברסלי (כוללני) אלא נבחן ונבדק ונבחר לכל חולה בנפרד.

    צמחי מרפא
    שימוש בצמחים מרחיבי סימפונות כדרוסרה, צמחים דמויי קורטיזון כשוש קרח Glyclirizza צמחים מכייחים כ Thymus Serpilium, Thymus Vulgaris -.
    צמחים נוגדי אלרגיה כ- Ephedra Vulgaris שרביטן ו- Sambucus Nigrum סמבוק שחור
    וכמו כן שימוש בצמח המאובן החי Gingko Biloba.
    כמו כן שימוש באקופונקטורה, רפלקסולוגיה, אוסטאופתיה וארומותרפיה.
    שיטות הרפיה כביופידבק ורייקי הוכחו גם הן.
    ושיפור ניכר בפעילות ספורטיבית, התעמלות נשימתית ושחיה.

    רבים מהאנשים שהשתמשו בשיטות הריפוי הטבעי ציינו ששיטת ריפוי זו סייעה להם באופן משמעותי, בעיקר אצל ילדים.

    מספר שאלות ותשובות לחולי אסטמה:
    מי חולה אסטמה?
    אסטמה שכיחה בשני המינים ובכל הגילאים, מתינוק ועד קשיש. בישראל 10%-5% מהאוכלוסייה חולים באסטמה, בדרגות שונות של חומרה. אסטמה היא המחלה הכרונית השכיחה ביותר בילדים ושכיחותה בעולם נמצאת בקו מתמיד של עליה.

    האם אסטמה מחלה תורשתית?

    תתכן שכיחות משפחתית, תורשתית, אף כי התורשה אינה פשוטה, כלומר, אינה בהכרח מתבטאת בכל בני המשפחה ולא בהכרח אחד ההורים אסטמתי. האסטמה התורשתית היא בד"כ זו המופיעה בילדות/נעורים ולרוב הינה ביטוי לאלרגיה. באסטמה המופיעה לראשונה מעל 35 הקשר התורשתי פחות ברור ולאחוז נכבד מהחולים אין רקע אלרגי.

    האם מבריאים מאסטמה?

    לרוב המחלה אינה נעלמת לחלוטין. בילדים המחלה עשויה לעיתים להעלם, אם כי ניתן לגלות את סימניה באמצעות בדיקות רגישות. באמצעות טיפול מונע והימנעות מהיחשפות לאלרגנים. ניתן לדכא את דלקת הסימפונות ואת ביטויי המחלה וסיכוניה לחלוטין או כמעט לחלוטין. בהפסקת הטיפול המונע, הדלקת ותופעותיה עלולות להישנות במוקדם או במאוחר. לכן הטיפול המונע הוא לרוב טיפול קבוע.

    מהם הסימנים לאסטמה בלתי מאוזנת?
    * התקפי קוצר נשימה, במנוחה או במאמץ, בד"כ מלווים בשיעול יבש או עם ליחה צמיגה.
    * שריקות וצפצופים בעת הנשימה.
    * תחושת חנק או תחושה של חזה "תפוס".
    * התסמינים מחמירים בדרך כלל בשעות הלילה ולפנות בוקר.
    * כל התופעות האלה או רק חלקן, יכולות להוות ביטוי לאסטמה.
    * לעתים אסטמה מתבטאת אך ורק בהתקפי שיעול מטריד.

    איך מאבחנים אסטמה?
    החשד צריך לעלות מאופי התלונות. הרופא יבסס את האבחנה באמצעות ראיון מפורט ובדיקה גופנית. בדיקות נוספות כגון תפקודי ריאה באמצעות מכשור מיוחד, בדיקות אלרגיה, דם ואחרות יבוצעו בהתאם לממצאים ולגיל החולה. חשוב מאד, הן בילדים והן במבוגרים, לשלול קיום מחלה אחרת של הריאה או של הלב המחקות אסטמה. חשוב מאד גם להשתמש בשמה הנכון של המחלה בכדי למנוע, בהמשך, טעויות בטיפול ובהתייחסות. המושג "ברונכיטיס ספסטית", למשל, מטעה ואין להשתמש בו מכיוון שהוא "מרגיע" את ההורים ו/או את החולה שנוטה להאמין כי אין הוא חולה באסטמה ולכן אפשר להקל ראש בטיפול.

    מהם הגורמים להחמרת אסטמה?
    הסיבות להתהוות המחלה עדיין לא ברורות. מאידך, הגורמים המסייעים או הגירויים המחמירים את האסטמה (ואת הדלקת בסימפונות) מוכרים ומגוונים. חלק ממגרים אלו ייחודיים לכל חולה וחולה כגון אלרגנים בעוד אחרים יותר "אוניברסליים". החולה ובני משפחתו חייבים להכירם ולהימנע מהם במידת האפשר:
    א. אלרגנים: אבק בית (המכיל חלבוני קרדית אבק הבית), נוצות ופרוות בעלי חיים (חתולים במיוחד), אבקת פרחים, סוגי מזון מסוימים (נדיר).
    ב. מאמץ גופני, חשיפה לאוויר קר, התרגשות או רוגז.
    ג. עשן סיגריות וריחות חזקים.
    ד. זיהומים ויראליים של דרכי הנשימה.
    ה. נזלת אלרגית המלווה בנזילה אפית אחורית: לעיתים קרובות חוסר היכולת לאבחן טיפול בנזלת אלרגית מונע איזון אופטימלי של אסטמה.
    ו. תרופות:
    • תרופות לא סטרואידיות – נוגדות דלקת, ממשפחת האספירין (NASID) – במיוחד בחולים מבוגרים.
    • חוסמי-ביתא סיסטמיים (לטיפול ביתר-לחץ-דם וכיו"ב) או חוסמי-ביתא מקומיים לטיפול בגלאוקומה.
    ז. גירויים תעסוקתיים: במקצועות רבים תתכן חשיפה לגורמי גירוי שונים כגון כימיקלים, אדי מתכות, אבק אורגני ועוד. יש תמיד לברר לאילו חומרים (במקום העבודה או בבית) החולה חשוף, ולהתייעץ לגבי משמעותם למטופל עם רופא מקצועי (רופא ריאות/אלרגולוג או רופא תעסוקה).

    האם קיימים טיפולים אל תרופתיים באסטמה?
    בחולים בהם ניתן לזהות אלרגן ניתן לשפר את מהלך המחלה ולהפחית התלות בתרופות ע"י טיפול מונע סביבתי. תנאי מוקדם הינו זיהוי החומר לו רגיש החולה. מירב חולי האסטמה רגישים לקרדית אבק הבית שהינו יצור מיקרוסקופי החי היטב בתנאי לחות וחום, ניזון מקשקשת עור האדם.
    בחולים אלו יש לנסות להפחית את מקורות המחיה של הקרדית ולסוכך בין הקרדית לחולה. יעוץ פרטני יינתן ע"י הרופא.
    בחולים אשר נמצאים אלרגיים לגורמים אחרים כגון בע"ח (חתול, כלב וכו'), הייעוץ ברור מאליו, יש להרחיק הגורם. אלרגיות לחומרים אחרים המצויים בסביבה יטופלו כ"א בהתאם לאפשרויות ולאלרגן הספציפי.

    האם ניתן לחסן כנגד אסטמה?
    הטיפול באמצעות חיסונים שמור לאסטמה על רקע אלרגי בלבד, וכאשר גורמי האלרגיה ידועים. לא מומלץ להתחיל בחיסון כזה לפני שטיפולים תרופתיים אחרים נוסו במלואם. אין לטפל בחולה לא מאוזן. טיפול חיסוני בד"כ לא יחליף טיפול תרופתי אלא יבוא במשולב. ההחלטה על הפסקת או הפחתת הטיפול התרופתי לא תבוא בתחילת טיפול חיסוני אלא תתקבל ע"י הרופא לפי מצב המחלה. משך הטיפול הינו ארוך ויינתן ע"י רופא מומחה בלבד תוך נקיטת אמצעי זהירות כמתבקש.