דרמטיטיס אטופית

    שמות נרדפים: "אסטמה של העור", דרמטיטיס אטופית - אלרגית, אקזמה אלרגית

    תופעה אלרגית נפוצה המופיעה בדרך כלל בילדים בעלי סיפור אישי/משפחתי של אלרגיה. התופעה הינה תהליך דלקתי של העור, בדרך כלל תופעה עונתית, אך יכולה להופיע בכל ימות השנה, ויכולה להתרחש גם במקרים שאין אלרגיה במשפחה. המחלה הינה מחלה של גיל הילדות, ועם העלייה בגיל הולכת התופעה ופוחתת הן בשכיחותה והן בחומרתה.


    המחלה הינה כרונית עם תקופות של שיפורים והחמרות ספונטניות. אצל מרבית הילדים התקופה הקשה הינה תקופת הסתו והחורף, ואצל חלקם יש החמרה במחזוריות של כל 10-14 ימים לאורך השנה כולה.
    התמונה הקלינית האופיינית הינה : פריחה יבשה, אדומה - לבנה, לעתים קשקשת קלה, וסימני גרד עד עור פצוע. הפיזור האופייני הינו באזור קיפולי המרפקים, מאחורי הברכיים, מאחורי האוזניים, גב, בטן, חזה וירכיים. ככל שהמחלה קשה יותר, הפריחה יכולה להיות מפושטת יותר, ולתפוס אזורים נרחבים יותר, ולעיתים, אפילו אזורים שאינם טיפוסיים למחלה. הגרד מתגבר בשעות הערב והלילה, וככל שמתגרדים יותר, כך גוברת הפריחה, והגרד מופיע שנית ובעוצמה רבה יותר.
    מעוררים של הפריחה והגרד הינם: יובש יתר של העור בעקבות שימוש במים וסבון, חימום יתר של העור והזעה, אמבטיות חמות, בקבוק חם, חשיפה לשמש, מגע עור עם חומרים מגרים כצמר, סבונים וחומרי ניקוי, ממיסי שומן, וכן מגע עם דשא, חול, או חומרים ספציפים שהחולה אלרגי אליהם - וזוהו בבדיקות אלרגיה.
    גורם מגרה נוסף הוא מצבי לחץ, חרדה, מתח נפשי, כעס. ברפואה הרגילה הטיפול בדרמטיטיס הינו טיפול בסימפטומים ומטרתו לשפר את איכות חייו של החולה תוך הקלה בגרד וביובש.
    מניעה:
    " אמבטיות ומקלחות קצרות וניגוב במגבות רכות תוך תיפוף ולא שפשוף.
    " הימנעות מחשיפה מוגברת לשמש.
    " שימוש בבגדים, מצעים מכותנה ולא מחומרים סינטטים.
    " הימנעות מחשיפה לחום (ביגוד יתר, מאמץ גופני).
    " הימנעות ממצבי לחץ נפשי.
    " רצוי להפחית שחיה בבריכה בגלל השהיה הממושכת במים, ועקב החשיפה לכלור וברום.
    ברפואה הרגילה:
    " שימוש בקרם לחות רפואי נאוטרלי, ללא חומרים קוסמטיים, ושימוש במשחות סטרואידיות.
    " שימוש בתרופות אנטי היסטמניות, שלחלקן יש תופעות לוואי.
    " אמבטיות עם מלחלחי עור, כ"הרמל בלינאום" וכד'. ברפואה הרגילה הטיפול הינו בסימני המחלה. מטרתו להקל על החולה ולשפר את איכות חייו. נכון להיום, אין בידי הרפואה המודרנית טיפול המביא לריפוי המחלה.
    הומאופתיה:
    טיפול בחולה על ידי עקרונות ההומאופתיה לפי האנמן בעקרון "הדומה בדומה מרפא". יחד עם זה שבחירת התרופה הינה אישית, יש שימוש שכיח ב- Sulphur במהיולים שונים, Natrium Muriaticum, ושימוש במשחות הומאופתיות על בסיס Calendula ו- Arnica.
    צמחי מרפא:
    שימוש בצמחים בעלי השפעה אנטי אלרגית כמו השרביטן Ephedra (חשוב לדעת להשתמש בצמח כי חלק מסוגיו רעילים), Ginkgo Biloba, ולהרגעה Avena Sativa ו- Passiflora.
    רפסולוגיה ורייקי:
    לאחרונה הוכח כי טיפול בהם יכול להקל על תופעת הגרד ולהרגיעה.
    טיפול תזונתי:
    ידועה השפעתם הרעה של חומרים כפרי הדר, עגבניות, חצילים, ירקות ממשפחות הסולניים. אי לכך, רצוי להימנע מאכילתם, וכמו כן להימנע ממזון שהוכחה רגישות אליו בבדיקות אלרגיה.
    הטיפול במחלה מצריך סבלנות ועקביות בנטילת התרופות, ושמירה על קשר קבוע עם הרופא המטפל.