הצמח בתעשיית התרופות

    הרפואה המודרנית עוסקת במחקר בסיסי כדי להבין תהליכים פיסיולוגיים ופתולוגיים המתרחשים בגופנו. פענוח תהליכים אלו מהווה את הבסיס למציאת תרופות המיועדות לריפוי או למניעת סבל וחולי. אחד המקורות העשירים ליצירת התרופות הינם הצמחים. הסגולות הרפואיות של הצמחים נובעות מהעובדה שבחלקי הצמח השונים מצויים חומרים פעילים, שלהם יש השפעות פיסיולוגיות המשפיעות על תהליכים שונים בגופנו. ידוע שכ- 30% ממיני הצמחים בעולם נבדקה לפי אמות מידה מדעיות ונמצאו בהם חומרים בעלי יכולת פעילות והשפעה מבחינה רפואית.

    ישנן הרבה דוגמאות לצמחים בעלי פעילות רפואית, אך התרופה הנפוצה ביותר בעולם והנמצאת בשימוש יום-יומי הינה האספירין – Aspirin ,מקורה בהפקת חומרים פעילים מצמח הערבה הלבנה - Salix alba והספיראה Spiraea ulmaria. הצמח והתרופה משמשים כמשכך כאבים, מורידי דלקת ומורידי חום.
    כיום משמשת התרופה למניעת קרישי דם והצמתת כדוריות הדם וניתנת כמניעה לחולי לב ולחולים עם סכנה של יצירת פקקת – טרומבוזיס.
    ברפואה העממית הפולקלוריסטית השתמשו בצמחים בדרכים פשוטות - בלעיסה, בהכנת תה, בשאיפת עשן של צמח שנשרף, בהכנת שיקויים שונים, בהפקת שמנים וכו'. בצורה זאת היה בלתי אפשרי להעריך "מה בצמח עזר"? איזה חומר? איזה חלק? איזה ריכוז?
    כיום המדע עוסק בהפקת חומרים "נקיים" המבודדים את החלק הפעיל שנמצא בצמח, מבודדים אותו מחומרים אחרים ומשאריות צמח, ומקבלים חומר מרוכז, טהור ובעל עוצמת ריפוי הניתנת למדידה ויכולת ריפוי מהיר.

    2013-10-26 1727

    המדדים המתבקשים ע"י מדע הרפואה הינם לקבל:

    1. חומר בעל פעולה ספציפית על מנגנון פתולוגי (מחלתי).
    2. פעולה מהירה.
    3. אפשרות לבדוק ריכוז. 

    אך יש גם חסרונות לחומר מבדד זה.

    1.  לעיתים הינו חזק מדי ומסכן עד כדי גרימת הרעלה ותופעות לוואי.
    2.  בתהליך בידודו והפקתו יכול החומר לאבד מפעילותו המלאה.
    3.  לעיתים תהליך הבידוד הינו יקר והתרופה הופכת יקרה ובלתי זמינה.


    דוגמא לכך מובאת בהפקת התרופה טקסול Taxol - תרופה המשמשת לטיפול במחלות סרטן השחלות והשד, ומופקת מקליפת עץ הטקסוס הגדל בצפון ארה"ב (Taxus brevifolia).
    יש קושי להפיק את החומר הפעיל ולעיתים זקוקים לעץ הגדל עשרות שנים כדי להפוך כמות מסחרית שתתאים להפקת החומר, וכדי להפיק כמות שתספיק לטיפול אחד, כדי להפיק 2-3 גרם טקסול, זקוקים לכ- 5-6 עצים בוגרים.
    אפשר לחזק את עקרון השימוש בצמח שלם כי לעיתים חומרים שונים בצמח מחזקים אחד את השני בפעולתו ואז מתקבלת התוצאה הטובה ביותר.
    הראשון שבודד חומרים מצמחים היה הרופא היוני קלאודוס גלן, שהכין תמציות צמחים באלכוהול, על שמו התרופות הגאלניות שבהן משתמשים בחלק מהצמח להפקת חומרים כימיים טבעיים.
    לדוגמא: הולריאנה הרפואית officinalis Valeriana המשמשת להרגעה.
    הלחךpsyllium Plantago – וה- Plantago ovata קליפת הזרע מכילה,
    המוצילגיים היוצרים ג'ל המשמש להסדרת פעילות המעיים.
    במאה ה- 19 התפתח מדע הפרמקולוגיה והחלו לזהות חומרים פעילים להפקת תרופות. הצמח הראשון שהיווה בסיס לכך הינו הפרג Papavarea somniferum שממנו בודדו את האלקלואיד-מורפין. האטרופה הרפואית Atropa-belladonna ממנו הפיקו את האטרופין והאצבעונית ארגמנית - Digitalis ממנו הופק ה- Digoxin.
    בהמשך הופקו חומרים חצי-סינתטיים, תהליך בו לוקחים את החומר הפעיל ומבצעים בו שינויים כימיים קלים ויוצרים חומר פעיל יותר ומתאים יותר לצורכי המחקר והרפואה. לאחר מכן הוכנסו לפיתוח חומרים סינתטיים בעלי מבנה דומה לזה שנמצא בצמח.
    כך לאט לאט נדחקו החומרים הטבעיים הצמחיים לקרן זווית, תופעות הלוואי מתרופות עלו ובמקביל התחילה החזרה לטבע שנמצאת בעליה מתמדת בסוף המאה ה- 20.
    כיום עוסק המחקר בשלביו הראשונים בתשאול אוכלוסיות פרימיטיביות הקיימות בעולם, במדע האתנובוטניקה, תוך כדי חיפוש צמחים בלתי ידועים ביערות הגשם באמזונס ובמזרח הרחוק, כדי לגלות חומרים חדשים נגד מחלות זיהומיות, נגד מחלות ממאירות, מחלות עור, וכהמשך לכך בא לידי ביטוי חקר צמחי המרפא המודרני באוניברסיטאות ובמכוני המחקר. חקר צמחי המרפא דורש דייקנות, כושר אבחנה באיתור חומרים חדשים, וזאת במקביל לשימוש ההולך וגובר של חומרים צמחיים בצמח שלם. במקביל לתעשיית התרופות המודרנית נמצא את הצמחים בטיפולים ב הומאופתיה, בפיטותרפיה, בארומותרפיה ,בשימוש בפרחים כמו פרחי באך ופרחי קליפורניה ובטיפול בפטריות ובאצות.
    השימוש בתמציות של צמחים הולך ותופס מקום מרכזי תוך כדי שיפור ברמת הדיוק ומדידת החומרים הפעילים. התפתחות הטכנולוגיה בתעשיית הצמחים תוך כדי שיפור שיטות המצוי והריכוז ואבחון החומרים הפעילים, מהווה את הבסיס לשימוש מדויק בצמחי מרפא.
    המצוי צריך להיות תיקני – בעל סטנדרט אירופאי או אמריקאי.
    המצוי התיקני (סטרנדרט) הינו המצוי המכיל כמות מדודה של חומרים פעילים של צמחי מרפא, דבר המאפשר מתן מינונים מדויקים המאפשרים גם מעקב על התוצאות החיוביות מחד ותופעות הלוואי מאידך.
    אין ספק כי הצמח יהווה תמיד בסיס לטיפול שוטף ובסיס להמשך מחקר להפקת חומרים פעילים.

    2013-10-26 1728

    ירקות ופירות בעלי פעילות רפואית

    אבי הרפואה היפוקרטס אמר: "מי ייתן ומזונך יהיה תרופתך ותרופתך תהיה מזונך".
    רבים מהירקות והפירות העולים על שולחננו משמשים ברפואת הצמחים העממית לריפוי מחלות שונות, וזאת בנוסף לתרומתם במניעת מחלות ובשמירת הבריאות ע"י אספקת חומרי טבע כויטמינים, מינרלים, חומרים מונעי חימצון וסיבים תזונתיים.
    ברפואה העממית והמודרנית ישנם כ- 100 מינים מבין צמחי המזון המשמשים גם לריפוי, שבהם חלקים שונים של הצמח משמשים למרפא.
    רק על חלק קטן מהפירות והירקות קיים מידע מדויק לגבי זהות החומרים הפעילים ומנגנוני פעולתם הפיסיולוגית והפארמקולוגית.
    לדוגמא: הקפאין המופיע כחומר פעיל בצמחים רבים, התאופילין בצמח התה, קפסאיצין בפלפלת חריפה, מנתול בצמח הנענע ועוד.
    להלן מספר דוגמאות לפירות וירקות, יכולת הריפוי או המניעה אותם הם מייצגים.

    2013-10-26 1318

    לסיכום, מנות פרי וירק חשובות לבריאות ולמניעת מחלות, עקב הרכב אנטיאוקסודנטים חזקים הנמצאים בהם. ישנם פירות וירקות רבים בעלי פעילות מונעת מחלות ואפילו מונעת שינויים סרטניים, כלומר, אנטי מוטגנים, ביניהם ירקות ממשפחת המצליבים כברוקולי, כרובית, כרוב ניצנים ועגבניות אדומות. הסיבים הנמצאים באורז מלא, חיטה מלאה, שעועית יבשה, עדשים, אפונה ופולי סויה.
    משרדי הבריאות ברחבי העולם ממליצים על 5-8 מנות פרי ליום כשמדובר על כ- 400 גר' פרי (מנת פרי נחשבת כ- 70-80 גר'), רצוי שהפירות והירקות יהיו אורגניים ללא ריסוס.
    לכן חשוב לאכול פירות וירקות כמזון בריאות למניעת מחלות ולטיפול בהן.