מתן צמחי מרפא להורדת רמת סוכר בדם לחולי סכרת

בהודו טיפלו בחולי סוכרת עם הצמח גימנמה סילבסטרה מזה מאות בשנים. יכולתו של הצמח להוריד רמות סוכר בדם נבדקה לראשונה בדרך מדעית על-ידי מסקר וקאיוס, 1930 (2). צמח זה הצליח להוריד רמות סוכר אצל בעלי חיים שהלבלב שלכם נפגע כתוצאה מטיפול באלוקסן, הוא לא הצליח להוריד את רמות הסוכר אם הלבלב סולק. מסקנתם היתה שהצמח מצליח לשחזר או לשקם את תאי ביטא בלבלב, כל עוד חלק מהם קיימים. אין הוא פועל כתחליף לאינסולין, אלא מעורר ייצור מוגבר של האינסולין בגוף מהיותו משקם את תאי ביטא בלבלב הפגוע.

בשנת 1981, שנמוגסנדראם ועמיתים (3) בדקו את השפעת הצמח על מספר חולי סוכרת. מתן עלים מיובשים שלו לתקופה של מספר שבועות הוריד אצלם את רמת הגלוקוז בשתן. מתן הצמח לשפנים חולי סוכרת, שנגרמה ממתן אלוקסן, לתקופות ממושכות יותר של 24 שבועות גרם אצלם לעליה בכמות האינסולין שהופרשה, הן בצום והן אחרי העמסת סוכר. אלוקסן משמיד את מרבית תאי ביטא בלבלב אצל בעל החיים המטופל ואם צמח הגימנמה עזר להורדת רמות הסוכר בדם, בהכרח היתה זו תוצאה של חידוש או שיקום תאי ביטא. כאמור הצמח לא פועל כאשר הלבלב סולק לחלוטין. מחקר אחר (4) לימד שלצמח גימנמה יש אפקט ברור של הגדלת כמות איי ביטא בלבלב.

בהודו נתנה קבוצת חוקרים מיצויים של צמח זה לחולדות שאצלן התפתחה סוכרת אחרי מתן סטרפטוזוטוקין. חומר זה נבחר מאחר שעד כה לא מצא שום מקרה של התאוששות ספונטנית של איי לנגרהנס בלבלב אחרי שנתנו אותו, ועם המנה שלו שניתנה במחקר זה, היתה פגיעה ב- 90% ויותר מתאי ביטא. לשם בדיקת פעולתו של הצמח נתנו החוקרים לחולדות שני מיצויים אלכוהוליים שלו, האחד שכונה GS-3 שהיווה 7% ממשקל החומר הבסיסי, והשני GS-4 שהיווה כ- 40% מתוך GS-3. פרטי הכנת המיצויים מופיעים במקור 1.

תהליך הניסוי

7 ימים אחרי הזרקת סטרפטוזוטוקין לחולדות התפתחה אצל כולן סוכרת ונמצאה הפרשת סוכר בשתן. לעומתן היו חולדות כקבוצת בקורת שחומר זה לא הוזרק להן אבל הטיפול בהן בהמשך היה דומה לזה שקיבלו החולדות הסוכרתיות. אחרי 35 ימים, נתנו למחצית החולדות חולות הסוכרת ולמחצית מן החולדות הבריאות את התרכיזים GS-3 ו- GS-4, בכמות של 20 מ"ג ליום לחולדה, עם מעט מזון, בבוקר. רק אחרי שהן גמרו כליל מנה זו מילאו את אבוסיהן באוכל היומי, שניתן להן חופשי.

כל יום נבדק אצלן סוכר בשתן ואילו סוכר בדם נבדק אצלן פעם ב- 5 ימים. אצל החולדות חולות הסוכרת שקיבלו טיפול עם GS-3 רמת הסוכר חזרה לנורמה אחרי 60 ימי טיפול, בעוד שעם מתן GS-4, רמת הגלוקוז והחולדות קיבלו את אותו המזון למשך עוד 40 יום.
ביום ה- 95 נערכה בדיקת העמסת סוכר אצל כל החולדות, הן החולות והן הבריאות, הן המטופלות והן אלו שלא טופלו בשני החומרים. יומיים לאחר מכן נבדקו דגימות מן הלבלב שלהן.

תוצאות

כבר אחרי 20 ימי טיפול עם מתן GS-4, רמת הגלוקוז הממוצעת אצל החולדות החולות ירדה מ- 190 ל- 90 מ"ג/%, והיא נשארה כך גם כאשר הניסוי הופסק. מתן GS-3 נתן אפילו תוצאות טובות יותר, ירידה לרמת סוכר ממוצעת של 70 מ"ג/%, אבל זה קרה אחרי פרק זמן ממושך יותר. גם במקרה זה, לא חלה הידרדרות במצב החולדות אחרי הפסקת הטיפול. בבדיקה מיקרוסקופית נמצאה התאוששות רבה של איי לנגרהנס וכמות תאי ביטא, שהיו אצל החולדות הפגועות ברמה של 10% ופחות מן הנורמה, עלתה לכ- 50% מן הנורמה. כמות זו, היה בה די כדי שהלבלב יוכל לייצר את כל כמות האינסולין הדרושה לאיזון הסוכר בדם.

GS-4 משקם תאי ביטא גם אצל אנשים חולי סוכרת מטיפוס I

בבית הספר לרפואה שליד בית החולים האוניברסיטאי קילפוק, בעיר מדרס, הודו, שנמוגאסורדראם ועמיתים ערכו ניסויים עם מתן GS-4 לבני אדם, חולי סוכרת מסוג !, שקיבלו טיפול עם הזרקת אינסולין (1). בניסוי נטלו חלק 27 חולים, להם נתנו מידי יום
400 מ"ג GS-4. התוצאות של ניסוי זה מופיעות בטבלה מס' 1. אצל כל המטופלים, ניתן היה להקטין את כמות האינסולין שהוזרקה להם. כמו בניסוי עם בעלי החיים, גם אצל חולים אלו מתן התרכיז שיקם, חידש או החיה מחדש תאי ביטא בלבלב ושיפר את איזון הגלוקוז בדם.

הניסוי נמשך 10-12 חודשים, ובו השתתפה קבוצת בקורת של חולים שקיבלו טיפול רק עם זריקות של אינסולין, לעומת קבוצת חולים שקיבלו הן זריקות של אינסולין והן GS-4. במהלך הניסוי נערך אצל כולם מעקב אחרי רמות הגלוקוז בדם, רמות האינסולין שנדרשו במהלך הניסוי לשם איזון הסוכר, הרמות של המוגלובין מסוכרר ושל חלבוני פלזמה מסוכררים, לפני ואחרי הטיפול עם GS-4.

מתוך 27 החולים שנטלו חלק בניסוי, 23 היו בגילאי 10-31 ו- 4 בגילאי 44-50. משך הטיפול היה בין חודשיים ל- 30 חודשים ובמקביל הם קיבלו זריקות של אינסולין. בקבוצת הביקורת היו 37 חולים בגילאי 8-30 שנה שקיבלו טיפול רק עם הזרקת אינסולין. כל החולים לא סבלו מפגיעות בכליות, בעיניים ובמערכת הלב – כלי-דם ועם תחילת הניסוי טופלו במרפאת הסוכרת בבית החולים קילפוק שבמדרס, הודו.

הטיפול הקבוע אותו הם קיבלו היה הזרקה של אינסולין רגיל מעורב באבץ פרוטמין אינסולין, סוג אינסולין הפועל לאט יותר. רמות הסוכר אצלם בשתן ובדם נבדקו באופן קבוע ולימדו אותם איך להכיר ואיך לטפל בסימפטומים של ירידה ברמת הסוכר. במהלך הניסוי, המטופלים עם GS-4 פיתחו מספר אירועים של נפילת סוכר, ומנת האינסולין שלהם צומצמה בהתאם, ב- 10 יחידות מידי פעם. הם ביקרו מידי יום במרפאת הסוכרת וכך היתה עליהם בקרה מתמדת. בדיקות דם מקיפות נערכו אצלם כל 6 עד 8 חודשים. 11 מן המטופלים נשרו מן הניסוי: 5 בגלל החלפת מקום מגורים, 1 בגלל אירועים תכופים של נפילת סוכר שהיו חמורים מדי ו- 5 בגלל חוסר שיתוף פעולה של משפחותיהם שנטו יותר להאמין בטיפול המקובל בלבד.

תוצאות

אצל כל אלו שקיבלו GS-4 לא היו כל תופעות לוואי. נהפוך הוא, אצל חלק מהם, שסבלו מכאבי רגליים לפני הטיפול, חלפו הכאבים תוך שבועיים מתחילת הטיפול עם תמצית הצמח. 5 מן המטופלים דווחו על הרגשה טובה יותר וביצועים טובים יותר בספורט בו עסקו ובחיי היום יום. עם תחילת הניסוי, גם בבית החולים עצמו היה היחס אל המחקר די סקפטי, בגלל חוסר אמון ברפואת צמחים.

ניתן לציין שאצל כל המטופלים עם חומר זה, היתה ירידה פרוגרסיבית ברמת האינסולין לה הם הזדקקו. תוצאות הטיפול עם GS-4 היו שוות אצל חולים שחלו לאחרונה ואצל חולים שכבר היו בטיפול של אינסולין 25 שנים. רמת הגלוקוז בצום, רמת ההמוגלובין המסוכרר וחלבוני פלזמה מסוכררים ירדו אצל כל המטופלים וכמו כן ירדה אצל כולם הפרשת הסוכר בשתן.

דברים אלו לא קרו אצל המטופלים באינסולין בלבד: אצלם לא היתה ירידה ברמת הסוכר בצום ולא בשאר נתוני הבדיקות. GS-4 הוריד גם את רמות הכולסטרול, שהיו גבוהות אצל חולי סוכרת, לרמת כמעט נורמלית ורמות הטריגליצרידים ירדו אף הן. זה לא קרה אצל אלו שקיבלו טיפול עם אינסולין בלבד. מתן GS-4 עזר במידה רבה גם לחולי סוכרת מטיפוס II. רמת הסוכר ירדה אצל 10 חולים שטופלו איתו מממוצע של 189 ל- 125 מ"ג/%. זהו צמח מרפא מעניין ביותר שרק לאחרונה החל לקנות לו מהלכים גם בעולם המערבי. יש טעם לשלב אותו בכל טיפול הניתן לחולי סוכרת.

מקורות

1. Shanmugasundaram EBR. et al. Use of Gymnema sylvestre keaf extract in the control of blood glucose in insulin-dependent     diabetes mellitus.
J. Ethnopharmacol 1990; 30: 281-294.
2. Maskar KS & Caius JF. A study of Indian medicinal plants: Gymnema sylvestre R. Indian Medical Resserarch Memoirs 1930;     16: 2-75.
3. Shanmugasundarma KR, et al. Insulinotropic activity of Gymnema sylvestre R., an Indian nedicinal herb used in controlling       diabetes mellitus. Pharmacological Res Communications 1981; 13: 475-485.