נענע חריפה Mentha piperita משפחה: שפתניים

פורסם ב-מחקרים

עלוות הנענה מכילה שמן נדיף שרכיבו העיקרי הוא המנתול (עד 60%). לשמן הנדיף שימושים רבים בתעשיית הקוסמטיקה והמזון, והוא ידוע גם בפעילותו הרפואית המגוונת. לשמן הנדיף תכונות של ספיגת גזים, מניעת פירכוסי שרירים במערכת העיכול, המרצת הזעה ומניעת בחילה.

השימושים העיקריים בנענה ובמוצריה ברפואה העממית הם במקרים של הקאות בזמן ההיריון, דלקות במעי, מיחושי קיבה עקב הצטברות גזים, הצטננות, בעיות של כיס המרה וכאבי מחזור. בגירגור משמשת הנענה לשיפור ההיגיינה של הפה, ובעיקר למניעת ריח רע מהפה. בשימוש פנימי עיקר הטיפול בנענה קשור בבעיות של כיווץ שרירים במערכת העיכול, ליקויים בהפרשת השתן, ליקויים בפעולת הקיבה, בבעיות כבד ובמרה. ניתן להכין מי פנים ביתיים לטיפול בעור שמן.

ניסויים קליניים בתרופת קולפרמין, המכילה שמן נדיף של נענה המוגש בקפסולות עמידות לחומצה, הצביעו על שיפור ניכר במצבם של החולים בתסמונת המעי הרגיש.

ברפואת הצמחים המודרנית מומלץ להשתמש בנענה החריפה למניעת פירכוסים והתכווצויות ולהרגעת השרירים החלקים, בעיקר בחלקה העליון של מערכת העיכול. הנענה מגבירה את הפרשת מיץ המרה, היא בעלת תכונות נוגדות בקטריות ומעודדת את הפרשת מיצי הקיבה. בגרמניה מומלצת הנענה לטיפול בבעיות מערכת העיכול וכיס המרה. בצרפת מומלץ טיפול חיצוני כמשחה להרגעת פגעי עור, כגון עקיצות חרקים וגירודים. בארה"ב שייכת הנענה לקבוצת GRAS (מוכר כבטוח לשימוש).

המינון: משרה של עלים יבשים (2-3 גרם), טינקטורה 2-3 מ"ל (1:5, 45% אתנול), 3 פעמים ביום.
אזהרה: הנענה עלולה לגרום לגירויים בממברנות הריריות, ועל כן בטיפול בילדים אין להמשיך את הטיפול במשך יותר משבוע ללא הפסקה. אין לטפל בתינוקות בנענה. מאחר שהנענה עלולה לעצור את הפרשת החלב יש להימנע משימוש בו בזמן הנקה.