צמחי מרפא לנפש - טיפול במצבים נפשיים

פורסם ב-מחקרים

מצבים נפשיים כמתח, חרדות, דאגה ודיכאון הם הסימפטומים הנפוצים בעולם המודרני. סימפטומים אלה גוררים שימוש בתרופות הרגעה כקסאנקס, ואליום ופרוזאק. כל זאת עקב אורח חיים לחוץ ולא תקיו, קצב חיים מהיר וללא פשרות, הגורם לרבים להיות "לחוצים" ובדיכאון.

רבים ממצבי הדיכאון מטופלים בתרופות פסיכיאטריות, אך לרובן תופעות לוואי חמורות, ורבים הרופאים המהססים לתת תרופות אלו. במקרים קלים יאמר הרופא "תחיה עם זה", "תחזיק/י מעמד", "תעבדו/י על עצמך" וכן הלאה.

היפרקום הפרע Hypericum perforatum

(היפרקום) הפרע Hepericum perforatum או St. John's Wort צמח מרפא יפה בעל פרחים צהובים הפורח בקיץ. השם היפרקום בא מיוונית ומשמעותו "מרומם רוח". הצמח פורסם באוכלוסיות עתיקות ובספרים עתיקים, כתרופה למחלות עצבים שונות.

פעילותו של הצמח דומה לפעילות התרופות האנטי דיכאוניות המודרניות, בפעלם על תאי המוח תוך כדי פעילות הרגעתית ומניעת דיכאון.

חשוב לציין שרבים הם קבוצות המחקר והחוקרים החוקרים צמח זה בשל פעילותו הטובה במצבי דיכאון, ייאוש, נדודי שונה ופחדים.

עיתונים חשובים כ- British Medical Journal ו- Herblgram סקרו את המחקרים על צמח זה וציינו את פעילותו בהדגישם שהשימוש בצמח נעדר תופעות לוואי.

צמח ההיפרקום הוא הצמח הנמכר ביותר בא5ה"ב אחרי הקיפודנית – אכינאציאה, וכמו כן נמכר באירופה. מיליוני אנשים ברחבי העולם החלו ליטול תרופה זו. יש לציין שפעילותו ידועה גם כפעילות אנטי נגיפית. הנושא נחקר גם על ידי מכון וייצמן ברחובות – שם בודד חומר פעיל בשם היפרצין. חומרים נוספים פעילים בצמח הם פסיודו-היפרצין ופלבנואידים. הנפוץ שבסוגי הארץ הוא פרע מסולסל hypericum triquetrifoium, הגדל בצדי הדרכים ופורח בגושים צבעוניים צהובים. באוכלוסיות ארץ ישראל משתמשים בהם להקל חרדות ודיכאון.

קאווה Piper methysticum – Kava Kava

מקור השימוש בצמח הקאווה אינו ידוע, היות שהוא קדם להיסטוריה הכתובה, באוקיניה. הקאווה תואר לראשונה בפני העולם המערבי על ידי קפטן ג'יימס קוק במסעו לים הדרומי בשנת 1768. מיתוסים ואגדות רבים אופפים את השימוש הקדום בקאווה. מקור הצמח הוא כנראה באזור גינאה החדשה – אינדונזיה, והוא התפשט מאי לאי על ידי החוקרים הפולינזים הקדומים בסירותיהם, יחד עם צמחים אחרים. במהלך 100 השנים האחרונות נעשו מאמצים רבים לזיהוי המרכיבים הפעילים של הקאווה. כיום, מומחים רבים מאמינים שהפעילות הפרמקולוגית של הקאווה מתרחשת ברובה, אם לא כולה, הודות לנוכחות מרכיבים הידועים בקאווה לקטונים (מכונים גם קאווה אלפא-פירונים). מרכיבים אלה מצויים בחלק השורש הנמס בשומן. אמנם הקבלטונים הם המרכיבים הפעילים הראשוניים, אך נראה כי מרכיבים נוספים תורמים ליכולת ההרגעה והפחתת החרדה (Anxiolytic).

בארצות אירופאיות רבות אושר הקאווה לטיפול במצבי חרדה, נדודי שינה וחוסר מנוחה, בהתבסס על נתונים פרמקולוגיים מפורטים ועל מחקרים קליניים שהראו תוצאות חיוביות.