חשיבות האנזימים בתזונה

כשהכריז נפוליאון בונפרטה ש"הצבא צועד על קיבתו", התכוון לחשיבות אספקת המזון, כמותו ואיכותו לצבא. אך זהו רק צד אחד של סיפור העיכול. הצד השני עוסק במה הגוף מסוגל לעשות עם אותו מזון.

גם אם נספק את המזון הטוב ביותר ובכמות המתאימה ביותר ללוחם אמיץ, אך לא יהיו לו בגוף את המנגנונים לפרק את המזון לאבני בניין בסיסיות, ולא תהיה לו את יכולת הספיגה והניצול של אותן אבני בניין, לא יוכל הגוף לתפקד כשורה. בכתבה שלפניכם בחרנו להתמקד בתפקידם של אנזימי עיכול. לפעמים מרוב התעסקות בנושאים הקשורים לאיזה מזון לאכול וכמה, לא תמיד אנו מייחסים לאנזימי העיכול את החשיבות הראויה.

מערכת העיכול:
מערכת העיכול היא מסלול ארוך המתחיל בפה ומסתיים בפי הטבעת. מזון נכנס לפה, בלוטות המזון מפרישת רוק ומתחיל עיכול העמילן, המזון עובר לוושט בצורה נוזלית למחצה, ממשיך לקיבה, נטחן ומעובד ע"י חומצה ואנזימים, מגיע למעי הדק, שם הוא ממשיך להתפרק בעזרת אנזימי לבלב ומיצי מרה, עד לפירוק רכיבי התזונה ולספיגתם בדפנות כלי הדם. חומרי מזון לא מעוכלים, סיבים ושאריות מזון ממשיכים למעי הגס ועד להפרשת חומרי הפסולת דרך פי הטבעת. לקיבה וללבלב תפקידים מרכזים במערכת העיכול: הקיבה עקב היותה שריר המתכווץ ומערבל את המזון המכיל גם בלוטות המפרישות חומצת מלח ואנזימים המפרקים את המזון באופן כימי (פפסין), והלבלב מפריש נוגד חומצה ואנזימים להמשך פירוק השומן העמילן והחלבון עד לרכיבים שיכולים להיספג בדם. כלומר בעזרתם מוטמע המזון שאנו אוכלים. כל חוסר כמותי או איכותי של אנזימי הלבלב עלול לגרום להשפעה מזיקה לבריאותנו.

תפקיד האנזימים במערכת העיכול:
גופינו זקוק לאנזימים לעיכול המזון הנאכל, והאנזימים הללו מגיעים משני מקורות- המזון אותו אנו אוכלים או מערכת העיכול. אם מזוננו מבושל או מעובד בטמפרטורות גבוהות, אנזימי המזון נהרסים. במצב זה, גופינו צריך לעבוד קשה יותר בייצור אנזימי עיכול שיצליחו לעכל את המזון הנאכל. נטילת תוסף תזונה של אנזימים תעזור להשלים חלק מהאנזימים הנהרסים בתהליכי הבישול ועיבוד המזון, כך שהגוף יפיק יותר רווחים תזונתיים מהמזון ומערכת העיכול תצטרך להשקיע פחות בעיכול ותשמר אנרגיה לבריאות הגוף.

חסרים באנזימים יכולים להיות מתונים עד חריפים. הטווח הגדול של המחסור באנזימים ידוע במחלת הציסטיק פיברוזיס, בהם האנזימים הנדרשים לעכל חלבונים, פחמימות ושומנים חסרים לחלוטין או מצויים רק במינונים קטנים. גם במצבי אי ספיקת לבלב, צליאק וקרון ישנו חסר באנזימי עיכול המלווה בתת ספיגת רכיבי תזונה ותוספת אנזימי עיכול מתאימים יכולה לשפר את מצבם הבריאותי.

גם אנשים בריאים רבים סובלים מהפרעות עיכול, ויש רופאים החושדים באי ספיקת לבלב מתונה כגורם לכך. מחקר ראשוני בנושא הראה שיפור מובהק בקרב אלה שטופלו באנזימי לבלב. מחקר כפול סמיות נוסף הראה שמתן אנזימי עיכול גם לאנשים בריאים, לאחר ארוחה שומנית מפחית נפיחות, גזים ונפיחות בטנית לאחר הארוחה. בעיות עיכול הם תלונות נפוצות ויכולות לנבוע מייצור לא מספיק של אנזימי לבלב: במחקר שכלל 180 אנשים בריאים בגילאי 16-83, נמצא כי ייצור אנזימי הלבלב ליפז, פוספוליפז וכימוטריפסין ירד באופן המשכי עם הגיל החל מהעשור השלישי לחיים. אומדן כמותי ואיכותי של ייצור אנזימי עיכול בגוף הוא בעייתי ויקר, וקל יותר לבדוק חוסר בשיטת ניסוי ותהיה: להוסיף תוסף תזונה של אנזימי עיכול לארוחה, ואם העיכול משתפר,סביר להניח שיש חסר אנזימתי ושכדאי להמשיך וליטול תוסף.

יכולת גופינו לתפקד ולהבריא מפגיעות ומחלות קשורה גם לחוזק ולכמות האנזימים בגופינו. גורמים רבים דוגמת מחלות, תפריט המבוסס על מזונות עם אנזימים לא פעילים, כימותרפיה, סטרס, פגיעות פיזיות, גיל והפרעות בעיכול משפיעים על רמות האנזימים שלנו. לפעמים גם אכילה בריאה ואורח חיים בריא לא מספיקים לשימור רמת אנזימים תקינה. יש שעקב גנטיקה/ הפרעות מולדות – סובלים מפגיעה בייצור או שפעול האנזימים. יש מחלות שניתן לשפר בעזרת נטילת האנזים החסר ויש שלא, אך רבים סובלים מבריאות לקויה רק בגלל העובדה שהם סובלים ממחסור באנזימים.

האיזון הכימי בין האנזימים בגופינו דואג לפעילות מערכת העיכול. האנזימים פעילים בכל חלק של העיכול ובלעדיהם איננו יכולים לעבד את מה שאנו אוכלים. האנזימים מפרקים את המזון לחלקים קטנים וקלים לעיכול, כך הם משחררים את רכיבי המזון ומעכלים אותם. לשם פירוק המזון לרכיבים שיוכל לנצל, משתמש גופינו במעל ל- 20 אנזימים מקבוצת הפרוטאזות (אנזימים המפרקים חלבונים), עמילזות (אנזימים המפרקים פחמימות. מתחלקים ללקטאז, סוכראז ומאלטאז) וליפזות (אנזימים המפרקים שומן). אנזימים אלו מצויים בקיבה, לבלב או מעי דק וכן בפירות, ירקות, ודגנים שאנו אוכלים, אם המזון טרי והאנזימים שבו לא התפרקו בעת הבישול.

הגברת כמות האנזימים בגוף:
כל עולמנו מכיל תערובת של אנזימים רבים, וכל חי וצומח חייב להיות עם אנזימים פעילים בו, אך מספר פקטורים בסביבה ובדיאטה יכולים לדלל או להרוס, או לחילופין להגביר את כמות האנזימים בגופינו. הפקטורים האלו כוללים:
א. הפחתת צריכת מזונות בהם האנזימים כבר התפרקו: מזון מבושל, משומר, מיובש, מוקפא, מוקרן או מעובד. מזונות אלה גורמים לגוף לעבוד קשה יותר ופוגעים באספקת האנזימים של הגוף. הם גורמים ללבלב ולאיברים נוספים ליצור יותר אנזימים לשם עיכול המזון, כל האנרגיה שהגוף משקיע בעיכול המזון היא אנרגיה שיכלה לשמש לשימור מערכת החיסון, מחזור הדם או כל תהליך אחר.
ב. הגברת צריכת האנזימים: הגברת צריכת מזונות עשירים באנזימים כולל פירות וירקות טריים ומיציהם ומזונות מותססים או מועצמי אנזימים כמו נבטים, דבש גולמי, יוגורט,מיסו, טמפה, גבינות ועוד מזונות המכילים אנזימים או בקטריות.
ג. תוספי אנזימים: ישנם 3 מקורות לתוספים - מהחי (אנזימי לבלב), מהצומח (דוגמת אננס (ברומלין), פפאיה (פפאין), תאנה (פיצין) ושעורה (דיאסטז הלתת). ומתסיסה מיקרוביאלית (של חיידקים או פטריות). אנזימים מיקרוביאלים וצמחיים פעילים גם בטמפרטורה גבוהה יחסית (כמו במצבי חום ודלקת) ובסביבה חומצית, בעוד רב האנזימים מהחי מתפקדים טוב רק בטמפרטורת הגוף ובסביבה ניטרלית.

טיפול מערכתי באנזימים.
בגוף מספר רב של אנזימים הדרושים לכל פעולה ופעולה. קיימים 3 מקורות לאנזימים בגוף: האנזימים המתקבלים במזון הטרי, אנזימי עיכול (נדרשים לתהליך עיכול המזון), ואנזימים מטבוליים הנוצרים בגוף (ומשתתפים בתהליכים ביוכימיים). האנזימים חיוניים לכל התהליכים בגופינו. באם גופינו חסר באנזימים - הגוף יחלה. בטיפול מערכתי באנזימים מדובר על שימוש באנזימים לטיפול במחלות שונות ובינהן דלקות, מחלות קרדיווסקולריות ועוד. בניגוד לאנזימי עיכול, האנזימים המשמשים לטיפול מערכתי חייבים להיספג לזרם הדם כדי להיות פעילים. אופן השימוש והנטילה שונה מאשר נטילת אנזימים לבעיות עיכול. מאמר זה לא מתמקד בנושא מערכת העיכול ולכן לא נפרט מעבר לכך.

פקטורים המשפיעים על יעילות האנזימים.
סביבה המשפיעה על יעילות האנזימים כוללת את רמת החומציות (PH), טמפרטורת הגוף, ריכוז המצע (סובסטרט), שיעור הספיגה וריכוז הקואנזים ונוכחות מעכבי האנזימים:
רמת PH: בפה ה- PH לרוב ניטרלי, בקיבה- חומצי ובמעי הדק- בסיסי. לכל אנזים יש אפיון PH בו פעילותו אופטימלית וטווח PH (צר/רחב) בו הוא יכול לפעול .
ספיגה: אנזימים המשמשים לשיפור העיכול לא צריכים להיספג לזרם הדם, הם פעילים בעיקר בקיבה ובמעי הדק. על האנזימים המשמשים לטיפול מערכתי להיספג לזרם הדם.
טמפרטורה: כיון שהאנזימים עובדים טוב יותר בטמפרטורת הגוף, לא מומלץ ליטול אותם עם משקה חם/ מזון חם. גם במצבים שאנו סובלים מחום, יש לקחת בחשבון שכדאי ליטול מינון גבוה יותר של אנזימים כיוון שחלקם לא ישרדו. גם טמפרטורה קרה עשויה לפגוע בפעילות האנזימטית.
קואנזימים ומעכבי אנזימים: קואנזימים הם פקטורים העוזרים לתפקוד האנזימים וכוללים ויטמינים ומינרלים המתקבלים בדיאטה. מעכבי אנזימים הם רכיבים כמו אלכוהול, מלח, סוכר, חומרי שימור, ומעכבים המצויים גם במזונות כמו בוטנים לדוגמא.

התזונה המערבית מובילה למחסור באנזימים:
ד"ר האוול*, חוקר בנושא תזונת האדם ואנזימים במזון, הוא החוקר הראשון שזיהה את חשיבות האנזימים במזון ובתזונת האדם והוציא מספר ספרים בנושאי תזונה, אנזימים ומערכת העיכול, טוען כי אנזימים הם רכיבים המאפשרים חיים - הם נדרשים לכל תהליך כימי המתרחש בגופינו. גם ויטמינים, מינרלים והורמונים לא יכולים לתפקד ללא אנזימים. הוא מאמין כי הדיאטה המערבית, המבושלת היא אחד הגורמים להזדקנות מוקדמת, מחלות ניווניות ומוות מוקדם. חשוב להדגיש כי כל חימום, בישול, טיגון, אידוי, צליה או שימור המזון גורמים להרס האנזימים שבו. כשלגופינו חסרים אנזימים נוצרת תחרות על אנזימים בין איברים ורקמות הגורמת להפרעה מטבולית העשויה לגרום למחלות כרוניות רבות. הפתרון היחיד לדעתו הוא נטילת תוסף מרוכז של אנזימים צמחיים או מיקרוביאלים שיכולים לעבוד גם בחומציות הקיבה, וגם בבסיסיות המעי הדק.

ובמאמר מוסגר, אי אפשר לעסוק בבריאות מערכת העיכול בלי להתייחס לפרוביוטיקה. פרוביוטיקה הוא שם כולל לחיידקים חיים להם השפעה מיטיבה על בריאות הגוף בכלל ומערכת העיכול בפרט.
לאורך צינור העיכול ובמיוחד במעי הגס יש כמות גדולה של חיידקים. לחיידקים הללו יש תפקידים שונים ‏בפירוק ותסיסת המזון.‏ ישנם חיידקים "טובים" (פרוביוטים) התומכים במערכת העיכול וישנם חיידקים "רעים" (פתוגנים), הגורמים למחלות.‏ התכונות הטיפוליות של החיידקים הטובים כוללות: פעילות אנטימיקרוביאלית, תקיפת חיידקים פתוגניים כגון ‏E.COLI‏, פסאודומונס, סלמונלה, סטפילוקוק, סטרפטוקוק וקנדידה, עידוד מערכת החיסון, חיזוק דופן המעי, הגברת כושר ספיגה של סידן, ברזל, מגנזיום יחד עם אוליגוסכרידים, סיוע בעיכול חלב וחלבונים, הפחתת עצירות, ועוד.
החיידקים הפרוביוטים מייצרים משרשראות הסוכר הקצרות חומצות שומן קצרות שרשרת (‏SCFA‏) שמהוות חומר הגלם ל-3 חומצות: חומצה בוטירית, חומצה אצטית, וחומצה פרופיונית. לחומצות אלו תפקיד חשוב ‏בשמירת תקינות המעי. החומצה הבוטירית מזינה את תאי האפיתל שנמצאים במעי. חומצה אצטית ‏ופרופיונית מהוות חומר מוצא להפקת אנרגיה בכבד.‏
תוספת פרוביוטיקה עם מס' מגוון של זנים שונים (לכל זן תפקיד אחר בבריאות מערכת העיכול) מומלצת לבריאות בכלל ובמצבים של עיכול לקוי, גזים, עצירויות, נפיחות אחרי האוכל, מחלות מעיים דלקתיות, במקביל או ‏אחרי טיפול אנטיביוטי, טיפול כימוטרפי או הקרנות, אלרגיות למזון, זיהומים פטריתיים, שלשולים, ‏מערכת חיסון חלשה, שיפור בספיגת סידן, מגנזיום, ברזל וויטמיני ‏B‏. שילוב תוספת פרוביוטיקה עם תוסף אנזימים מיקרוביאלים מומלצת למצבי עיכול לקוי.

 

 

*למעוניינים לקרוא עוד מדברי ד"ר האוול (Howell), ניתן לקרוא בספר "Food enzymes health & longevity ".
* כמו כן מומלץ : The Aspirin Alternative: The natural way to overcome chronic pain, reduce inflammation, and enhance the healing response. By Michael Loes, M.D.,M.D.(H.) and David Steinman, M.A.