תפקיד האדם התומך בחולה הסרטן

פורסם ב-עיכוב תהליכי הזדקנות

מחלת הסרטן גורמת לחולה ולמשפחתו להימצא באחד המצבים הרגשיים הקשים ביותר במהלך חיי האדם.

הסרטן הוא מחלה מנכרת: היא מעוררת פחדים אצל קרובי משפחה וחברים, אחדים מהם אינם יודעים כיצד להגיב ואיך לפעול. עקב כך גוברת אצל החולה תחושת אי הנוחות והניכור. עבור כמה מן החברים והקרובים הופך המצב לקשה מנשוא מבחינה רגשית, והם נוטים, בהדרגה, להתרחק מהחולה. כל זה גורם לכך, שהחולה מרגיש לא רק מנוכר, אלא אף מבודד. בנוסף, החולים צריכים להתמודד עם הפחדים שלהם עצמם.

הפחדים העיקריים המתעוררים אצל חולי הסרטן הם:
1.הסיבה למחלה אינה ידועה.
2.הסרטן מזוהה בדרך כלל עם כאבים ומוות מוקדם.
3.איני יכול לעשות דבר בנידון מלבד להפקיד את האחריות לבריאותי, ולמעשה את חיי, בידי הרופא ובידי הצוות הרפואי.
4.הטיפולים מתישים, וממילא לא יועילו.

כמו כן, יש להתחשב גם בגורמים אלה:
תגובות בני המשפחה.
העובדה כי החולה מרגיש חסר תועלת ושאינו מסוגל למלא את התפקיד המצופה ממנו במסגרת המשפחתית.
שינוי בדימוי העצמי הגופני של החולה.
דאגות בנושא התפקוד המיני.
הפחד הנסתר: "מה יהיה על משפחתי אם אמות?"

מחלת הסרטן היא אולטימטום לשינוי מעמיק. אלה המחליטים לקחת את גורלם בידיהם ונושאים באחריות למצבם, מודעים לעובדה, שלאורח החיים שניהלו היה בוודאי תפקיד חשוב בהתפרצות המחלה, ולכך ששינוי באורח חייהם עשוי להשיב להם את בריאותם.

לא פעם שינויים אלה אינם קלים לביצוע, וכאן נכנס לתמונה האדם התומך והמסייע, הממלא תפקיד חשוב מאין כמוהו.

חולה הסרטן נזקק לעזרה בשלושה מישורים בסיסיים:
1.עזרה גופנית.
2. תמיכה רגשית.
3. תמיכה רוחנית.