מיאלומה נפוצה

מיאלומה הינה מחלה ממארת השייכת לממאירות של תאי פלסמה.

תאי הפלסמה הם תאים מייצרי נוגדנים הנמצאים במח העצם ומקורם בתאי מערכת החיסון מסוג B. תאי הפלסמה הממאירים ניחנים בעיקר ב"תוחלת חיים" ארוכה ("אינם מתים"), וביכולת התרבות גבוהה מזו של תאי פלסמה בריאים. המחלה מתאפיינת במהלך כרוני, עם התפרצויות הדורשות טיפולים חוזרים.

תאי הפלסמה היוצרים את האוכלוסייה הממארת זהים זה לזה, ולפיכך יבטאו את אותו נוגדן = חלבון הקרוי חלבון חד שבטי, המורכב משרשרת כבדה (מסוג igD, IgM, IgG) ומשרשרות קלות מסוג קאפא K או לאמבדא ג.

תאי הפלסמה הממאירים מצטברים במח העצם ומפריעים לשגשוגם של תאי הדם הבריאים. כמו כן משפיעים על תאים נוספים בסביבתם, ומעודדים שגשוג ופעילות תאים אוסטאוקלסטים סופגי עצם לצד עיכוב בפעילותם של תאים אוסטאובלסטים בוני עצם, ליצירת דלדול ברקמת עצם עד כדי יצירת "נגעים ליתיים" (אזורים בהם חלה ספיגה ניכרת ברקמת העצם) ועליה ברמת הסידן בדם.

שגשוג של תאי המיאלומה ופריצתם אל מחוץ לרקמת העצם (פלסמוציטומה) אל תוך תעלת השדרה עשוי לגרום ללחץ עצבי וחשש לפגיעה תפקודית בגפיים.

על מנת לאמת את האבחנה יש לבדוק נוכחות חלבוני המחלה (השרשרות הכבדות = חלבון מונוקלונלי), ושרשרות קלות, (קאפא או לאמבדא) בדם. כמו כן נבדקת נוכחות שרשרות קלות בשתן (חלבון בנס ג'ונס), לעיתים מבוצעת בדיקת מח עצם בשאלה של ריבוי תאי פלסמה חד שבטיים, ונערכים צילומי עצמות – במטרה להעריך פגיעה גרמית משנית למיאלומה (דלדול עצם ונגעים ליתיים).

המחלה הפכה למחלה כרונית המטופלת בהצלחה פעמים חוזרות, ומאפשרת לרבים מהמטופלים להמשיך ולקיים חיים שגרתיים ומלאים. הם נעזרים במכלול של טיפולים כימיים וביולוגיים ורבים נעזרים בטיפול תומך ומשלים המשפר את איכות חייהם.