אוסטאופורוזיס – בריחת סידן

    אוסטאו – עצם פורוזיס – מחוררת

    אחד התהליכים הברורים בתהליך ההזדקנות של הגוף הוא תהליך הידלדלות מסת העצם. זהו תהליך המתחיל אצל האישה אחרי גיל 40 והרבה יותר מאוחר אצל הגבר, ומהווה את אחד הגורמים העיקריים לפגיעה באיכות החיים ובתוחלת החיים.

    בגיל הצעיר קיימת פעילות של תאים אוסטאובלסטים הבונים ומגבשים את מסת העצם, אחריה יש תקופת איזון, ובהמשך גוברת פעילות תאים הנקראים אוסטאוקלסטים, המפרקים את מסת העצם וכך מתחיל תהליך הדלדול.

    תהליך איבוד מסת העצם מתרחש בהתחלה ללא סימנים גופניים, ולעיתים רק שבר של עצם מהווה את הבסיס לבירור המחלה.

    כיום ברור כי תהליך זה נמצא בשליטה של המערכת ההורמונלית, בעיקר ההורמונים הנשיים אסטרוגן ופרוגסטרון.

    האסטרוגן - הורמון המין הנשי, מיוצר על ידי השחלות מגיל ההתבגרות ועד תקופת המעבר (menopause). פעילותו כוללת:
    1. התבגרות מינית תקינה כולל שדיים, נרתיק ורחם;
    2. שמירה על גמישות העור;
    3. העלאת רמת ה- HDL – הכולסטרול "הטוב" והורדת רמת ה- LDL – הכולסטרול "הרע";
    4. המרצת בניית מסת העצם;
    5. מניעת פירוק מסת העצם.

    לאחר תום תקופת הפוריות, בגיל המעבר, מפסיקות השחלות לייצר את האסטרוגן הידוע כמעכב את דלדול העצם וגוברת הנטייה לשברים. השכיחים ביותר הינם: שבר בצוואר הירך, בחוליות עמוד שדרה, בכתף, בצלעות ובאמה.

    הורמונים נוספים שמשפיעים על מאזן הסידן הם:

    * הורמון הפראתירואיד - אחראי על משק הסידן בגוף. תפקידו לשמור על רמת סידן קבועה
    בדם.

    * הורמון הקלציטונין - מופרש מבלוטת התריס, ואחראי על ניקוז עודפי הסידן המגיעים לדם.
    בולם את פעילות התאים מפרקי העצם, כמו כן דואג להכניס את הסידן לעצם.

    איבחון אוסטאופורוזיס
    1. צילום רנטגן של עמוד השדרה.
    2. מדידת צפיפות העצם (העברת זרם פלוטונים - חלקיקי אור ללא קרינה, דרך צוואר הירך ודרך עמוד שדרה מותני).
    3. בדיקה כמותית בעזרת C.T. (QCT). בבדיקה נמדדים ריכוז ותכולת המלחים בתוך החוליות המותניות.

    בבסיס הטיפול לעיכוב תהליכי ההזדקנות ישנה התייחסות מיוחדת למניעת אוסטאופורוזיס ע"י מתן תשומת לב ליצירת צפיפות עצם טובה יותר בגיל ההתבגרות, ומניעת איבוד מסת עצם בגיל המבוגר.
    כבר מגיל ההתבגרות חשובה התזונה המבוססת על צריכה מספקת של סידן (הסידן לא מיוצר בגוף וצריך להיות מסופק ע"י המזון).

    לכן כבר בגיל זה זקוק הגוף לכ- 1000-1200 מ"ג סידן ליממה, ויש לדאוג שכמות הסידן הנצרכת לא תהיה פחותה מכמות הסידן האובדת בהפרשות הגוף.

    צריכה יומית בגיל המבוגר:

     

    גיל התבגרות
    1200 מ"ג - 1000 מ"ג
     
    מבוגרות ונשים הרות
    1200 מ"ג - 1000 מ"ג
     
    נשים מיניקות
    1300 מ"ג - 1200 מ"ג
     
    נשים אחרי גיל המעבר
    1500 מ"ג - 1200 מ"ג
     
     

    להלן מספר דוגמאות של ריכוז סידן במזון:

     

    תרד   -   כוס
    200 מ"ג
     
    יוגורט - גביע
    300 מ"ג
     
    חלב - כוס
    250-300 מ"ג
     
    רוויון  כוס
    230 מ"ג
     
    גבינה רזה   (100 גר')
    110 מ"ג
     
    גבינה 5% שומן   (100 גר')
    110 מ"ג
     
    שקדים   (100 גר')
    250 מ"ג
     
    שומשום   (100 גר')
     
    100 מ"ג
    פולי סויה   (100 גר')
    220 מ"ג
     
    לבן או אשל  (גביע)
    200 מ"ג
     
    סרדינים   (100 גר')
    300-350 מ"ג
     
    ברוקולי   (100 גר')
    75-80 מ"ג
     
    תאנים יבשות  5
    100-110 מ"ג
     
    ביצה
    20-30 מ"ג
     
    טחינה (200 גר')
    200 מ"ג
     
    שמנת חמוצה 15% (200 גר')
    200 מ"ג
     
     

    הספקת צריכת הסידן תתבצע ברובה ע"י מזון, אך ישנם גם תוספי מזון רבים המכילים סידן, וברבים ממוצרי המולטיויטמין תהיה תכולת סידן בכמויות שונות.

    יש לציין כי בתהליך ספיגת הסידן במעי משתתף ויטמין D שהינו חשוב ביותר לשמירה על מסת העצם. מקורו בשמן דגים, ביצים, חמאה ודומיהם. כיום אפשר לקבל ויטמין D בצורה מלאכותית, כשהידוע ביותר הוא האלפא- D3 . כמו כן ויטמין D נוצר בגוף בהשפעת חשיפה לשמש.

    לנשים המתקרבות לגיל המעבר מומלץ טיפול הורמונלי חלופי (HRT) בתכשירים הורמונליים מלאכותיים או בתכשירים טבעיים המבוססים על פיטואסטרוגנים שמקורם בצמחים כמו סויה, ועל פיטופרוגסטרונים כמו הבטטה המקסיקנית (Wild Yam Dioscorea).

    הטיפול המומלץ:
    § טיפול בתוספי סידן.
    § שימוש בויטמין D להגברת ספיגת הסידן במעי.
    § טיפול בקלציטונין (הורמון).
    § טיפול באסטרוגן (הורמון), אשר בולם איבוד מסת עצם אצל רוב הנשים.

    יש לציין שבשימוש ממושך באסטרוגנים נראתה עליה בשכיחות סרטן השד ועליה בשכיחות פקקת ורידים (תרומבוזיס), וזאת אחת הסיבות שנשים רבות פנו לטיפולים המשלימים הכוללים:
    § התעמלות בונה עצם.
    § תזונה נכונה.
    § שימוש בתוספי סידן – מגנזיום – בורון (C.M.B).
    § שימוש בתוסף ויטמין D.
    § שימוש בצמח Black cohosh (cimicifuga racemosa).
    § שימוש באיזופלאבונים המופקים מסויה.
    § שימוש בבטטה מקסיקנית - Dioscorea ( Wild Yam ).
    § אכילת חלבון סויה הנמצא בחלב סויה, טופו ופולי סויה, המסייע בבניית מסת העצם.
    § הימנעות מאכילת חלבון מן החי, הגורם לשטיפת כמות גדולה של סידן בשתן.

    תהליך האוסטאופורוזיס אצל גברים הוא איטי יותר, שכן הורמון המין הזכרי – הטסטוסטרון, פעיל כמעט כל ימי חייו של הגבר, ויש לו חשיבות גבוהה ביותר בבניית מסת העצם. ולכן גברים מגיעים למסת עצם גבוהה יותר מזו של נשים ובדרך כלל אינם סובלים מאיבוד מואץ של מסת העצם, הידלדלות ושברים.
    עם זאת יש לציין כי לאחרונה נצפתה עליה בתופעות האוסטאופורוזיס אצל גברים, דבר הנובע מירידה בפעילות גופנית בגיל הצעיר והמתבגר, ומירידה בתכולת הסידן במזון. יש להשלים 1000-1200 מ"ג צריכה יומית לכל גבר.

    למי הסיכויים לסבול מאוסטאופורוזיס?

    לא כל אישה תסבול מתהליך זה, וידועים כמה גורמי סיכון.

    סיכון מוגבר לאוסטאופורוזיס:

    · בנות לאימהות שסבלו מאוסטאופורוזיס.
    · נשים לבנות.
    · נשים רזות – יש פחות רקמת שומן המסוגלת לייצר אסטרוגן בעצמה.
    · נשים עם תזונה דלת סידן.
    · נשים שאינן עוסקות בפעילות ספורטיבית סדירה החשובה לבניית מסת עצם.
    · נשים עם בלות מוקדמת טבעית, או בעקבות פעולה כירורגית של כריתת רחם ושחלות.
    · עישון ושתיית אלכוהול.
    · צריכת קפאין גבוהה.