שיטת פלדנקרייז
פלדנקרייז
ממציא השיטה
ד"ר משה פלדנקרייז, 1984-1904. נולד בעיירה רוסית קטנה, מת בתל-אביב. ד"ר פלדנקרייז עלה ארצה כחלוץ צעיר ומשך שנים אחדות עבד בעבודות כפיים. ב- 1933 קיבל תואר מהנדס במכניקה וחשמל ודוקטורט בפיסיקה מטעם הסורבון (פריז).
באותה תקופה החלה גם התעניינותו בג'ודו. בגיל 32 היה לאירופאי הראשון אשר קיבל חגורה שחורה בג'ודו ויסד את מועדון הג'ודו הראשון בצרפת הפועל עד היום.
ברך פגועה ממשחק כדורגל הובילה אותו להתעניין במכניזם של הגוף והמוח. לאחר שלימד את עצמו להלך שוב, הוא העמיק וחקר ופיתח את רעיונותיו למה שקרוי היום שיטת פלדנקרייז.
מהי שיטת פלדנקרייז?
שיטת פלדנקרייז היא תהליך לימודי המאפשר לאדם לממש את יכולתו, דרך פיתוח המודעות לגופו.
באמצעות רצף תנועות עדינות ובדומה לדרך למידתו הטבעית של התינוק, ניתן להגיע לקלות רבה יותר של התנועה ולהרחיב את האפשרויות התנועתיות הקיימות. בדרך זו יכול כל אחד מאיתנו לגלות מחדש את היכולת הגלומה בו, כך שהתנועה תהיה מגוונת יותר, יעילה ורבת חן.
"מטרת השיעורים היא לשפר את היכולת, כלומר להרחיב את גבולות הביצוע ולעשות את הבלתי אפשרי לאפשרי – אף כי קשה – את הקשה לנוח ואת הנוח לנעים".
לכל אדם הרגלים תנועתיים שונים שרכש לאורך השנים בהתאם לניסיון חייו, למעמדו ודמוי הגוף שלו. חלק מההרגלים טובים אבל חלקם מגבילים את האדם ואילו חלקם אף גורמים לו לכאב ונזק, וזאת לעיתים מבלי שיהיה מודע לכך.
"במהלך חייו של האדם חלים שיבושים בביצוע תנועותיו וכוונותיו היומיומיות. שיבושים אלה הם תוצאה של שימוש בלתי נכון בעצמו. בשלב מאוחר יותר משפיעים שיבושים אלה על הנפש והגוף כאחד וגורמים מיחושים. על ידי חינוך עצמי מחדש ניתן להחזיר את התיפקוד התנועתי למצבו התקין". יש האומרים נפש בריאה בגוף בריא ויש האומרים נפש בריאה יוצרת גוף בריא.
ד"ר פלדנקרייז מאמין שגוף ונפש מהווים אחדות, מכלול אחד שאיננו ניתן לפירוק.
שיפורים תנועתיים יביאו לפיכך לא רק לשכלול יכולתו הרגשית, השכלית, התחושתית ... על האישיות כולה.
שתי דרכים ללימוד השיטה
שיטת פלדנקרייז נלמדת בשתי צורות:
קבוצתית הנקראת מודעות דרך תנועה (Awareness Through Movement)
ושיעור אישי הנקרא אינטגרציה פונקציונלית (Functional Integration)
בשיעור הקבוצתי התלמידים מבצעים על סמך הוראות מילוליות של המדריך תנועות עדינות ללא כוח, תוך הקשבה לתחושתם הפנימית.
השיעורים מתבצעים על פי רוב בשכיבה. ניטרול כוח המשיכה והורדת המתח השרירי על ידי תנועות איטיות חסרות מאמץ, מגבירים את הרגישות ומעלים את המודעות. מהלך תנועתי זה מאפשר תנאים אופטימליים ללימוד וחינוך מחדש של מערכת העצבים.
"עיקרה של שיטתי הוא דרך הביצוע ולא תוכן התרגילים".
השיעורים מאפשרים לאדם ללמוד לנוע במינימום מאמץ ובמקסימום יעילות.
כתוצאה מחינוך עצמי מחדש זה נוספות לאדם אפשרויות תנועתיות חדשות. עם הגדלת הפוטנציאל התנועתי האדם נעשה חופשי לבחור את דרך התנועה המתאימה לו ביותר.
השיפורים הם על פי רוב מידיים ומתבטאים ביציבה, בנשימה, הפחתה של אי נוחות כרונית, תחושה של קלות, נינוחות והרגשה חיובית פיזית ורגשית.
בשיעור האישי, המדריך מפעיל בעדינות בידיו את גוף התלמיד "כדי לארגן באמצעים פיזיולוגיים את היחס הרצוי בין אברים שונים של הגוף".
התקשורת בין המדריך והתלמיד נעשית ברובה באופן בלתי מילולי. מערכת העצבים מקבלת מיידית מידע על האופן החדש שבו הגוף מתארגן.
שיעור זה הוא אישי ומותאם לצרכים המיוחדים של כל תלמיד.
השיעור מיועד בעיקר לאלה שיש להם בעיות שאינן מאפשרות להם להשתתף בשיעורים הקבוצתיים, ולכל מי שרוצה שיפור יכולתו על מנת להגיע להאחדה תיפקודית.
הובא לדפוס ע"י משה זולר
מצוטט מחוברת איגוד מטפלי הפלדנקרייז