הטיפול הטבעי באלרגיה

פורסם ב-הומאופתיה

אלרגיה – מהי?
אלרגיה היא למעשה הפרעה בויסות מערכת החיסון, הגורמת לתגובת יתר כתוצאה מחשיפה לחומרים מסוימים (להלן: אלרגנים), דוגמת פולן (אבקת פרחים), אלרגנים המצויים במזון, בתרופות, באבק ועוד. אלרגנים אלה נראים לגוף כ"מסוכנים" ומעוררים תגובת יתר, בעוד שאצל אנשים מוצאים אותם כלא מזיקים.

התגובה האלרגית יכולה להיות אנפילקטית (הלם פתאומי, תוך שניות–דקות) או מאוחרת (ימים). התגובה מתווכת ע"י גורמים המצויים בנוזלי הדם וגורמים תאיים של מערכת החיסון. בתגובה חיסונית זו נוצרת שרשרת תהליכים כימיים ובעקבותיהם מופרשים מתאי פיטום (mast cells ) היסטמין, סרוטונין, לימפוקינים ועוד – שגורמים לשיבוש תהליכים במערכות רבות בגוף, חדירות גבוהה של כלי הדם לנוזלים ולכן לגודש בריריות (נזלת), בצקות, חום, כווץ סמפונות (קוצר נשימה עד אסטמה), פגיעה בקצוות עצבי התחושה (גרד פריחות ועקצוץ), כאבי ראש ועוד. גורמי האלרגיה יכולים להיות מגוונים: חומרים המצויים באוויר אותו אנו נושמים, במזון שאנו אוכלים ואף בבגדים שאנו לובשים.

מקובל לחלק אלרגיות לשני סוגים – זו הנגרמת ע"י מזון וזו הנגרמת ע"י גורמים סביבתיים. כמו כן האלרגיה יכולה לגרום או להחמיר מצבי מחלה כמו אסטמה, אקזמה, מחלות ראומטיות,ועוד.
האלרגיה הסביבתית הנפוצה ביותר היא "קדחת השחת - " hay fever- allergic rhinitis" תגובה אלרגית לפולן (אבקת פרחים), התוקפת בעיקר בעונות המעבר ומשפיעה על הריריות (אף, עיניים ומעברי אוויר), ולכן גורמת לתופעות בעיקר במערכת הנשימה: עיניים דומעות, נזלת, התעטשות, קשיי נשימה וכדומה.

לפחות 22 מיליון אמריקאים סובלים ברמה זו או אחרת מקדחת השחת, בתקופות שונות של השנה בהתאם לסוגי הפולן להם הם אלרגים. במדינת ישראל סובלים כמיליון תושבים מאלרגיה – 1 מכל חמשה מבוגרים יסבול מביטוי זה או אחר של אלרגיה. מכאן עולה הצורך להכיר בבעיה ובדרכי פתרונה.

הלוחמים באלרגיה
א. ביופלבנואידים
הביופלבנואידים שייכים למשפחת הפוליפנולים, והם קבוצה של פיגמנטים צמחיים האחראים במידה רבה לצבעם של פרחים ופירות שונים. מחקרים רבים מוכיחים את יעילותם בטיפול ומניעת מצבי מחלה שונים. רוב המזונות להם מייחסים ערך בריאותי עשירים בפלבנואידים. יש המתארים את הביופלבנואידים כ"משני תגובות ביולוגיות באופן טבעי" וזאת עקב יכולתם לשנות את תגובת הגוף לרכיבים מסוימים, כמו אלרגנים, וירוסים ואף קרצינוגנים. מייחסים לביופלבנואידים תכונות אנטי-אלרגיות, אנטיויראליות, אנטידלקתיות אנטיאוקסידנטיות ואף אנטיסרטניות. כיום נפוצות בשוק תרופות כמו: Cromolyn (Sodium Cromolyn) לאסטמה ואלרגיות, Proxicrromil, Terbucromil ועוד. תרופות אלה הינן בעצם ביופלבנואידים סינטטים, המבוססות על מבנה הביופלבנואיד. לביופלבנואידים ספקטרום רחב של פעולות ביוכימיות ובינהם: פעילות אנטיאוקסידנטית (ובנוסף שימור וייעול פעילות האנטיאוקסידנט ויטמין C), עיכוב מספר אנזימים (דוגמת עיכוב ליפוקסיגנז שהופך חומצה ארכאידונית ללויקוטריאנים המתווכים באסטמה, אלרגיה ודלקת, עיכוב ATPase ו - cAMP phosphodiesterase הקשורים לתגובות אלרגיה ואסטמה, שחרור היסטמין, ועוד) (1-3).

הקוורציטין – ביופלבנואיד פעיל ויעיל
הקוורציטין הוא ביופלבנואיד אקטיבי במיוחד במלחמה באלרגיה. ביכולתו לעכב ייצור ושחרור היסטמין ולהפחית ייצור לויקוטיאנים (חומרים בגוף המתווכים בתהליך הדלקתי) המתלווים לתהליכי אלרגיה בגוף. (3)
הקוורציטין הנו אנטידלקתי, מעכב מספר תהליכים הקשורים בתהליך הדלקתי, מעכב פעילות אנזימים המייצרים חלק מחומרים הקרויים פרוסטגלנדינים, המהווים גורמי דלקת חזקים. כמו כן מהווה הקוורציטין אנטיאוקסידנט (נוגד חמצון) חזק ולכן פועל גם במניעת חמצון והפחתת פגיעת רדיקלים חופשיים, בעל יכולת לחזק גם את נימי הדם. בכל מקרה הקוורציטין נחשב ליעיל במיוחד כאנטיאלרגי ואנטידלקתי ולכן מומלץ בכל מצבי האלרגיה, אסטמה, קדחת השחת, ארטריטיס, זאבת ועוד. (4)
התרופות האנטיהיסטמיניות והתרופות הנמכרות לבעיית הנזלת נפוצות מאוד בקרב הסובלים מאלרגיות, אך בעייתם העיקרית היא במנגנון הפעולה: אנטיהיסטמינים לא חוסמים שחרור היסטמין אלא חוסמים את אתרי הפעולה של ההיסטמין שהשתחרר... כיון שההיסטמין פועל גם על המוח להשאירו במצב של כוננות, גורמים רב האנטיהיסטמינים לעייפות ונמנום וזו תופעת הלוואי הידועה ביותר שלהם. נראה שהקוורציטין הוא התחליף הטבעי לאנטיהיסטמינים הסינטטים. הקוורציטין, בניגוד לאנטיהיסטמינים הסינטטים, מעכב את שחרור ההיסטמין ורכיבי דלקת נוספים (לא פועל רק על אתרי המטרה של ההיסטמין, אלא ממש מונע את שחרורו) וכך מפחית תגובה אלרגית/ דלקתית וכל זאת, כמובן, ללא תופעות לוואי. (6)
הביופלבנואידים ובעיקרם, הקוורציטין, הוכחו במחקרים כבעלי יכולת לעכב שחרור היסטמין מתאי הפיטום והבזופילים, בהשראת אנטיגן וכן לגרום לעיכוב כיווץ שריר חלק המושרה ע"י היסטמין, אצטילכולין ופרוסטגלנדינים. במחקר זה הוכיחו החוקרים שקוורציטין גורם לעיכוב 2 שלבים בכיווץ השריר החלק, תוך תלות במינון. (5)

מחקר שפורסם בעיתון J Allergy Clin Immunol בדק את השפעת קוורציטין על שחרור היסטמין מתאי mast במעי של חולדות. במחקר תואר הדימיון המבני בין הקוורציטין לתרופה האנטיאלרגית cromoglycate וכן העובדה שלקוורציטין טווח פעולה רחב ביחס לתרופה נ"ל.

ב. אנטיאוקסידנטים
מחקרים רבים וסקרים בארץ ובעולם מצביעים על עלייה חדה במקרי אסטמה בקרב האוכלוסיה. שכיחות מחלות מערכת הנשימה מיוחסת לרב לחשיפה ממושכת לרמות גבוהות של חומרים רעילים שמקורם באויר מזוהם (כמו גם לחומרי הדברה, רעלים, חשיפה לשמש, תזונה לקויה ועוד). הרעלנים שבאויר המזוהם גורמים ליצירת רדיקלים חופשיים וליצירת תהליך הרסני בגוף. אי ניטרול הרדיקלים החופשיים לאורך זמן יגרום לנזק לתאי הגוף ולדיכוי המערכת החיסונית.
חומרים אנטיאוקסידנטים, דוגמת סלניום, ויטמין E, וויטמין C, וגלוטטיון חשובים ביותר במניעת הנזק של הרדיקלים החופשיים. האנטיאוקסידנטים חיוניים לכולנו וחיונים במיוחד לסובלים מבעיות במערכת החיסון, כמו במקרים של אלרגיה (בעיקר באם מקורה בזיהום סביבתי ותעשייתי) (7-11).

מחקרים הראו שלחולי אסטמה, מטופלים ולא מטופלים, יש רמות נמוכות מאוד של ויטמין C, בעוד שתוספת הויטמין גרמה לעיכוב הצרת הסמפון (הצרת הסימפון היא בין הגורמים להפרעוות
הנשימה). בניגוד לעובדה שהיסטמין (המשוחרר במצבי אלרגיה) גורם לכיווץ סימפונות, במידה ומוסיפים ויטמין C, מידת כיווץ הסימפון פוחתת. מכאן שמלבד היכולת האנטיאוקסידנטית החשובה יש לויטמין גם השפעה על ויסות מעבר האויר וכיווץ הסימפונות בחולי אסטמה. במחקר בו בדקו 14 חולי אסטמה שקיבלו מטאכולין, ובדקו את יכולת מעבר האוויר לפני ואחרי מתן ויטמין C, מצאו שויטמין C מאיט וממעיט את כיווץ הסימפונות בהשראת המטאכולין.

ויטמין C, אנטיאוקסידנט חשוב וידוע בעיקר בדרכי הנשימה, פועל באופן סינרגיסטי עם הביופלבנואידים. הבעייתיות העיקרית בויטמין זה היא שאנשים רבים הסובלים מאלרגיה נוטים להיות אלרגים גם לויטמין C המופק מהדרים / תירס (המקורות העיקריים לויטמין C טבעי), לכן מומלץ לחפש את הויטמין המופק מהעץ הסיני: SAGO-PALM, שגם האוכלוסייה האלרגית לתירס לא אלרגית אליו

גם ויטמין E ידוע כאנטיאוקסידנט חזק ובעל יכולת לעכב ייצור של תרכובות דלקתיות ולכן נחשב למועיל לחולי אלרגיה ואסטמה (10). מחקרים בבעלי חיים הראו שויטמין E מדכא ייצור IgE (אלרגיה מאופיינת ברמות גבוהות של IgE). גם סקירות אפידמיולוגיות מראות כי יש קשר בין
צריכה של ויטמין E לירידה בהארעות של אסטמה. מחקר שהתפרסם לגבי ויטמין E בעיתון הרפואי הנודע Lancet בדק את השפעת צריכת ויטמין E על ריכוז IgE בדם ועל שכיחות הריגוש לאלרגנים ע"פ בדיקת עור ובדיקת תגובתיות דרכי האוויר למטאכולין. במחקר השתתפו 2,633 חולים ונמצא יחס הפוך בין צריכת ויטמין E ובין רמות ה IgE, כמו כן נצפתה ירידה של 5% בסיכון למחלות אטופיות (אסטמה, אלרגיה, קדחת השחת) על כל עלייה של 1 מ"ג בצריכת ויטמין E (11).

לאחרונה פורסם מחקר בו נבדקה השפעת תוספת אנטיאוקסידנטים על 117 ילדים עם אסטמה אטופית. נמצא כי חשיפת ילדים עם אסטמה אטופית לאוזון גוררת תגובה דלקתית באף, כנראה בגלל השפעת לחץ חמצוני. הילדים קיבלו תוספת של 50 מ"ג ויטמין E ו- 250 מ"ג ויטמין C או פלסבו, ולאחר 4 חודשי מעקב נמצא שוני מובהק בין שתי הקבוצות. כלומר, תוסף של ויטמיני E ו-C בילדים אסטמתיים מספק מידת הגנה בפני תגובה דלקתית (14) . גם מחקר כפול סמיות שנערך במכון לאלרגיה בבית חולים רמב"ם מצא שתוספת 800 מ"ג ויטמין E ליום יכולה להועיל לטיפול בחולים עם דלקת אף עונתית אלרגית. (15)

הסלניום – אנטיאוקסידנט נוסף, בעל חשיבות רבה, מהווה חלק מהאנזים גלוטטיון פרוקסידז, שבנוסף לנטרול רדיקלים חופשיים הוא מפחית ייצור לויקוטריאנים, התורמים לתגובות האלרגיות והדלקתיות. לסלניום תפקיד חשוב בשמירה על בריאות ממברנות המוקוס בגוף (12).

מחקרים הראו גם קשר בין שכיחות התקפי אסטמה לבין רמות נמוכות של אנטיאוקסידנטים כגון ויטמין E, ויטמין C וסלניום ושתוספת של רכיבים אלה גורמת לירידה בשכיחות התקפי האסטמה ולהטבה ניכרת בסימפטומים. כמו כן יש לזכור שויטמין C, ויטמין E וסלניום הם אנטיאוקסידנטים, וגורמי חמצון הינם בין הגורמים להצרת סימפונות, להפרעות נשימה, להחלשת מערכת החיסון, וכן להגברת תגובות אלרגיות לגורמים אחרים (8).

הגלוטטיון אינו ויטמין אלא פפטיד טבעי, בעל תפקידים רבים בגוף. הגלוטטיון הוא אנטיאוקסידנט חזק ונוגד רעלים, ובנוסף יכול להחזיר ויטמין E שהתחמצן למצבו הפעיל (כשם שהביופלבנואידים עושים לויטמין C). כמו כן מתקשר הגלוטטיון עם האנטיאוקסידנט סלניום ויחדיו הם מהווים חלק מהאנזים גלוטטיון פרוקסידז, אנזים בעל חשיבות רבה בפעילותו האנטיאוקסידנטית ובהפחתת ייצור לויקוטריאנים, התורמים לתגובות אלרגיה ודלקת.

ג. ויטמין B6-פירידוקסין
ויטמין B6 הנו גורם משותף ביצירת המעבירים הכימיים הבין עצביים העיקריים. מחקרים הראו שלחולי אסטמה רמות נמוכות באופן מובהק של ויטמין B6 מקבוצת הביקורת. חולים שנטלו תוספת ויטמין B6 דיווחו על ירידה דרמטית בשכיחות של צפצוף והתקפי אסטמה ובחומרתם. הסיבה לשיפור בסימפטומים עדיין נחקרת, ייתכן שזה כיוון שתוספת הויטמין שינתה את זיקת ההמוגלובין לקשירת חמצן (13).

לנצח את האלרגיה
הטיפול המקובל
הטיפול הקונבנציונאלי לאלרגיה אינו טוב דיו. תרופות נוגדות אלרגיה ממשפחת האנטיהיסטמינים אמנם לעיתים מפחיתים את הסימפטומים אך הם גם עשויות לגרום לפגיעה בעירנות, עייפות ותופעות לוואי נוספות. גם הסטרואידים יעילים מאוד בהפחתת הסימפטומים, אך גם בהחלשת המערכת החיסונית ובתופעות לוואי בטווח הקצר ובטווח הארוך. ישנם תרופות נוספות כמו מרככי הפרשה, מרחיבי סימפונות, ועוד. לכולם – תופעות לוואי.

הטיפול הטבעי
היכולת של ביופלבנואידים בכלל ושל קוורציטין בפרט, לעכב תגובה אלרגית, היא אחד הנושאים הנחקרים ביותר לגבי הביופלבנואידים (3). כאמור, אלרגיה נוצרת עקב שחרור מתווכים כימיים כמו היסטמין, מתאי פיטום (mast cells), המצויים ברקמות או מבזופילים המצויים בדם. חשיפה לאלרגנים גורמת לסינטזת IgE הנקשר לתאי הפיטום וגורם להפעלתם ולשחרור היסטמין. בזמן זה גם מופעלת גם שרשרת ריאקציות ובה מופעלים אנזימים הגורמים להיסטמין להשתחרר. מתווכים כימיים נוספים הקשורים לתהליך האלרגיה כוללים: לויקוטריאנים ואאוזנופילים.
בהתפתחות אלרגיה/אסטמה משוחרר היסטמין ומסונטזים לויקוטריאנים. מצבי אלרגיה מאופיינים בעיקר בתיווך ההיסטמין ומצבי אסטמה מאופיינים בעיקר ביחס בין הלויקוטריאנים לפרוסטגלנדינים בגוף.

כבר בשנות ה - 50 הוכח במחקרים שביופלבנואידים יכולים לעכב שחרור היטמין ולמנוע את העלייה בחדירות כלי הדם, הנובעת מהרמות הגבוהות של ההיסטמין וכך גם לעכב תגובה אנפילקטית (רגישות יתר), המאפיינת אלרגיות. בתחילה הוכחה פעילות זו בבע"ח וכעת נמצאו גם הביופלבנואידים האפקטיבים בטיפול ובמניעת אלרגיה באדם, כשהחזק ביותר הוא הקוורציטין.

שילוב של קוורציטין, אנטי אוקסידנט ואנטי אלרגן המונע הפרשת היסטמין ומתווכי דלקת נוספים עם אנטיאוקסידנטים חזקים (ויטמין E, ויטמין C, סלניום וגלוטטיון) המפחיתים תגובות דלקתיות ותופעות אלרגיה,וחיוניים לכל הסובל מבעיות במערכת החיסון (אלרגיה), וויטמין B6 המהווה גורם משותף ביצירת המעבירים הכימיים הבין עצביים העיקריים ותוספת שלו מראה שיפור משמעותי בשכיחות של צפצוף והתקפי אסטמה ובחומרתם הוא טיפול טבעי, ללא תופעות לוואי, היעיל במיוחד לסובלים מאלרגיות. שילוב מתבקש לצירוף זה, שניתן להשיגו בחנויות הטבע (Nolergy Life) הוא תוספת פרוביוטיקה (חיידקים חיוביים) וחומצות שומן מסוג אומגה 3, שיכולה להשפיע על דיכוי רכיבים דלקתיים.

Reference
1. Cody V, Middelton E, Harborne JB. Plant flavonoids In biology and medicine-biochemical, pharmacological, and structure activity relationships. Alan R Liss, New york, NY. 1986
2. Leibovitz BE. Poliphenols and bioflavonoids: the medicines of tomorrow. Nutrition Update 1992; 6(1): 1-15
3. Middletone E, Drzewiecki G. Flavonoid inhibition of human basophil histamin release stimulated by various agents. Biochem Pharmacol 1984: 33(21); 3333-8
4. Pearce FL, Befus AD, Bienenstock J. Effect of quercetin and other favonoids on antigen-induced histamin secretion from rat intestinal mast cells. J All Clin I mmunol 1984; 822
5. Murray MT. Quercetin: nature’s antihistamine. Better Nutrition 1998; 10.
6. Fanning MJ, Macander P et al. Quercetin inhibits anaphylactic contraction of guinea pig ileum smooth muscle. Int Arch Allergy Appl Immunol 1983; 71(4): 371-3
7. Anderson R, Hay I et al. Ascorbic acid in bronchial asthma. S A Med J 1983;63:649-52.
8. Spannhake EW, Menkes HA. Vitamin C – new tricks for an old dog. Am Rev Resp Dis 1983; 127:139-41.
9. Mohsenin V, Dubois AB, Douglas JS. Effect of ascorbic acid on response to metacholine challenge in astmatic subjects. Am Rev Respir Dis 1983; 127: 43-147.
10. Panganamala RV, Cronwell DG. The effects of vitamin E on archaidonic acid metabolism. Ann NY Acad Sci 1982:393: 376-91.
11. Fogarty A et al. Dietary vitamin E, IgE concentrations, and atopy. Lancet 2000; 356: 1573-4.
12. McCarty M. Can dietary selenium reduce leukotriene production? Med Hypoth 1984; 13: 45-50
13. Reynolds RD, Natta CL. Depressed plasma pyridoxal phosphate concentrations in adult asthmatics. Am J Clin Nutr 1985; 41: 684-8.
14. Sienra-Monge JJ, Ramirez-Aguilar M, Moreno-Macias H, Reyes-Ruiz NI, Del Rio-Navarro BE, Ruiz-Navarro MX, Hatch G, Crissman K, Slade R, Devlin RB, Romieu I. Antioxidant supplementation and nasal inflammatory responses among young asthmatics exposed to high levels of ozone. Clin Exp Immunol. 2004 Nov;138(2):317-22.
15. Antioxidant supplementation and nasal inflammatory responses among young asthmatics exposed to high levels of ozone. Clin Exp Immunol. 2004 Nov;138(2):317-22.
16. Shahar E, Hassoun G, Pollack S. Effect of vitamin E supplementation on the regular treatment of seasonal allergic rhinitis. Ann Allergy Asthma Immunol. 2004 Jun;92(6):654-8