בן-חרצית (Tanacetum parthenium) כטיפול פרופילקטי למיגרנות:

פורסם ב-טיפול במחלות הסרטן

ג. עירוןכדי להעריך את יעילותו של בן-חרצית כטיפול פרופילקטי למיגרנות, נערך ניסוי בהצלבה, מבוקר ע"י פלסבו (כמוסת דמי), תוך הסתרה כפולה, במשך פרק זמן של 4 חודשים. חמישים ושבעה מטופלים שטופלו במרפאת הכאב, נבחרו באופן מקרי וחולקו לשתי קבוצות.

שתי הקבוצות טופלו בבן-חרצית בשלב המקדים (שלב 1), שנמשך חודשיים. בשלבים השני והשלישי, שנמשכו חודשיים נוספים, נערכה בדיקה בהצלבה, מבוקרת ע"י פלסבו, בהסתרה כפולה.

התוצאות הראו שבן-חרצית גרם להפחתה משמעותית בעוצמת הכאב בהשוואה לטיפול בפלסבו. יתר על כן, נרשמה הפחתה מהותית בחומרת הסימפטומים הטיפוסיים, שנלווים בדרך כלל להתקפי מיגרנה כגון: הקאה, בחילה, רגישות לרעש ורגישות לאור. במעבר הקבוצה שטופלה בבן-חרצית לטיפול בפלסבו, התקבלה תוצאה של הגדלת עוצמת הכאב כמו גם עליה בחומרת הסימפטומים הלווים. בניגוד לכך, בהעברת הקבוצה המטופלת בפלסבו לטיפול בבן-חרצית התקבלה תוצאה של הפחתה בעוצמת הכאב ובחומרת הסימפטומים הנלווים.

פרי-עטו של הארגון למחקר חקלאי, המכון הוולקני, בית דגן, מס' E2054-, סדרת 1997. מילות מפתח: בן-חרצית, Tanacetum parthenium, פרתנוליד, מיגרנה, כאב ראש, בדיקה כפולית סמיות מבוקרת ע"י פלסבו (A Double-Blind Placebo-Controlled Study).

מבוא

הטיפול הקליני בסובלי מיגרנות נותר בלתי מספק, היות וגם ההצלחה של משככי הכאבים החזקים ביותר היא מוגבלת (17). לכן, דגש רב הושם לאחרונה במניעת ההתקפים במקום נטילת משככי כאבים בעתם. טיפול בצמחי מרפא הכוללים זני צמחים שונים מומלץ למניעה וטיפול כאבי ראש (13). התרופה הצמחית הידועה ביותר מכילה עלים טריים ומשרה של בן-חרצית (Tanacetum parthenium) השייך למשפחת המורכבים.

תכשירים מצמח זה הנם בשימוש מזה זמן רב לצורך ריפוי עצמי במניעת מיגרנות וסוגים אחרים של כאבי ראש, מאז זמנו של הרופא היווני המפורסם דיאוסקורידס (50 לספירה), דרך ימי הביניים ועד לתרופות מודרניות ממקור צמחי בימינו אנו. משתמשים בו גם להורדת חום, מתח קדם וסתי, כאבי בטן ושיניים, עקיצות חרקים, דלקת פרקים וקצרת (6). ההיסטוריה, הבוטניקה, הכימיה והפרמקוגנוסייה של בן-חרצית נסקרו בהרחבה (3, 9, 14). למרות שהפעילות הפרמקולוגית של בן-חרצית נחקרה בהרחבה, מכניזם הפעולה המדויק שלו טרם הובן במלואו. רוב הדיווחים אודות הכימיה של בן-חרצית נחקרה בהרחבה, מכניזם הפעולה המדויק שלו טרם הובן במלואו. רוב הדיווחים אודות הכימיה של בן-חרצית נקשרו בלקטונים ססקיטרפנים (1). פרתנוליד נחשב ללקטון העיקרי, הוא מצוי בריכוזים שונים עד ל- 1.7% בעלים ובראשי הפרחים של הבן-חרצית (3, 5, 7).

מחקרים ביולוגיים פיזיולוגים הראו שמיצויי הצמח הצביעו על עיכוב הצמתת טסיות הדם (8), עיכוב ביו סינתזת eicosanoid (18), עיכוב פוספוליפאז הטסיות 2A (15), ושחרור 5 - הידרוכסיטריפטמין (HT - 5, סרוטונין) מטסיות דם ומלויקוציטים בעלי גרעין פולימורפי (8), כל אלה קשורים לאתיולוגיית המיגרנה. בדיקות קליניות מבוקרות שבדקו עלי ומיצי בן-חרצית נערכו באנגליה (11, 16). מחקרים אלו הראו דרגת יעילות גבוהה של בן-חרצית במניעת מיגרנות. לא נרשמו תופעות לוואי שליליות משמעותיות כתוצאה משימוש בבן-חרצית בטווח הארוך. השימוש הפרופילקטי בבן-חרצית לא השפיע על תדירות המוטציות הכרומוזומאליות בלימפוציטים הנעים בפריפריה אצל משתמשי בן-חרצית (2). מטרת הבדיקה הקלינית הנוכחית הייתה להעריך את יעילות בן-חרצית שגודל בישראל כמדד פרופילקטי נגד מיגרנות וסוגים אחרים של כאבי ראש.

חומרים ושיטות

חומר צמחי

צמחי בן-חרצית גודלו בתחנת הניסוי בבית דגן, באזור מישור החוף של ישראל. הזרעים נרכשו מחברת הזרעים מדיגרן (הולנד). העלים נקצרו עם תחילת הפריחה במהלך חודש מאי. לאחר קצירתם, העלים נשטפו במים והושרו בתמיסת 0.5% (V/V) סודיום היפוכלוריט למשך 10 דקות על מנת להקטין את הזיהום הבקטריאלי. לאחר שטיפה במים, העלים יובשו בתנור בטמפרטורה C 45? ולאחר מכן אוחסנו בטמפ' C ? 4 עד תחילת הניסוי הקליני. תכולת הפרתנוליד בעלים המיובשים הייתה 0.2% כפי שנקבעה ב- HPLC. חמישים מ"ג אבקת עלים דקה נארזה בכמוסות ג'לטין קטנות. אבקת עלי פטרוזיליה (Petroselinum crispum), הוכנה באותו אופן, ושימשה כפלסבו לביקורת.

תכנית הבדיקה
הבדיקה הנוכחית חולקה לשלושה שלבים: שלב 1 תוכנן כבדיקה מקדימה-פתוחה. הנבדקים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות (A ו-B). בשלב זה שתי הקבוצות קיבלו מנה יומית של 100 מ"ג בן-חרצית (2 כמוסות) למשך 60 יום. שלבים 2 ו- 3 תוכננו כבדיקה אקראית בהצלבה כפולית סמיות. קבוצה A (30=n) המשיכו לקבל בן-חרצית למשך 30 ימים נוספים ולאחר מכן קיבלו טיפול של פלסבו למשך 30 יום (100 מ"ג ליום של אבקת פטרוזיליה). קבוצה B (27=n) קיבלה ראשית את טיפול הפלסבו, למשך 30 יום, ולאחר מכן עברה לטיפול של בן-חרצית למשך 30 יום. לא היו תקופות התנקות בין שלבי הבדיקה.

ניתוח הנתונים
עוצמת הכאב של כל מטופל הושוותה ע"י מבחן - t למדגמים מזווגים באופן אינדיבידואלי בתחילת הבדיקה ושוב בסוף שלב המקדים. מבחן t נערך בין קבוצות A ו- B במשך השלבים 2 ו- 3. הסימפטומים הקשורים בהתקפי מיגרנה במשך השלב המקדים נותחו על פי מבחן מקנמר (12). על פי מבחן זה רק נבדקים שהגיבו לטיפול בשיפור או הרעה בעוצמת כאב הראש הושוו בו. הניתוח הסטטיסטי בשלב ההצלבה כפולת הסמיות, שלבים 2 ו- 3 נעשה בעזרת שיטתם של מאינלנד וגארט (12), המבוסס על עקרונות אנלוגיים דומים לאלו של מבחן מקנמר.

תוצאות

עוצמת הכאב
תוצאות השלב המקדים הראו הפחתה ניכרת של עוצמת הכאב (תרשים 1). לאחר 60 ימי טיפול בבן-חרצית, ממוצע עוצמת הכאב בשתי הקבוצות (A ו-B, 57=n) פחת ב- 4.27 נקודות בסקאלה (0.38 + S.E.). ההבדל בעוצמת הכאב לפני ואחרי הטיפול בבן-חרצית היה מאוד משמעותי (p<0.001). בשלב השני של כפל הסמיות, עוצמת הכאב של הנבדקים מקבוצה A שקיבלו בן-חרצית, פחתה ב- 1.54 נקודות בסקאלה (0.66 + E.S.), בעוד בקבוצת הפלסבו (B), נרשמה עליה של 1.55 נקודות בסקאלה (0.87 + S.E.). ההבדל הסטטיסטי בין שתי החברות היה משמעותי (p<0.01). תוצאות דומות התקבלו כאשר בוצעה ההחלפה בין שתי הקבוצות (שלב 3). עוצמת הכאב של קבוצה B, שקיבלה בן-חרצית, פחת ב- 3.95 נקודות בסקאלה (1.08 + S.E.), (1.12 + S.E.), (תרשים 1).

תופעות לוואי
בשלב המקדים נצפתה הפחתה ניכרת בסימפטומים שונים כגון הקאה או רגישות לאור ולרעש (תרשים 2). ההבדלים היו משמעותיים ביותר (p<0.001). תוצאה דומה התקבלה בהשוואת שתי הקבוצות בשלב כפל הסמיות (טבלה 1). כל ההבדלים שנצפו היו משמעותיים ביותר (p<0.001) למעט הרגישות לרעש בשלב הראשון ולאחר פעולת ההחלפה בין הקבוצות (p<0.017 ו- p<0.028, בהתאמה).

התוצאות מראות בבהירות שבן-חרצית גרם להפחתה ניכרת בתכיפות התקפי המיגרנה אצל הסובלים הכרוניים (43% סבלו מיותר מ- 10 התקפים בחודש). השיפור הקליני הושג גם בשלב המקדים וגם בשלב כפל הסמיות. תוצאת החלפת הטיפול לקבוצה מבן-חרצית לפלסבו, או ההפך, הייתה הגדלה או הפחתה נראית לעין של עוצמת הכאב (תרשים 1). את ההשפעה המהותית של הטיפול בבן-חרצית ניתן לראות בתופעות הלוואי האופייניות למיגרנה כגון: בחילה, דחף להקאה ורגישות לאור ורעש (תרשים 2 וטבלה 1).

דיון

בדיקות קליניות מראות כי לבן-חרצית השפעה תרפויטית. אופן ומקום פעולתו נראה ייחודי היות ומעכב סינתזת eicosanoid ברמת פוספוליפאז 2A (15) ולא ברמת ציקלוקסיגנאז כמו בתרופות נונסטרואידיות אנטי-דלקתיות כגון אספירין. יתר על כן בן-חרצית פועל ע"י מניעת הפעילות ההפרשתית בטסיות הדם ובלויקוציטים בעלי גרעין פולימורפי (8).

'ונסון (1984), הראה כי מבין 300 מיגרנות 70% העידו על הפחתה בתדירות התקפי המיגרנה ובעוצמת הכאב כתוצאה מצריכת עלי בן-חרצית במשך 2.5 שנים. מאוחר יותר ג'ונסון ועמיתיו (1985) הציגו תוצאות בדיקה קלינית מבוקרת ע"י פלסבו בה השתתפו 17 נבדקים שהשתמשו בבן-חרצית כטיפול עצמי משך מספר שנים לפני תחילת הבסיקה. תדירות ההתקפים של הנבדקים פחתו ל- 1.7 בחודש, תדירות התקפים דומה לזו שקבלו כאשר ניזונו עלים טריים של בן-חרצית קודם לכן, בעת הטיפול העצמי. תדירות ההתקפים אצל נבדקים שנטלו פלסבו עלתה ל- 3.1 בחודש, כמעט כפליים ממספר ההתקפים שדווחו בעת הטיפול העצמי (1.2 התקפים). הנבדקים שנטלו בן-חרצית אף סבלו מפחות בחילות והקאות. מרפי ועמיתיו (1988) הראו בבדיקה אקראית כפולית סמיות מבוקרת ע"י פלסבו, ש- 59 נבדקים שנטלו בן-חרצית למשך 4 חודשים (בניסוי שנמשך 8 חודשים) סבלו מפחות התקפים ומפחות הקאות. בניגוד לבדיקה הקודמת בניסוי זה 42 מתום 49 הנבדקים לא נטלו אי פעם לפני כן בן-חרצית. כאשר קבוצה זו של לא משתמשים שנחשבה נפרדת מהיתר, הפחתת מספר ההתקפים הייתה ניכרת

יש לציין כי מחקרנו נערך עם נבדקים שמעולם לא נטלו בן-חרצית קודם לכן. התוצאה הברורה היא הפחתת עוצמת כאב המיגרנות בשלב 1 כאשר כל הנבדקים קיבלו בן-חרצית, שמחזקת עובדה זו. השינוי בכמות הלקטלונים הססקיטרפנים מושפע מגנטיקה, תנאי הסביבה ותנאי הגידול. טווח רחב של כמות פרתנוליד כמו גם מידת הביואקטיביות (עיכוב הפרשת סרוטונין מטסיות הדם) נמצאה בתכשירים מסחריים (4, 7). היות והיעילות התרפויטית של בן-חרצית התקבלה רק מתכשירים שמכילים פרתנוליד, הוצע שיצרנים יעבדו על פי תקן של חומרים פעילים ואבטחת איכות המוצר (7). משרד הבריאות הקנדי קבע תקן DIN למוצרי בן-חרצית העומד על מינימום של 0.2% פרתנוליד, המאפשר לטעון להפחתת מיגרנות ע"י שימוש במוצר (3). רמה זו של פרתנוליד נקבעה בניסוי שלנו. בן-חרצית באיכות גבוהה יותר המכיל מעל 0.5% פרתנוליד, ניתן להשיג בארץ בחברת צמחי מרפא הגליל. כדאי לשקול שימוש בחומר גלם זה בבדיקות קליניות שיעשו בעתיד. תוצאות הבדיקה הקלינית הנוכחית מספקות ראיה משכנעת שצריכת תכשיר מעלי בן-חרצית באופן פרופילקטי, עשוי להפחית באופן יסודי את עוצמת הכאב ולמתן את הסימפטומים הנלווים להתקפי מיגרנה.

מרפאה פרטית, רח' עובדיה מברטנורה 21 ת"א 62282.
ד. פלביץ ז"ל
המחלקה לצמחי מרפא וצמחים ארומטיים, מכון המחקר נווה-יער,
ת.ד. 1021, רמת ישי, 30095.
ר. קרסו
מרפאת כאב - מרפאות חוץ, ביה"ח הלל-יפה, חדרה.