• דף הבית

בריאות ומחלה בראי ההומאופתיה

בריאות – מצב תקין של הגוף והנפש שבו אין האדם חש כל כאב. לאנשים שונים בעלי מבנה גוף שונה יש קנה מידה שונה בהגדרת מצב הבריאות. אצל אדם בריא, מתקיים תיאום בין הרצון לבין פעולות הגוף והנפש, והאדם מסוגל להגן על עצמו מפני גורמים הנוטים לשבש איזון זה.

מחלה – מצב שבו חל שינוי בתפקודים התקינים של הנפש והגוף. לפי תפיסת ההומיאופתיה מחלה היא מצב שבו כוחות החיים (VITAL FORCE) של האדם מופרעים בידי "גורמים עוינים" שבאים לכלל ביטוי בסימפטומים המופיעים בחולה עצמו.

גורמי מחלות

על פי ד"ר הנמן, גורמי המחלות נחלקים לשלוש קבוצות עיקריות:
גורמים מסעירים – גורמים אלה מובילים למחלות חריפות (אקוטיות), שהן רק התפרצות חולפת של ספחת סמויה עקב השפעות מחליאות וחומרים מזיקים, שיוצרים סימפטומים ומחלות לא נעימות. מחלות אלה יכולות להופיע בצורה קלה ובצורה קטלנית.
גורמים של סיוע והגנה – אלה הם הגורמים המביאים להתמדת מצב המחלה. מחלות אלה נראות ככרוניות, אך למעשה אינן כרוניות מטבען. הן נמשכות אך ורק כל עוד הגורם קיים. ברגע שהגורם המגן מורחק, הן נעלמות באופן אוטומאטי אפילו ללא תרופה.
גורמים בסיסיים או מיאסמתיים – גורמים אלה מביאים להופעת מחלות כרוניות שלא ניתן לרפאן ללא עזרת תרופות הומיאופתיות. אלה הם הספחת, הדבללת (זיבה) והעגבת. אך כפי שנאמר כבר, הספחת היא זאת שמחמירה את הדבללת ואת העגבת וגורמת להן להיות כרוניות ביותר ובמקרים רבים בלתי ניתנות לריפוי.

סיווג המחלות

בהומיאופתיה מסווגות המחלות בשלוש קבוצות:
1. מחלות חריפות (אקוטיות)
2. מחלות כרוניות
3. מחלות הנגרמות משימוש בסמים, מחיים במרתפים או חדרים טחובים, מעבודה בתנאים המזיקים לבריאות, (כמו בבתי-חרושת ובמכרות), משתייה של משקאות אלכוהוליים-חריפים. תזונה לא נכונה, עישון וכדומה.

1. מחלות חריפות

מחלות אלה מוגבלות מטבעת בזמן הופעתן. אם החולה אינו מקבל טיפול, הן עשויות להיעלם או להסתיים במוות. ניתן לרפא אותן בכל שלב בעזרת מתן תרופות "זיהות" (אלה שבאדם בריא תגרומנה לסימפטומים של אותה מחלה).
הן מופיעות בצורה של:
א) מחלות מגפתיות, כגון: אבעבועות, חצבת, חזרת, כולרה וכו'.
ב) מחלות לא-מגפתיות, כגון: שלשול, דיזינטריה, קדחת וכו'.
ג) מחלות אישיות – הנגרמות מאכילת מזון עשיר בשומנים ותופעות מזיקות של חום, קור, שינויי מזג-אוויר, נסיעות והתנגשויות.

2. מחלות כרוניות

מחלות אלה מאופיינות בהתפשטותן מבחוץ כלפי פנים ומלמטה כלפי מעלה. הסימפטומים שונים ממחלה למחלה, אולם כולן נעלמות בסדר הפוך לסדר הופעתן. בדרך כלל נגרמות מחלות אלה על ידי הגורמים הבאים: ספחת, דבללת או עגבת. מבין השלוש, הספחת היא המסוכנת ביותר, שכן היא נשארת סמויה בגוף ונוטה להפוך לפעילה בעקבות מחלות אקוטיות, סביבה לא בריאה, שינוי מצב-רוח וכו'.