גיל המעבר הנשי (מנופאוזה)

    גיל המעבר הינו שלב מעבר אצל האישה בין תקופת הפוריות ויכולת ההולדה לבין תקופת סיום ה"נעורים" והתחלת תהליך הבלות ועד לתקופת ההזדקנות.

    תהליך המעבר חל סביב העשור החמישי לחיי האישה ואורך בין 2 – 10 שנים.
    המאפיינים העיקריים של גיל זה הינם השינויים הפיזיולוגיים והנפשיים, המוגדרים בשני מונחים רפואיים מקובלים (הנגזרים מיוונית):
    1. מנופאוזה – הפסקת המחזור החודשי;
    2. קלימקטריום – "שלב בסולם", הכולל את השינויים ההורמונליים, הגופניים והנפשיים המאפיינים גיל זה.
    ישנם כמה גורמים המשפיעים על מסת העצם והאוסטאופורוזיס:
    1. נטיה גנטית.
    2. פעילות גופנית.
    3. דיאטה עשירה בסידן.
    4. מאזן הורמונלי תקין.

    תופעות גיל המעבר נחלקות לארבע קבוצות:

    א. תופעות פסיכולוגיות, או נוירופסיכיאטריות – הקשורות לאישיות הספציפית של האישה ולהשפעות חברתיות המתבטאות באי שקט, עצבנות, מצבי רוח משתנים, דיכאון, נדודי שינה, הפרעות בזיכרון, ירידה בליבידו (חשק מיני) ובחיוניות.
    ב. תופעות ואזומוטוריות – גלי חום, הזעות יום ולילה, דופק מהיר (טאכיקארדיה) .
    ג. תופעות אורוגניטליות (מערכת המין והשתן) – יובש בנרתיק, כאבים או אי נוחות בקיום יחסי מין, הפרעות במתן שתן, לעיתים דליפת שתן או "בריחת" שתן.
    ד. שינויים בעור – קמטים, הנובעים מהאטה ביצירת תאי עור חדשים, ירידה בגמישות הרקמה התת-עורית וברקמת השומן התת-עורית.
    כמו כן העור נעשה יבש יותר ונוצרים כתמי פיגמנט, בעיקר בחלקים החשופים לשמש.

    תקופת הפוריות מאופיינת בגוף האישה בפעילות הורמונלית מחזורית המבוצעת בהנחיית המוח: ההיפותלמוס (המפקח על הפעילות ההורמונלית) וההיפופיזה (יותרת המוח) המפרישה הורמונים המפעילים את השחלות, אשר מייצרות ומפרישות את הורמוני המין החשובים כל כך לפעילות האישה.

    בגיל המעבר ולאחריו, בתקופת הבלות, חדלות השחלות לייצר ולהפריש הורמונים ויש הפסקה בהפרשת האסטרוגן.

    אסטרוגנים הם סטרואידים, שהעיקרי ביניהם הוא האסטרדיול, האחראי על הופעת סימני המין המשניים: גדילת השדיים, שינויים בנרתיק ושינוי בצורת ובגודל הרחם. כמו כן אחראי האסטרדיול על פיזור רקמת השומן בגוף המקנה את המראה הנשי.
    האסטרוגן אחראי גם על צמיחת רירית הרחם ומגביר את הליבידו (החשק המיני).

    לאסטרוגן מספר פעילויות נוספות:
    § שומר על תקינות כלי הדם ומונע את תהליך האתרוסקלרוזיס (טרשת עורקים).
    § משפר את רמת הכולסטרול הטוב – HDL.
    § מונע את תהליך האוסטאופורוזיס.

    כאשר יש ירידה עד הפסקה בהפרשת האסטרוגן, תבוא ההצעה של טיפול הורמונלי חלופי – HRT - ע"י אסטרוגן וע"י תכשירים תזונתיים וצמחיים המשמשים כפיטואסטרוגנים.

    יתרונות הטיפול באסטרוגן:

    1. הקלה בתופעות הפסיכולוגיות.
    2. הקלה עד היעלמות תופעות גלי החום וההזעות.
    3. שיפור עד היעלמות ההפרעות בשתן והתחושות בנרתיק.
    4. שיפור במצב מסת העצם.
    5. הפחתת שכיחות תחלואה במחלות הלב.
    6. שיפור באיכות העור ובתפקוד רירית הנרתיק.
    חסרונות השימוש באסטרוגן

    1. עליה בשכיחות סרטן הרחם.
    2. לעיתים ירידה בתפקודי הכבד.
    3. עליה בשכיחות של היווצרות אבני מרה.
    4. עליה בשכיחות סרטן השד.

    נשים המקבלות טיפול אסטרוגני, גם אם מדובר במקור צמחי – פיטואסטרוגנים, תקבלנה גם מרכיבים פרוגסטרוניים ממקור הורמונלי או צמחי. נשים שעברו כריתת רחם תקבלנה רק טיפול באסטרוגן.

    פרוגסטרון: הורמון המיוצר בתקופת הפוריות, בעיקר ע"י הגופיף הצהוב בשחלה, ותפקידו העיקרי להכין את הרחם לקליטת ההריון.
    כמו כן הוא:
    · מעלה חום הגוף.
    · משפיע על מאזן השומנים.
    · אחראי על יצירת המבנה הבלוטי של השדיים.
    · משתתף בחילוף החומרים הסוכרי.

    יתרונות הטיפול בפרוגסטרון:

    1. הקלה על התופעות הפסיכולוגיות.
    2. הקלה עד היעלמות גלי החום וההזעות.
    3. שיפור עד היעלמות הפרעות השתן והתחושות בנרתיק.
    4. שיפור ושימור מסת העצם.
    5. הפחתת שכיחות התחלואה במחלות הלב.

    חסרונות השימוש בפרוגסטרון:
    לעיתים דמם בנרתיק דמוי-מחזור וסת חודשי.
    גודש בשדיים.
    תחושת נפיחות כללית.
    מצבי רוח עד דיכאון.
    עליה בשכיחות סרטן השד.

    האנדרוגנים – הורמוני המין הזכריים, הינם הורמונים המופרשים ע"י השחלות ובלוטת האדרנל (יותרת הכליה). הם אחראים על סימני המין המשניים, צמיחת שיער בבתי השחי ובערווה, וכן על הליבידו (הדחף והחשק המיני).
    האנדרוגנים פעילים גם בתקופת המנופאוזה.

    הטיפול:

    הטיפול ההורמונלי החלופי כולל טיפול בתכשירי אסטרוגן הניתנים בטבליות (כמו אסטרופם, פרמריל), מדבקות (קלימרה, אבורל, אסטרדרם), קרמים וטבליות לנרתיק (אסטרוג'ל, אובסטין); טיפול בתכשירי פרוגסטרון בטבליות (ארגסט, ביפסטון); וטיפול בתכשירים משולבים של אסטרוגן ופרוגסטרון בטבליות (קליוגסט, פרמריל פלוס).

    הטיפולים בהורמונים חשובים עקב יכולתם להפחית את הסיכון לחלות במחלות לב ובאוסטאופורוזיס.
    במקביל לטיפול התרופתי יש אפשרות של שימוש בטיפולים משלימים "טבעיים", ורבים הם המקרים בהם אפשר להחליף ולתת רק פיטואסטרוגנים ופיטופרוגסטרונים באותו מודל הניתן ברפואה הרגילה.

    התוכנית הבריאותית לתקופת גיל המעבר תכלול גם תזונה נכונה ומאוזנת בעלת ערך קלורי של כ- 1500-2000 קלוריות ליום. יש להגביר את צריכת הויטמינים והמינרלים, והכללים הם:
    · אכילת ארוחות קטנות.
    · שמירה על תכולת סידן גבוהה (ראה פרק אוסטאופורוזיס).
    · שתיית מים מרובה: 10-12 כוסות ביום.
    · מזון דל מלח, דל כולסטרול ושומנים רוויים.
    · פעילות הרגעה כמדיטציה, יוגה.

    הבדיקות הנחוצות לאישה לקראת גיל המעבר:
    1. בדיקת רופא כללית.
    2. בדיקת רופא/ה גינקולוג/ית.
    3. בדיקה ציטולוגית של צוואר הרחם - Pap Smear.
    4. בדיקת שד ידנית.
    5. בדיקת שד – ממוגרפיה או אולטרה סאונד.
    6. בדיקת צפיפות העצם.
    7. בדיקות דם כלליות, כולל תפקודי כבד, תפקודי כליות, פרופיל שומנים.
    8. בדיקת פרופיל הורמונלי:
    רמת גונדוטרופינים FSH – LH
    אסטרדיול – (אסטרוגן)
    רמת FSH ו- LH
    DHEA דהידרו-אפיאנדוסטרון
    רמת HGH – הורמון הגדילה
    ורמת טסטוסטרון.
    9. בדיקת אולטרה סאונד (על קול) של האגן – אברי הבטן התחתונה.
    · יש לשמור על משקל גוף כי בגיל זה קל יותר לעלות במשקל.
    · יש להגביר פעילות ספורטיבית – הליכה, התעמלות אירובית, שחיה, אופניים. התעמלות משפרת את תפקוד הלב ומחזקת מסת עצם.
    הפעילות הגופנית היא אחד הדברים המועילים ביותר שאישה בגיל המעבר יכולה לעשות. זה יכול להקל ולמנוע רבים מן הסימנים של גיל המעבר, כמו גלי חום, הזעות לילה, הצטמקות וגירוי של הפות ומערכת השתן, דיכאון, חוסר שינה, אוסטאופורוזיס ועלייה בגורמי הסיכון הקרדיו-וסקולריים. הפעילות עשויה גם לסייע בעיכוב ההידרדרות הגופנית הנורמלית שמביא הגיל לאיברים נוספים של הגוף, כמו העור, הריאות, מערכת העיכול, מערכת העצבים ושומן הגוף. רבים מסימני הזיקנה נובעים מחוסר פעילות גופנית.
    סגנון חיים ישיבתי הכולל מעט הליכה או פעילות המשפרת את זרימת הדם הלקויה גורם לקוצר נשימה, נוקשות, חולשה, עייפות ודיכאון.
    בואו ונראה איך פעילות גופנית יכולה להפחית את סימני גיל המעבר ולשפר את בריאותך.

    רשימת פעילות:

    תרגילי גוף תחתון

    הליכה כולל הליכה מהירה - תחרותית
    ריצה

    תרגילי גוף עליון

    משחקי מחבט שונים כטניס, מטקות, סקואוש

    כל הגוף

    שחייה
    ריקוד
    משחקי מחבט שונים
    גולף (רק אם הולכים)

    תרגילי גמישות

    יוגה
    טאי-צ'י
    ריקוד

    תרגילי משקולות
    תרגילי כוח
    תרגילי גמישות.

    היתרונות שבפעילות הגופנית:

    - מסייעת להפחית את גלי החום ואת השינויים בפות ובשלפוחית השתן.
    - עוזרת למנוע אוסטאופורוזיס.
    - מקילה על מתחים, רוגז, חוסר שינה ודיכאון.
    - משפרת את כושר הלב, הריאות והשרירים.
    - עוזרת למנוע מחלות לב.
    - עוזרת לשלוט במשקל, משפרת את המראה.
    - משפרת את פעילות האיברים הפנימיים, כמו מערכת העיכול והעצבים.
    - משפרת את הכוח, הסיבולת והגמישות.
    - מגבירה את המרץ והאנרגיה.

    איך להישאר פעילים:

    - הגדילי את זמן ההליכה שלך בכל יום.

    - השתמשי במדרגות ולא במעלית. אם את הולכת למרחק קצר, לכי ואל תיסעי.
    אל תחני צמוד לחנות או למסעדה. נסי לחנות מרחק מה משם.

    - תכנני יחד עם חברים מפגשים המבוססים על פעילות גופנית. לדוגמא, צאו לטיול
    או בקרו בפארק. פעילויות חברתיות לא צריכות להיעשות תמיד בישיבה, כמו ארוחות
    ומשחקי קלפים.

    - בזמן פעילויות בישיבה, כמו צפייה בטלוויזיה או קריאה, קחי הפסקות מידי פעם
    ועשי תרגילי מתיחה וגמישות.

    - בני לך תוכנית פעילות קבועה שמשלבת פעילות אירובית, כמו הליכה, רכיבה על
    אופניים, שחייה או טניס עם תרגילי גמישות.

    · תזונה

    מזונות מומלצים

    סויה: מאכלי סויה כטופו, פולי סויה, מרק סויה וכו', הידועים כמכילים פיטו אסטרוגנים ממקור צמחי (ישנם מחקרים מרובים בנושא).
    הפיטואסטרוגנים הינם רכיבים צמחיים הדומים לאסטרוגן ובעלי פעילות אסטרוגנית חלשה.

    דגן מלא: דגן מלא כולל תירס, שעורה, שיבולת שועל, שיפון, חיטה, אורז חום, אורז בר, זרעי פשתן המכילים ליגנינים החשובים כפיטואסטרוגנים.

    קטניות: הקטניות הן הצמחים הרבים ממשפחת השעועית והאפונה. הנפוצים יותר הם: עדשים, שעועית לבנה, חומוס, ואפונה ירוקה. גם פולי הסויה הם קטניות. מזונות סויה עשירים בחלבון ומכילים איזופלאבונים, שהחשובים ביניהם הינם גניסטאין, דאידזאין וגליצטין, סידן וחומרי מזון נוספים מן הצומח.

    ירקות: רוב הירקות עשירים בוויטמינים ובמינרלים. ירקות עשירים במרכיבים של ויטמין A אפשר לזהות על פי צבעם הצהוב, כתום, אדום וירוק כהה. הם כוללים דלעת, בטאטות, פלפלים, גזר, כרובים וחסה וכן מזונות נפוצים נוספים.
    ירקות עשירים בוויטמין C כוללים תפוחי אדמה, פלפלים, אפונים, עגבניות, ברוקולי, כרוב ניצנים, כרוב, כרובית, כרוב עלים ופטרוזיליה. ירקות מכילים חומרי מזון נוספים כמו אשלגן, ברזל, מגנזיום וסידן. ירקות בעלי עלים ירוקים כמו עלי סלק, כרוב ושן הארי הם מקור טוב לחומרי מזון אלה.

    פירות: פירות הם מקור טוב לחומרי מזון רבים, לרבות מגוון נרחב של ויטמינים ומינרלים.

    זרעים ואגוזים: זרעים ואגוזים הם מקור מעולה לחלבון. הם עתירי קלוריות ולכן יש לצרוך אותם בהגבלה. עדיף לאכול אותם חיים ולא קלויים או מומלחים.

    בשר, עוף ודגים: לנשים בגיל הביניים, על המנה להיות בגודל של כ- 80-100 גרם, (כגודל כף היד). דגים ועוף בלי עור הם הבשרים המועדפים. דגים בעלי בשר צבעוני (אלתית, סרדינים, מליחים, טונה וכדומה) מכילים כמות גבוהה של שומני אומגה 3 שהם שומנים טובים. ביצים מבושלות בקלילות בלי תוספת שומן (רכות או עלומות) הן מקור טוב לחלבון ולציטין.

    שומנים: השומנים המועדפים כוללים שמן זית, שמן קנולה ושמן חמניות. בניגוד לשומנים מן החי, אלה שומנים לא רוויים. שמנים בכבישה קרה הם בדרך כלל טריים וטהורים יותר. שמן חיטה הוא מקור טוב לוויטמין E, כמוהו גם שמן סויה ושמן תירס.

    מזונות שיש להימנע מהם:

    מלח: נשים בגיל המעבר צריכות להיזהר בצריכת המלח שלהן, כי המלח עשוי להחמיר מצבים של לחץ דם גבוה, התנפחות וצבירת נוזלים. הוא יכול גם לתרום לאוסטאופורוזיס.
    מזונות מהירים כמו המבורגרים, נקניקיות, טוגנים, פיצה עמוסים מלח ושומנים רוויים. מזונות נפוצים כמו מרקים, חטיפים מלוחים, גבינה, זיתים, רטבים לסלט וקטשופ (וכן עוד רבים) גם הם עמוסים במלח.

    סוכר: רוב הישראלים אוכלים יותר מדי סוכר. הישראלי הממוצע אוכל כ- 60 ק"ג בשנה. כמו המלח, גם הסוכר נמצא בכל מקום. ההשפעה השלילית של הסוכר מופיעה באופן דרמטי אחרי גיל המעבר. צריכה מוגזמת של סוכר מזרזת סוכרת וחוסר איזון של רמת הסוכר בדם, אחרי גיל המעבר יש עלייה בשני גורמים אלה. הסוכר מדלדל את ויטמיני B –קומפלקס והמינרלים בגוף. דבר זה עלול להחריף את המתח והחרדה. זו בעיה אצל נשים רבות בזמן גיל המעבר. אכילת מזונות עתירי סוכר באה במקום ואף מונעת אכילתם של מזונות מזינים יותר.

    קפאין: הקפאין הוא חומר מעורר שנמצא בקפה, תה שחור, משקאות קלים רבים ושוקולד. נשים שותות משקאות המכילים קפאין כדי להגביר את רמת האנרגיה והעירנות שלהן ולהפחית את העייפות. למרבה הצער הקפאין עלול להשפיע באופן שלילי על הגוף. הקפאין יכול לגרום רגישות בשד. צריכה מוגזמת של קפאין יכולה להגביר את המתח, העצבנות ושינויי מצב הרוח.

    אלכוהול: על נשים בגיל המעבר לצרוך כמות קטנה של אלכוהול. לבריאות אופטימלית יש לחשוב על משקאות אלכוהוליים כעל מעדן שצורכים מידי פעם, לא יותר מפעם- פעמיים בשבוע. צריכה יומית של כוס אחת של יין אדום מקושרת ל"פרדוקס הצרפתי", פירושו של דבר שנראה שכוס אחת ביום הוא דבר בריא. יתר אלכוהול מדלדל את ויטמיני B-קומפלקס ואת המינרלים בגוף ומפריע למטבוליזם של הפחמימות.

    מוצרי חלב: מוצרי חלב עשירים בסידן, אבל בגלל ההיבטים הבריאותיים השליליים הרבים של שומנים רוויים ובגלל כמות המלח שנמצאת במוצרי חלב רבים, יש לשקול שימוש במוצרי חלב דלי שומן או נטולי שומן. חלב דל שומן, יוגורט דל שומן וגבינה דלת שומן הם דוגמה למוצרי חלב בריאים. החלב מכיל לקטוז, סוכר שאנשים מבוגרים מפתחים אליו רגישות שמאופיינת על ידי הרגשת נפיחות, התכווצויות ושלשול.

    שומנים: רוב הקלוריות באות ממוצרי חלב (כמו חמאה, שמנת וגבינה), בשר שמן (כמו בשר אדום וחזיר) ושומנים רוויים שנמצאים בסוגים רבים של מזון מעובד. תזונה עתירת שומן מסוכנת לנשים בגיל המעבר, כי השומן מקושר למחלות לב, לחץ דם גבוה, שבץ מוחי וסרטן השחלות, השד, הרחם והמעי הגס. נשים האוכלות מזון עתיר בשומן נוטות לצבור יותר משקל עודף.
    · הומאופתיה: בחירת תרופה מתאימה לאישה כמו הלכסיס ( Lachessis ), תרופה המופקת מרעל של נחש, משפרת את תופעות גלי החום וההזעות.

    · שימוש בצמחים

    צמח ה- Black-cohosh – Cimicifuga racemosa (קוש שחור) – המשמש כפיטואסטרוגן מצויין ומספק יתרונות בלי שימוש ישיר באסטרוגן.
    הצמח מסייע מאד לתסמינים הבולטים של הזעות, גלי חום, דופק מהיר ואי שקט.
    למקרי המתח, החרדה והאי שקט נשתמש בצמחים:
    קאוה קאוה Piper Metistycum – Kawa Kawa
    פרע Hypericum – St Jhon’s worth
    שיבולת שועל תרבותית Avena sativa
    נר הלילה Prime rose oil

    · מתן תחליפי פרוגסטרון

    מצמחים, כמו הבטטה המקסיקנית ( (Wild Yam – Dioscorea.
    · רפואה סינית ואקופונקטורה – שיטת המחטים הסינית

    לפי עקרונות השיטה אפשר לאזן את הגוף ע"י שינוי האנרגיות, וזאת בעזרת צמחי מרפא סיניים ושיטת הדיקור. כמו כן אפשר להיעזר בשיאצו, רפלקסולוגיה, מדיטציה, יוגה ומסג'ים למיניהם.

    אין ספק כי טיפול נכון בגיל המעבר מהווה בסיס עיקרי לעיכוב תהליך ההזדקנות.

    טיפול בצורך העז של "שמירת הנעורים" ומתן משמעות חדשה לחיים בגיל זה יתן את הכוח לטיפול על היבטיו הרפואיים-פיזיולוגיים והנפשיים.

    תקופה זאת יכולה להיות תקופה של התחדשות והתנסות באופטימיות וברצון לטיפול נכון. אתן תישארנה "צעירות" כי תוספנה חיים לשנים ולא רק שנים לחיים.