יתר לחץ דם מאת : פרופ תלמה רוזנטל

    כ-15 עד 20 אחוז מהאוכלוסייה בישראל, כמו בעולם המערבי כולו, סובלים מיתר לחץ דם.

    רבים מהחולים כלל אינם מודעים לבעיה, משום שהם מרגישים בטוב, ומכאן הכינוי - "הרוצח השקט". המחלה נוגסת בכל חלקה טובה והחולה אינו מודע לכך, עד שמופיע סיבוך שעלול להיות קטלני.

    חשוב איפוא לבצע מדידות יזומות של לחץ דם.
    לחץ דם הוא לחץ המופעל על דפנות כלי הדם. כשהלב מתכווץ ומזרים דם לגוף נמדד הלחץ העליון – הסיסטולי, וכשהלב נח ומוזרם אליו דם מהפריפריה נמדד לחץ דם דיאסטולי. הלחץ הרצוי הוא 120 סיסטולי ו-80 דיאסטולי. קיימת נטייה לעלייה בלחץ הדם עם התקדמות הגיל, בעיקר הלחץ העליון ובעיקר אצל נשים, המתחילות בדרך כלל לסבול מהתופעה בתקופת הבלות.
    לחץ הדם עולה בעיקר בשעות העבודה כאשר יש צורך במקסימום ריכוז והספק, בישיבות למיניהן, במצבים של מתח, בשיחות (עצם הדיבור, לאו דווקא שיחות מרגיזות), כנ"ל בנהיגה ובפעילויות שאין אנו מודעים להן, כגון לעיסה. לחץ הדם עלול להשתבש גם בעבודת משמרות, בטיסות טרנס-אטלנטיות וכתוצאה משינויים חדים במזג האוויר.
    מרבית החולים (כ-85 אחוז) סובלים ממה שמוגדר יתר לחץ דם עצמוני או ראשוני. 15 האחוזים הנותרים נכללים ברשימת יתר לחץ דם משני. הסיבות ללחץ דם משני עלולות להיות היצרות של עורק כלייתי או גידולים (בד"כ שפירים) של בלוטת האדרנל, היושבת מעל לכליה.
    לחץ דם גבוה עלול לפגוע בכלי הדם הקטנים והגדולים, במוח, בלב ובכליות – אך רוב הסיבוכים האמורים ניתנים למניעה בעזרת מודעות לבעיה וטיפול בה, והראיה - אחוז הסובלים משבץ המוח ירד במידה ניכרת בשנים האחרונות. לפי מחקרים קליניים רבים, הטיפולים הורידו את תחלואה והתמותה. בניגוד לעבר, שבו ההתייחסות לגורמי סיכון נוספים (עודף משקל, סכרת, עישון ושומני דם) לא הייתה ממוקדת, היום מושם עליהם דגש.
    מתוך נסיונות קליניים רבים ידוע כי בחולה הסכרתי יש צורך להוריד לחץ דם לערכים נמוכים יותר מאשר לכלל האוכלוסייה הסובלת מיתר לחץ דם, מכיוון שבחולים אלה נצפתה בבירור ירידה באירועים קרדיווסקולריים תוך הורדת לחץ הדם. מקובל היום שלחץ דם גבוה בשילוב גורם סיכון נוסף מחייבים טיפול מיידי ונמרץ, בהיותם מסוכנים יותר מיתר לחץ דם בלבד.
    הטיפול הלא תרופתי כולל הורדה במשקל, הימנעות ממזון מלוח עדיף- צמצום צריכת מלח ומזונות עשירים בנתרן, הפסקת עישון ופעילות גופנית. הDASH diet-, שהתפרסמה לאחרונה, מורכבת בעיקר מפירות וירקות עתירי אשלגן ומוצרי חלב דלי שומן. הדיאטה עשירה בסיבים, אשלגן, סידן ומגנזיום, וכן בחלבון.
    דיאטה עשירה בסיבים (שנמצאים בפירות ובירקות) נמצאה מפחיתה את התמותה ממחלות לב וכלי דם, אך היא לכשעצמה אינה מורידה את לחץ הדם. התעמלות, כגון הליכה, רכיבה על אופניים ושחייה, חשובה ביותר. התרגילים הגורמים להפעלת השרירים בתנועה חשובים מאוד הן ללחץ הדם, הן לשומני הדם והן לבריאות הכללית.
    ישנם מספר תוספי מזון שנמצאו במחקרים כתורמים לשיפור יתר לחץ הדם. בניהם קואנזים Q10 שהוא רכיב חיוני ליצור אנרגיה בגוף, בעל השפעה נוגדת חימצון חזקה. מחקרים קליניים מצאו שקואנזים Q10 מסייע בהפחתת לחץ הדם באנשים הסובלים מיתר לחץ דם.
    קיים היום שפע של תרופות עם אפשרויות רבות של צירופים למיניהם, עד שלפעמים מרוב עצים לא רואים את היער.
    בין התכשירים הרפואיים חשוב להזכיר את התרופות המשתנות, אשר פרט לאיבוד נתרן גורמות להרפיית השרירים בדופן העורקיות. תרופות אלה נשארו עד היום אבן הפינה של הטיפול ביתר לחץ דם, לעתים גם בשילוב עם תרופות אחרות. יחד עם זאת צריך לזכור שתרופות משתנות עלולות לגרום לעלייה בסוכר ובחומצה אורית, ולירידה ברמת האשלגן.
    קבוצת תרופות נוספת המכונה "חוסמי בטא" טובה גם לחולים עם כאבי חזה ממקור לבבי וכוללת תכשירים כמו נורמיטן, לופרסור ועוד.
    חוסמי האנזים המהפך הם קבוצה נוספת של תרופות מעכבות יצירת אנגיוטנסין II, שהוא חומר הגורם להיצרות ניכרת של כלי הדם. על תרופות אלה נמנות קפוטן, וסקייס, קונברטין וטריטייס. הן הוכחו כתרופות טובות במקרים של אי ספיקת לב ובחולים סוכרתיים עם חלבון בשתן. ב-15 אחוז מהחולים מתפתח שיעול טורדני, ויש להפסיק את הטיפול.
    קבוצת תרופות נוספת היא קבוצת התרופות חוסמות הסידן. בקבוצה זו יש שתי תת קבוצות עיקריות: האחת היא איקקור (או איקפרס), ועם הקבוצה השנייה נמנות אוסמואדלאט, פנדיל, וזודיפ ונורווסק. רוב התרופות מהקבוצה השנייה הן התרופות החזקות ביותר. הן משפיעות על לחץ הדם לאורך היממה כולה, אך יש להן לעתים תופעות לוואי כמו כאבי ראש ובצקת גפיים.
    חשוב לזכור כי יש בידינו הרבה תכשירים לטיפול בלחץ הדם הגבוה. ידוע כי הטיפולים יעילים והורידו במידה ניכרת את התחלואה והתמותה, ולכן חשוב להקפיד על אורח חיים נכון, תוספי מזון וטיפול תרופתי אם צריך, על מנת להגיע שיבה טובה, כי זה בהחלט אפשרי.

    פרופ' תלמה רוזנטל