קואנזים 10 – Q

    קו-אנזים הוא חומר הנקשר לאנזימים לקיום ריאקציות כימיות. קואנזים Q10 הוא מרכיב הכרחי בתהליכי הנשימה התאית בגופינו, מסייע בייצור אנרגיה, נשא אלקטרונים ופרוטונים בשרשרת הנשימה ובייצור ATP בתאים.

    הקואנזים מספק תמיכה לכל תאי הגוף ובמיוחד רקמות הדורשות הרבה אנרגיה כמו שריר הלב, רקמת החניכיים ומערכת החיסון לאחרונה נחקרים כיוונים רבים נוספים בהקשר ליעילותו ובינהם- נשים הרות, ילדים, אנטיאיג'ינג, מחלות נוירודגנרטיביות ועוד.

    כבר בשנת 1978 זכה פרופ' פ. מיטשל בפרס נובל לכימיה על מחקר לגבי האנרגיה התאית והמכניזם המעורב בה. הוא גם זה שגילה את הביוכימיה של Q10- ואת תפקידו במטבוליזם התאי. בהמשך נחקר תפקיד ה Q10 כאנטיאוקסידנט ואף נמצאה שיטה למדידת רמותיו בדם וברקמות, ונמצא כי חולים בקרדיומיופטיה סובלים מירידה ברמות Q10 בדם. מחקרים נוספים בנושא מצאו כי יש מקום לשימוש בקואנזים Q10 למניעה ולטיפול במחלות לב. מחקרים הראו כי אנשים הסובלים מכאבי שרירים (מיופתיה) ומטופלים בסטטינים ייהנו מירידה בכאב המיופתי לאחר 30 יום של צריכת קואנזים Q10.

    תמונה1

    בעיית הזמינות ביולוגית:
    מבנה הקואנזים הוא קינון טבעתי בעל שרשרת צדדית המכילה חזרה של 5 יחידות פחמניות. בגלל מבנהו הוא גם גדול וגם מאוד ליפופילי ולא מסיס במים. עובדה זו פוגעת בזמינותו הביולוגית ובספיגתו, תוך תלות גדולה בתכולת הקיבה, המזון וכמות השומנים שבו. הספיגה נמוכה על קיבה ריקה וגבוהה יותר אם נלקח עם מזון ובמיוחד מזון שומני. מעל ל-60% מהקואנזים המגיע מתוספי תזונה או מהמזון מופרש בצואה. נוסחאות רבות מנסות לשפר את הספיגה, אך כל נוסחה כזו טעונה הוכחה במחקרים. זמינותו הביולוגית של הקואנזים מושפעת במיוחד ממערכת ההובלה, תוך תלות במסיסות בשומן, בגודלו ובמבנהו.

    הקואנזים יכול להיות מסונטז בגוף אך מחקרים רבים מראים שבקרב הסובלים ממחלות לב, חניכיים וכו' יש חוסרים. ביופסיות ברקמת הלב בחולים עם מחלות לב שונות הראו חסרים בקואנזים ב 50-75% מהמקרים. גם שימוש בסטטינים (תרופה נפוצה מאוד...) מוריד את רמותיו. בשימוש בסטטינים לאורך 8 שבועות נצפתה ירידה של 25% ברמות קואנזים 10Q.

    Q-absorb – מערכת הובלה מתקדמת לספיגה משופרת:

    פיתוח מערכת ההובלה של Q- ABSORB הוא התפתחות חשובה בהגברת הספיגה והזמינות הביולוגית. Q-absorb מורכב מכמוסת soft-gel ומכיל גם פוספטידילכולין, לציטין ו-.MCT כל זאת, על מנת להשיג פורמולה שהופכת לליפוזום קל יותר לספיגה. כך הQ ABSORB משתמש במנגנון ספיגת השומן של הגוף. מחקרים מראים שקואנזים Q10 בצורתו המסיסה בשומן נספג טוב יותר.

    פיתוח מערכת ההובלה הייחודית מבוסס על מערכת נשאים טבעית לקואנזים. התוצאה היא זמינות ביולוגית גבוהה יותר, בכמוסה גדולה יותר. זו הסיבה שכמוסת Q-absorb גדולה יותר מכמוסות אחרות של קואנזים 10Q ללא מערכת הובלה.

    Q ABSORB – נחקר קלינית ומעבדתית :

    Q-ABSORB נבדק באחת המעבדות המובילות בנושא חקר הQ10 . הרעיון בפיתוח הנוסחה היה ייצור פורמולה שנספגת בקלות דרך מנגנון ספיגת השומן בגוף. מחקר השוואתי שנערך הראה ספיגה משופרת ב - 40% יותר מאבקה יבשה .

    ה Q ABSORB הראה תוצאות מרשימות מאוד במחקר על חולי CHF שהוצג ב 3rd annual –International CoQ10 conference ובכנס של ה AMERICAN HEART ASSOCIATION ומצא כי 100 מ"ג Q10 absorb *3 ביום, העלה פי 3 את רמות 10 Q בפלסמה, ופעילות גופנית העלתה את זמינותו כך שרמותיו עלו פי 4. בהתאם לעלייה ברמות בדם חל שיפור בתפקוד האנדותל בחולי IHD.

    חשיבות תוספת קואנזים 10 Q לשריר הלב:

    מחקרים קליניים הראו את יעילות תוספת קואנזים Q10 לשימור פעילות תאי שריר הלב. מחקרים הראו גם כי תוספת הקואנזים יעילה יותר מטיפול תרופתי בדיגיטליס/ חוסמי בטא בלבד. קואנזים Q10 חיוני בהגנה מאיסכמיה וייצור רדיקלים חופשיים ברקמות הפגועות.

    99533-clip image006

    מניעת מחלות לב וכלי דם:

    קואנזים Q10 נמצא במיטוכונדריות, ושריר הלב עשיר במיטוכונדריות. ירידה בריכוז Q10 במיוקרדיום נמצאה במחלות לב, קרדיומיופתיה, יל"ד ועוד. מחקרים מצאו כי Q10 יכול להועיל לחולי לב וכלי דם , לסובלים מאנגינה פקטוריס, קצב לב לא סדיר, מחלות של שריר הלב, כשל לבבי כרוני .

    לקואנזים 10Q יש מספר תכונות הנותנות לו יתרונות קרדיווסקולריים: תמיכה בייצור ATP במיטוכונדריית התא, פעילות אנטיאוקסידנטית חזקה, הקטנת גודל הטסיות וצמידותן וכך מונע היווצרות קרישי דם.

    יש להבין כי מחלות קרדיווסקולריות הינן אינדיקציה לשימוש בקואנזים Q10 ובמיוחד כשמדובר ב CHF, הקואנזים חיוני גם לתיקון הירידה ברמותיו בקרב המטופלים במעכבי HMG-CoA reductase המשמשים לטיפול בהורדת רמות כולסטרול ויתכן שצריך להיות אף אינדיקציה לנטילת הקואנזים. מחקרים רבים הנמשכים מזה 2 עשורים מדווחות תוצאות חיוביות לשימוש בקואנזים כתוספת טיפולית בטיפול ב CHF. מחקרים הראו קשר חזק בין חומרת מחלות הלב לחומרת המחסור בקואנזים, יש המציעים שהמחסור הוא הגורם הראשוני למספר הפרעות תפקודיות של שריר הלב ואחרים מציעים שלמחסור תפקיד משני באתיולוגיית הכשל הלבבי.

    כמעט כל המחקרים כפולי הסמיות שבדקו את השפעת הקואנזים על שריר הלב דיווחו על תוצאות חיוביות. מחקר איטלקי שכלל 2664 איש עם CHF , דיווח על כך שלא נמצאו תופעות לוואי/ אינטרקציה עם תרופות (מלבד הפחתה מועטה בפעילות הקומדין).

    99535-clip image008

    References:

    Baggio E, Gandini R, Plancher AC, et al. Italian multicenter study on the safety and efficacy of coenzyme Q10 as adjunctive therapy in heart failure. Mol Aspects Med. 1994; 15(Suppl):287-294.

    Bergossi AM, Grossi G, Fioletta PL, et al. Exogenous CoQ10 supplementation prevents plasma ubiquone reduction induced by HMG-CoA reductase inhibitors. Mol Aspects Med. 1994; 15(Suppl):187-193.

    Bliznakov EM, Wilkins DJ. Biochemical and clinical consequences of inhibiting coenzyme Q10 biosynthesis by lipid-lowering HMG-CoA reductase inhibitors (statins). Advanc Therap. 1998; 15:218-228.

    Folkers K, Langsjoen P, Willis R, et al. Lovastatin decreases coenzyme Q levels in humans. Proc Natl Acad Sci USA. 1990; 87:8931-8934.

    Folkers K, Vadhanavikit S, Mortensen SA. Biochemical rationale and myocardial tissue data on the protective therapy of cardiomyopathy with coenzyme Q10. Proc Natl Acad Sci USA. 1985; 82:901-904.

    Ghirlanda G, Oradei A, Manto A, et al. Evidence of plasma CoQ10 -lowering effect by HMG-CoA reductase inhibitors: a double-blind, placebo-controlled study. J Clin Pharmacol. 1993; 33:226-229.

    Henriksen JE, Andersen CB, Hother-Nielsen O, et al. Impact of ubiquinone (coenzyme Q10) treatment on glycaemic control, insulin requirement and well-being in patients with type 1 diabetes mellitus. Diabet Med. 1999; 16:312-318.

    Hofman-Bang C, Rehnqvist N, Swedberg K, et al. Coenzyme Q10 as an adjunctive in the treatment of chronic congestive heart failure. The Q10 study group. J Card Fail. 1995; 1: 101-107.

    Kishi H, Kishi T, Folkers K. Bioenergetics in clinical medicine. III. Inhibition of coenzyme Q10-enzymes by clinically used anti-hypertensive drugs. Res Commun Chem Pathol Pharmacol. 1975; 12:533-540.

    Lampertico M, Comis S. Italian multicenter study on the efficacy and safety of coenzyme Q10 as adjuvant therapy in heart failure. Clin Investig. 1993; 71 (Suppl):S129-S133.

    Lass A, Sohal RS. Effect of coenzyme Q10 and alpha-tocopherol content of mitochondria on the production of superoxide anion radicals. FASEB J. 2000; 14:87-94.

    Matthews RT, Yang L, Browne S, et al. Coenzyme Q10 administration increases mitochondrial concentrations and exerts neuroprotective effects. Proc Natl Acad Sci USA. 1998; 95:8892-8897.

    Morisco C, Trimarco B, Condorelli M. Effect of coenzyme Q10 therapy in patients with congestive heart failure: a long-term multi-center randomized study. Clinic Investig. 1993; 71(Suppl):S134-S136.

    Tomasetti M, Littaru GP, Stocker R, Alleva R. Coenzyme Q10 enrichment decreases oxidative DNA damage in human lymphocytes. Free Rad Biol Med. 1999; 27:1027-1032.

    Watts GF, Castellucio CLA, Riceevans CLA, et al. Plasma coenzyme Q (ubiquinone) concentration in patients treated with simvastatin. J Clin Pathol. 1995; 46:1055-1057.